משנה אחרונה קמב

לטלטלו ע"י שוורים דוקא ולבסוף אפי' ממלאו אבנים וברזל וא"א לטלטלו אלא ע"י שוורים אפ"ה מקבל טומאה דשמי' טלטול. אבל אם ניכר שתחלת עשיות הכלי נעשה שלא לטלטלו באדם רק בשוורים הוא טהור ומטעם זה טהרו חכמים כלי המחזיק מ' סאה כיון שהוא גדול כ"כ ודאי תחלת עשייתו נעשה שלא לטלטלו באדם רק ע"י שוורים וטהור שאינו דומה לשק שעשוי לטלטלו באדם. ור' יוחנן דאמר התם אמתני' דשל אבנים אם מקבלת רמונים טמאה לפרושי טעמא דמתני' אתי הא דמטהר בשל אבנים משום שניכר מתוך מלאכתה שעשוי' מתחלתה לאבנים וההיכר היא כשעושין אותה לאבנים עושין אותה פרוצה נקבים גדולים מתחתי' כדי להקל המשאוי מחמת כובד האבנים. ואם לא נעשית פרוצה אלא שמקבלת רמונים טמאה דבכה"ג לא מהני שמוליך בה אבנים ואינה יכולה להטלטל באדם דטלטול ע"י שוורים שמיה טלטול כל שאינו ניכר מתוך הכלי שנעשית לשוורים. ור' יוחנן גופי' ממתני' דייק לה מדקתני ושל אבנים טהורה ולא קתני הבאה במדה טהורה כדקתני בסמוך ובכמה דוכתי. משמע דשל אבנים אפי' אינה באה במדה טהורה וע"כ הטעם משום שניכר בה שעשוי לנחת וכדפי' בפט"ו דכל עיקר טהרת הכלי תלי בתחלת עשייתה אם נעשית לנחת אפי' בפחות ממ' סאה טהורה והיינו עשוי' לאבנים דהכא ומפרש לה ר' יוחנן דההיכר היא בה אם פרוצה ה"ז עשוי' לאבנים ואם מקבלת רמונים אין זו עשייתה לאבנים וטמאה. וע"כ צ"ל כן דהכל תלי בעשיית הכלי מתחלתו דאל"כ יש לתמוה למאי דמסיק הש"ס התם דטלטול ע"י שורים שמי' טלטול א"כ בטלו כל טהרת כלים הבאים במדה שאין לך כלי גדול וכבד שאינו מטלטל במלואו ע"י שורים. אלא ודאי דבתחלת עשייתו כשנעשה בענין שא"א לטלטלו באדם לא מהכי בהא טלטול שורים וכדפי'. ונראה דהיינו דמתמה התם בש"ס לחנני' דמטמא ספינת הירדן טלטול ע"י שורים שמי' טלטול ומשני אין כדתנן שלש עגלות הן כו' והיינו דמעיקרא ס"ד דבכל ענין ע"י שורים חשיב טלטול ותמה ע"ז שהוא דבר שא"א שא"כ בטלת כל טהרת באים במדה ומשני לי' אין כדתנן שלש עגלות הן וכדא"ר יוחנן דמתוך זה מוכח דבתחלת עשייתה תלי שכל שאינו עשוי בתחלה לשם שורים הוא דאמרי' דע"י שורים שמי' טלטול והלכך חנני' דיליף ספינה משק מטמא ספינת הירדן אעפ"י שטלטולה היא ע"י שורים להורידה לים לית לן בה שמתחלת מעשי' אינו ניכר שנעשית לשורים. ולפ"ז נראה דספינת הירדן אינה מחזקת מ' סאה דאי מחזקת מעשי' מוכיחין שלשם שורים נעשית ודלא כמ"ש התוס' שם דספינת הירדן מחזקת מ' סאה. ובהכי ניחא הא דאמר התם דלחנני' ספינה טהורה שלמדה משק דבעינין מטלטל מלא וריקן וספינה אין מיטלטלת מלאה וכתבו התוס' דהא דמיטלטלת מלאה במים לא חשוב טלטול כיון שעיקר הילוכה ע"י המים ע"כ וצריך טעם כיון דטלטול ע"י שורים שמי' טלטול למה לא יחשב טלטול ע"י המים. אלא כדפי' דכל שניכר מתוכה שעשוי' לטלטל בשורים ודאי לא מיקרי טלטול בשורים. וא"כ ספינה שמעשי' מוכיחין שנעשית לטלטל ע"י המים נמי לאו טלטול היא וטלטול דמים ודשורים דין אחד להם והיינו דמטמא חנני' ספינת הירדן כדאמר התם שלא נעשית לשם מים אלא טוענין אותה ביבשה ובהכי יש ליישב נמי מילתא דתמיהא התם בסוגי' דלבתר דמייתי מתני' דשלש עגלות דהכא ומילתי' דר' יוחנן להוכיח דטלטול ע"י שורים שמי' טלטול מייתי תו התם בתר הכי מתני' דלק' שלש תיבות הן שאין בה צורך שם כלל וכבר הקשו התוס' שם למאי מייתי לה ואי משום דהיא סיפא דהך דשלש עגלות הי"ל לאתויי שלש עריבות שבינתים עכ"ל ולמאי דפי' מייתי לה לראי' לפרושא דר' יוחנן דשל אבנים היינו שאינה באה במדה דאלו היתה באה במדה הו"ל לשנות הבאה במדה בהדיא כדקתני גבי שלש תיבות. והא דלא מייתי מערבות שבינתיים משום דגבי ערבה הוצרך למיתני באה במדה דבערבה הבאה במדה פליגי ר"מ ור"י בפט"ו דלר"מ ערבת בעה"ב טמאה אעפ"י שבאה במדה ותני הכא למסתמה כר"י. ולהכי מייתי מדתני גבי תיבות לישנא דבאה במדה והכא בעגלות תני לישנא דשל אבנים משמע שזו אינה באה במדה וכדפי'. ולפי שטה זו הוה פירושא דמתני' דשל אבנים טהורה משום שעשוי' לנחת ואינה מיטלטלת ומיהו דוקא אם נעשית פרוצה מתחתי' שזה מעשה מוכיח דלאבנים קא בעי לה ואינה עשוי' לטלטל באדם אעפ"י שמיטלטלת ע"י שורים לא מהני כיון שנעשית מתחלה לשם כך. ונראה דהא דאשמועי' תנא הך דינא בעגלות אע"ג דזה הדין שייך בכל הכלים שאם ידועין שעשויין לנחת מתחלתן אעפ"י שאין מחזיקין מ' סאה טהורין כדפי' בפט"ו. ניחא לי' למיתני דין זה בעגלות דלא נימא הואיל וכל