משנה אחרונה קנא

מקום לקושיות התוס' דודאי פשוטי כל עץ לענין טבילה בכלל כלי היא ולענין טומאה בעינין כלי קבול אבל הני דחזו למדרס דמטמו בכל הטומאות מן התורה לענין טבילה הוו כמו כלי קבול וקרינין בהו במים יובא אלא דמפץ גרע טפי דאינו בכלל כלי ואינו בר טבילה. ותיו"ט שהעתיק קושיות התוס' דשבת על דברי הרב דמפץ גרע מפשוטי כלי עץ לא כיון יפה. ומ"ש הרב עוד דכלי אבנים ודברים שבים והבאים במדה טהורים משלום. הני כולהו לאו בחדא מחתא נינהו דכלי אבנים ושל ים טהורים אף ממדרס והבאים במדה טמאים במדרס. כמ"ש הרב לעיל מ"ד. והרב בכאן נמשך אחר לשון הרמב"ם בפירושו אבל הרמב"ם באמת סובר דאף ממדרס טהורים גם הבאין במדה וכמש"ל מ"ד

פכ"ה מ"א כל הכלים יש להם אחורים ותוך:

לכאורה משמע דבכלל זה איתנייהו נמי כלי חרס וכשיטת הרמב"ם דבטומאות משקין יש טומאה לכ"ח מגבן. וחמורין המשקין בזה ממת ושרץ וכ"נ דעת הר"ש ג"כ כמש"ל בפ"ב. אבל להראב"ד שחולק בזה וכ"נ מדברי רש"י בבכורות דל"ח דבמשקין נמי אין טומאה לכ"ח מגבו. צ"ל דכל הכלים דקאמר היינו כלי שטף. וניחא לפ"ז הא דקתני כגון הכרים כו' דמאי כגון כיון שכן הדין בכל הכלים והו"ל למיתני אף הכרים כו' אלא דמתני' גופה מפרשא כל הכלים שהם כגון הכרים והיינו כלי שטף ומיהו אפי' נימא דכל הכלים אפי' כ"ח בכלל לאו קושיא דהא יש להן אחורים ותוך קתני וזה נוהג בכ"ח ג"כ דחלוק אחוריו מתוכו דאם נגעה טומאה באחוריו לא נטמא כלל. ובכלי שטף חלוק דאם נטמא אחוריו לא נטמא תוכו. ונמצא דכולם יש להן אחורים ותוך והא כדאיתי' והא כדאיתי':

יש להם אחורים:

אחורים דכולי' פרקין היינו גבו ודפנותיו מבחוץ. ואם יש תוך וחלל באחוריו דגבי כ"ח אמרי' בפ"ב בכה"ג דמיטמאין מאחוריהן לטמא כל הכלי אעפ"י שאין מיטמאין מגביהן כמ"ש הרב שם. הכא גבי טומאת משקין אין חילוק בזה דאפי' יש תוך לאחוריו ונטמא שם ע"י משקה לא נטמא תוכו כדמוכח במ"ד ברובע וחצי רובע אין לו אחורים ותוך:

פי' הרב דלעולם כטמא כולו וכ"כ הרמב"ם וצ"ע דכל צד ממנו יש לו שם תוך ושם אחורים דלפעמים הוא תוכו ולפעמים אחורים ואמאי ניזול לחומרא בטומאת משקין לו' דכל חד מיקרי תוך אדרבה נימא כל חד נקרא אחורים ואפי' נטמא תוכו אין טמא אלא תוכו דכנטמא אחוריו חשוב וה"נ אמרי' בהדיא לק' מ"ד ברובע וחצי רובע דכל חד אית לי' שם תוך ושם אחורים ונטמא זה לא נטמא זה ומילתי' דר"מ דהכא נמי יש לפרש הכי אין לו אחורים ותוך אלא הכל חשוב כאחירים ומיהו לר"י דלית לי' הך סברא דחזי להפכו ניחא דבתר השתא אזיל וזה חשוב תוך וזה אחורים וברובע וחצי רובע מודה אבל לר"מ מנ"ל דפליג לחומרא ולאוקמי דלא כר"ע דלק' מ"ד. ולישנא הכי משמע דקאמר אין להן אחורים ותוך ולק' בסיפא אמר אין להם אחורים ולא אמר ותוך. משום דלק' פליג לחומרא שאין להם אחורים וכולו כתוך הוי והכא אמר שאין לנו לדונו כולו כתוך ולא כולו כמו אחורים ומספיקא לקולא אזלינין השלחן והדלפקי יש להם אחורים ותוך:

צ"ע כיון דכל עיקר גזרה דמשקין טמאין מטמאין כלים גזירה משום משקה זב וזבה כדאמרי' בי"ח דבר ובסוף זבים ובשלחן ודלפקי דפשוטי כלי עץ נינהו ואין להן טומאה אפי' ע"י משקה זב מן התורה לא שייך בהו גזירת משקין כלל. וה"נ אמר בגמ' בהדיא בבכורות דל"ח דאין לו תוך בכלי שטף לא גזור בהו משקין אלא בהני דחזו למדרסות דאינהו מיטמו בכל הטומאות מן התורה. ושלחן ודלפקי הא לא חזו למדרס ולמה יטמאו במשקין. וכבר תמה בזה הרב משנה למלך רפ"ב מה"כ והאריך בזה והניח הדברים בצ"ע. ונראה ליישב דודאי למאי דס"ד התם דאין לפשוטין שום טומאה מן התורה ודאי ליכא למגזר בהו משקין אבל למאי דמסיק בהני דחזו למדרס אית להו כל הטומאות ס"ל דגזרו בכל הפשוטים אפי' דלא חזו למדרס משום הני דחזו וכן פי' הראב"ד בהדיא. בפי' למס' עדיות פ"ג מ"ט. והשתא פליגי ר"א ור"י דמתני' כיצד גזרו בהני דלא חזו למדרס דר"י סבר דלא גזרו בהני דלא חזו כמו בהני דחזו דאמרי' התם כל שאין לו תוך בכלי שטף אין לו אחורים לחלוקה שאם נטמא אפי' אחוריו נטמא כולו ס"ל לר"י בהני דלא חזי לא גזרו כולי האי ונחתינין דרגא דאם נטמאו אחוריו לא נטמא תוכו. ור"מ סבר שלא חילקו בגזירתם וגזרו בדלא חזי כמו בדחזי וכולהו שאין להם תוך אין להם אחורים והכל חשוב תוכו וכל היכי דנגעו בו משקין נטמא כולו. ויש הוכחה לפי' זה מהא דמסיק ותני במתני' וכן טבלא שאין לה לזביז. דמאי קמ"ל פשיטא מה לי שלחן ומה לי טבלא. ועוד דלעיל