משמרות כהונה חלק ג צט

בד"ה לא וכו' למה לי להתיר וכו' מקרא דיש לו וכו' עכ"ל לקמן קאמר הגמרא בהדיא דיש לו מפורש דמניה הוא דהתיר כלים והיינו כדפירש"י ז"ל משום דאזהרה סמיך לרבויי ומ"מ ילפי' מכלל ופרט אלא דיש לו מפורש יותר ומ"מ מכח כלל ופרט ידעינן וא"כ לא ליכתוב ביש לו ותי' דאתי למעוטי מעשה ואי קרא דיש לו לחוד דוקא מעשה ממעטי' ליה אבל לאו אית ביה ואצט' למעט מעשה ומלאו ומאי דקאמר הגמרא לקמן מניה הוא דמשתדי כלים היינו כדפירש"י וכדס"ד התוס' מעיקרא ועיין במהרש"א בפירש"י לקמן ומה שהקשה מהרש"א ז"ל כאן במ"ש דהו"א עשה אית ביה בכלים באין לו א"כ תאכלו למ"ל ע"ש י"ל דהו"א תאכלו אתא לכלים למעטי'. מעשה וא"כ דורות מנ"ל והתוס' בד"ה אימא ק"ל אלישנא דגמ' דמשמע דקושטא הוא דכלים לא תיכול וע"ש במהר"ם שיף ז"ל

דף ס"ז ע"א גמ' דרי"ש תנא במים במים וכו' לשי' רש"י ז"ל ל"פ תד"ר ותדרי"ש דלתרוייהו דוקא נודעין הוא דאסורין אבל התו' כ' דא"ב חריצין שאין נודעין דלתנ' דב"ר מותרין ולתדרי"ש אסורין והר"מ פ' חריצין נודעים לאיסוריה ע"ש בהמ"מ וא"כ ע"כ דפ' כתדרי"ש דבסמוכין דרשי' ריבויי ומיעוטי ובגמרא במס' בכורות בפרק יש בכור דפליגי ר' ורבנן בפדיון הבן בקרקעות קאמר בגמרא דטעמא דרבנן דדרשינן בכללי ופרטי אף בסמוכים ור' דריש בריבויי ומיעוטי בסמוכים ע"ש בהסוגיא והר"מ פ' כרבנן הרי דס"ל דאפילו בסמוכים דרשי' בכללי ופרטי וסתראי נינהו וכבר עמד ע"ז הפר"ח בי"ד סימן פ"ד ע"ש ונראה דס"ל להר"מ דאף לתנא דב"ר דדריש בכללי ופרטי דריש מה הפרט מפורש אין עצורין דהוא הצד החשוב וכקושית מהרש"א ז"ל בתוס' ע"ש והגמ' דקאמר כתנא דב"ר מה הפרט מפורש מים נובעין וכו' היינו לס"ד דאכתי לא ס"ד ההיא ברייתא דמתתיא אבל בתר ההיא ברייתא אין עצורין הוי חשיב ואף לתנא דברייתא מרבי' חריצין שאין נובעין לאיסורא אלא דהמ"מ כ' דהר"מ פ' כתדרי"ש ע"כ נ"ל והיה בהניח דיש לעמוד דהנה התוס' לעיל בד"ה בסד"ה וכ"ת צדדו אי הא דדרשי' למעוטי קרקעות ושערות הוא למ"ד כללא קמא דוקא או אפי' למ"ד כללא בתרא דוקא ע"ש והשתא הו"ל להכריח דע"כ אתיא אפי' למ"ד כללא בתרא דאל"ה תקשה לרבנן דפליגי אר' בבכורות וממעטי קרקעות ושטרות ע"כ דדרשי' כללי ופרטי אף בסמוכים וס"ל כללא קמא דוקא וא"כ הכא דרשי' נובעזן וא"כ תאכלו דרישא למאי אתא לרבנן דר' ועיין בתוס' בד"ה אימא וכמ"ש שם ע"ש וצ"ל לדעת. התוס' דרבנן מודו דדרשינן הכא בריבויי ומיעוטי מכח תאכלו דרישא דכאן גלי קרא דדרשי' כאן ריבויי ומיעוטי ואי קשיא אמאי כ' רחמנא תאכלו כלל לא הול"ל אלא כלל ופרט וכלל ולא אצט' תאכלו כיון דס"ל לרבנן כללא קמא דוקא וצ"ל משום דנ"מ לחריצין שאין נובעין ולכך אצטריך תאכלו לגלויי דילפינן בריבויי ומיעוטי נקטינן דרבנן דרשינן בעלמא כללי ופרטי והכא גלי קרא דדרשי' ריבויי ומיעוטי ונ"מ לחריצין שאין נובעין ובכן א"ש לדעת הר"מ דאף דפ' דדרשי' כללי ופרטי אף בסמוכים הכא גלי קרא דדרשי' ריבויי ומיעוטי מדכתיב תאכלו מיהו לפמ"ש לעיל דס"ו ע"א דהר"מ ס"ל כללא בתרא דוקא א"כ אין לנו הכרח מכאן למדרש בריבויי ומיעוטי

והנה מבואר מסוגיא דתדרי"ש ס"ל היכא דסמוכין דרשינן ריבויי ומיעוטי וק"ל ממ"ש בגמרא בפ"ק דכריתות ד"ו ע"ב דתררי"ש דריש גבי קטרת בכללי ופרטי מה הפרט מפורש דבר שקוטר ועולה וריחו נודף ופריך אימא סמים' בתראי כי סמים קמאי תרי ותירץ א"כ נכתוב סמים סמים והדר נכתוב נטף שחלת וחלבנה ע"ש בהסוגיא והשתא אי כתיב המים סמים הוי סמוכים ודרשי' להו בריבויי ומיעוטי ומרבי' דבר שקטור לחוד או ריחו נודף לחוד דבריבויי ומיעוטי לא בעי' דמי בכל הצדדים החשובים אלא אפילו בצד מהחשובים כדמוכח הגמרא בעירובין דכ"ח דמאן דדריש בריבויי ומיעוטי מרבה דגים אף דפרי מפרי וגדולי קרקע תרוייהו כי הדרי בחשיבותן ע"ש בתוס' בד"ה אהני ובמהרש"א ז"ל שם ולכך אצט' לפלגינהו לכללי ופרטי וראיתי להבה"ז שם שכ' ל"ד סמים סמים דהא אצט' לכללי ופרטי ע"ש ואי מהא ל"ק דכבר אמרי' בעלמא כללי הסמוכין הטל פרט ביניהם וע"ש בחי' אבל מסוגיין קשיא וצ"ל דדוקא כי סמכינהו בלא שום הכרח בהא דאמרינן לריבויי ומיעוטי וכמ"ש רש"י ז"ל כאן ולכך סמכינהו וכו' אבל אי סמכינהו בהכרח כההיא דכריתות דע"כ לסמכינהו לו' סמים תרי לעולם אמרי' כלל ופרט שו"ר דהא ליתא דאדרבא מבואר מסוגיא שם דבעי' הוכחה כדי שהיו חמשה ובלא שום הוכחה אמרינן תרי כי סמים קדמאי אף דרחוקים שהרי פריך ואימא תרי ומשני דא"כ ליכתוב סמים סמים ומדכתבינהו רחוקים ש"מ דבעי' ה'

שם ומנא תימרא וכו' קשה דמאי אולמייהו דבורות מכלים והרי כבר הק' מכלים והוכרח לומר דהיינו רבותייהו ומאי מנא תימרא דקאמר ונראה לומר דהגמ' דקאמר א"ה במנא נמי לאו קושי' היא אלא שאלה בעלמא אם הדין בכך בכלים דאפשר גם בכלים אסור ורב הונא לא אסר אלא במסננת וברייתא דלעיל דקתני התיר בכלים וכו' איירי בכלי מלא ומכוסה דאין לי מקום לפרוש ולכך שאל אם הדין כך בכלים ואמ"ל ד"ה בכלים היינו רביתייהו ולזה מביא ראיה דאמרי' היינו רביתייהו ושרי' כלים מבורות דאינם מכוסים ולכך אמ"ל ר"ח תנא דמסייע לך לרבות יבחישין שסננן אבל לא סננן שרי הרי דאמרי' היינו רביתייהו ולאו כפשטא דגמ' דמביא סיוע לעיקר מילתא דר"ה דא"כ לא הול"ל סננן אין לא סננן לא וכ"נ קצת מדברי המ"מ בפ"ב מהל' מ"א דשאלה בעלמא היא וראיתי לה' ד"מ ברסי' פ"ד שהביא ראיה מדברי ר"ה דמכלי לכלי מותר דכלי ב' דין כלי א' יש לו מדלא אסר אלא משום מסננת ע"ש ונראה דאף י"ל דר"ה איירי בכלי מלא ומכוסה כמ"ש מ"מ מייתי ראיה מדלא אשמועי' ר"ה דינו במערה מכלי לכלי שאינו מלא ומ"מ יש לדון בראייתו די"ל דאי ידעי' דפריש בכלי ב' לרפני הכלי אה"נ דאסור אבל לחוש דילמא פריש אה"נ לא חיישי' משום דהוי ס"ס ס' בכלי ב' נוצרו התולעים ואף דפריש לדופניו ל"ל בה ואת"ל בכלי א' נוצרו דילמא לא פריש כלל לדפני כלי ב' והוי ס"ס מתהפך מה שאין כן במסננת ולומר דהו"ל לר"ה לאשמועינן עינן דינו במכלי לכלי וידעינן דנוצרו בכלי א' אין זה כלום דר"ה מילתא פסיקת' נקט וי"ל דאף דמותר מ"מ אין לערות לכתחילה דאין לעשות ס"ס לכתחילה ומ"מ יש לעמוד בזה אם זה הוי כמו ס"ס לכתחילה כיון דלא הוחזקו דאיכא תולעים: ודע דיש להוכיח מסוגיין דס' דאורייתא לחומרא מדאורייתא דאי מדרבנן מה יוכיח מהא דתניא לרבות בורות וכו' מדלא חיישי' דילמא פריש נימא דהתם אדאורייתא קיימי' ומדאורייתא כל ס' שריא וי"ל

תוס' בד"ה במים וכו' ולהכי פריך כיון דאין