משמרות כהונה חלק ג צו

לא ילפינן אלא אחר דכתיב פרס ועזניה אלא די"ל דליכתוב חד מנייהו דפרס ועזניה ולא לכתוב תרוייהו

דף ס"ב ע"א גמ' מפני שיש להן זפק מפי' רש"י נר' דעורב ל"ל זפק וקורקבן בודאי ולפמ"ש רש"י לעיל דספק הוא כמו שנתבאר לעיל ק' וצ"ל דס"ל דפליג הר"א ות"ק דלת"ק עורב יש לו קורקבן ולר"א יש לו זפק וכמ"ש מהר"ם שיף ז"ל ע"ש וכ"כ הרמב"ן ז"ל דפליגי ונר' מדבריו דגריס ב' אומר במקום דבר אחר אבל דברי רש"י בד"ה ור"מ קשה להולמם ועיין להרמב"ן ומהר"ם שיף ז"ל הוכיח מדברי התוס' בד"ה מפני דס"ל דל"פ הד"א עם ת"ק ע"ש ולפי"ז ק"ל במ"ש התוס' בד"ה ר"א דלרבנן אתא למינו לרבויי שאר עופות ואמאי לא כתבו בפשי' דאתא לסנונית אוכמתי לל"ק וסנונית ירוקא לל"ב וצ"ל דס"ל להתוס' דסנונית אוכמתי לכ"ע שרי ומ"ש בגמ' לאפוקי אוכמתי היינו לאפוקי דשרי וכן צ"ל לדעת הר"מ בפ"א מה' מ"א דלא מנא סנונית בכלל כ"ד והכ"מ כ' דס"ל כל"ק ואכתי ק' מסנונית אוכמתי וצו"ל כדכתיבנא אבל הרמב"ן ז"ל בחי' כ' בהדיא דסנונית אוכמתי לכ"ע אסורה ע"ש

תוס' בד"ה מפני וכו' שרואין בו סי' טהרה וכו' וגם אינו דורס עכ"ל נר' מדבריהם שרואין שאינו דורס בודאי דהא דלא הק"ל רבנן והא רואין שאינו דורס ועורב דורס משום דחיישי' למינו ולפי' ריב"ם לכ"ע מינו א"צ שדומה לו ממש בסי' וכ"נ דמנין לנו לעשות מחלוקת בין ר"א ורבנן בזה ולפי' האחרון שכ' בס"ד ונראה לפ' וכו' לכ"ע בעי' שדומה ממש ועיין בגמ' לקמן דס"ה ע"א ובהכ"מ בפ"א מה' מ"א בדין הזרזיר ע"ש

בא"ד דאי מספק"ל הוי ס' עורב עכ"ל ל"ד אלא ס' מין עורב וכן מ"ש התוס' בדבור שאח"ז ס' עורב היינו מין עורב וכמ"ש מהר"ם שיף ז"ל ולפ"ז ל"ק קושי' מהרש"א ז"ל גם מ"ש מהרש"א א"נ מספק"ל בשאר וכו' קשה דבשאר הסי' שבגופו לא יפול הס' כמ"ש התוס' לעיל אלא בדרוסה הוא' שכ' התוס' כאן דמספק"ל גם מ"ש דקושי' לקמן ל"ק לפי' ריב"ם לא ידעתי למה דקושי' הא' שהקשה לקמן ק' לריב"ם כמו לפירוש רש"י

בא"ד ומשמע דהלכה כר"ח וכו' עכ"ל דבריהם תמוהים די"ל דהלכה כר"ח ולא מטעמא דנשר וכבר תמה בזה מהר"ם שיף ז"ל ומה שהק' לר"א למ"ל נשר י"ל לאורויי סי' השרה כמ"ש התוספות לעיל בד"ה לא ומ"ש התוס' לעיל דמפרש ועזניה ילפי' היינו למאי דאמרי' לעיל דאיתיה בהאי ליתיה בהאי אבל לר"א אה"נ פרס ועזניה שוין ומעורב ומינו לא ידעי' דאי לאו נשר לא הוה ידעי' סי' תחדש והוה מוקמינן מינו בב' סי' מהג' של י"ט עופות

בא"ד ונראה לפרש וכו' עכ"ל לפ"ז איירי בי" בו ב' סי' עורב ממש והוי מין עורב לר"א דלא חשיב ליה זפק: אבל לרבנן כיון דחשיב ליה זפק הו"ל תלתא הי' ולא מספקי' בי"ט דמכיר הי"ט איירי והגמ' דקאמר לקמן דס"ה מכיר ונדמה וכרבנן דמשמע דלר"א לא בעי' נדמה מדמכשיר זרזיר נדמה הוא התם נדמה במראיתו קאמר כדפידש"י ועוד נראה דמעיקרא ס"ר דע"כ פלוגתא דר"א ורבנן בשכן לחוד דאי איירי בנדחה נמי א"כ אחדים דלא כמאן וכי משני שכן ונדמה כדאמרי' א"כ י"ל הפלוגתא כמ"ש התוס' ולכ"ע בעי' שכן ונדמה אפי' לר"א ונ"ל שזה דעת הר"מ בפ"א מה' מ"א שפ' בזרזיר כר"א ופ' שכן ונדמה ועיין להכ"מ וס"ל להר"מ דנדמה דקאמר הגמ' נדמה בסי' כמ"ש הרשב"א ולכ"ע זרזיר שכן ונדמה והטעם דפ' כר"א עיין להרדב"ז בל' הר"מ סי' כ"א שכ' דר"א דהכא הוא ראב"י ומשנתו קב ונקי אפי' בברייתא ע"ש

פירש"י ולל"ק ל"ל לר"י וכו' דהא טהורות ש

עכ"ל עיין בגמ' לקמן דק"מ דמפיק טהור מדכתיב צפור וטהורות לדרשא אחרינא ורש"י נקט דרשא פשוטה: ע"ב בד"ה והני קורקבנן וכו' וג' הסי' מבוררים וכו' עכ"ל מה שהק' מהרש"א ז"ל אסי' א' עם סי' החדש סגי ע"ש לפי מה שנתבאר לעול בדעת רש"י דספוקי מספק"ל אפי' בזמן הגמ' סי' החדש מאי ניהו ע"ש לק"מ ולפי"ז מ"ש בד"ה דלא וכו' אלמא עוף טהור וכו' ע"ש אין להבין מדבריו דהקילוף שעשו לההוא בר אווזא לאו בשביל לטרדו דטהור הוא בלא"ה כמ"ש המהר"ם שיף דהא כיון דספיקא הוא אין להתיר עוף אלא. בד' סי' ואי יש לו מסורת לההוא בר אווזא א"כ מאי פריך הגמרא מניה אלא ע"כ דאין לו מסורת דאינו ניקר אלא בד' סי' והקילוף הוא להתירו

תוס' בד"ה מאי וכו' וא"א לומר בע"א עכ"ל לכאורה מ"ל בידעי' שאין לו זפק דאצבע ובדריסה ספיקא דבו יפול הס' דצריך בקיאות גדול במ"ש הראשונים וסי' החדש הוא הדריסה וא"כ אי חשבי' קורקבנו נקלף ליכא למיחש למידי דלי"ט לא חיישי' דל"ל אלא ב' אפי' את"ל דאינו דורס ולעורב ליכא למיחש כיון דסי' הב' הוא דריסה ועורב דורס ופרס ועזניה לא שכיחי אבל אי לא חשבי' קורקבנו נקלף חיישינן שמא דורס ול"ל ד' סי' כלל ומין נשר הוא וי"ל דא"כ לא אתיא אלא במקומות דלא שכיחי פרס ועזניה וע"ד מ"ש מהרש"א. ע"ט ועיין מהר"ם שיף דמ"ש מהרש"א כיון דמספק"ל בדריסה מספק"ל גם בשאר סי' ע"ש אזיל לשי' לעיל ע"ש וכבר כתבתי לעיל דליתא: דף ס"ג ע"ב גמ' ופליג' דר' אבהו וכו' מבואר מסוגיין דלר"ח. בד' עופות טמאים דל נשר ועורב ופרס ועזניה פשו להו עשרים ולר' אבהו בג' עופות דל ארבעה המפורסים פשו להו י"ט ולפ"ז התוס' לעיל דנקטו בכולא סוגיא י"ט נקטו כן אליבא דר"א דהגמ' לעיל דנקט כ' אליבא דר"ח וא"ש אפי' אי התוס' גרסי בגמרא לעיל ב' ואיך צריך למ"ש מהרש"א ומהרש"ל ז"ל לעיל בדה"א בתוס' בד"ה כל עיין שם: דף סיד ע"א גמ' ותניא גבי ביצים וכו' לפי גי' זו נרא' דב' ברייתות הם והא דהוצרך. להביא ברייתא דדגים ולא סגי ליה בברייתא דגבי ביצים נר' דאי בברייתא. דביצים לחודה הוה מצי לשנויי דסי' לאו דאורייתא אבל מברייתא דכסי' ביצים הך סי' דגים נר' דסי' ביצים דאורייתא כמו. סי' דגים דדאורייתא דמ"א דמ"א כמ"ש התו' ואפ"ה משני ר"ז דהא כדאיתא והא כדאיתא ועיין בגמ' סה בע"א דנראה דחדא ברייתא היא ע"ש

שם הטריפות וכו' לפמ"ש התוס' לע"א משם ר"י דהגמ' שם משמע ליה בבל גוונא אפי' אמר של עוף פלוני טהור ואפ"ה משני כשנימוחו נר' דכי נימוחו לא מהני אמירתו אפי' אמר של עוף פלוני טהור וא"כ ק' מאי משני בסוגיין בטריפות א"כ לא מהני אמירתו