משמרות כהונה חלק ג צג

תמוהים דבנדה דכ"ד קאמר א"ב דר"א ע"ש וכבר עמד ע"ז ה' פלתי בסי' ן' ע"ש ועמ"ש לעיל דכ"א גבי הא מילתא דר"א ומשם בארה די"ל דברי התוספות ע"ש שם בסי' ן' בק"א בשם השאלתות שחלק כן ע"ש

דף נ"ח ע"א גמ' איתיביה ר"א לאמימר ושוין וכו' כ' מהרש"א ז"ל לשי' התוס' ר"א מפ' לפלוגתייהו בעובר ירך אמו ומודים בביצה בזוז"ג דלכ"ע אסור ופריך לאמימר דשרי דזוז"ג ע"ש וק' דמ"מ אף דר"א ור"י ס"ל זוז"ג אסור הא איכא תנאי בעלמא דס"ל זוז"ג שרי כמבואר בכ"מ בגמ' וס"ל לאמימר כוותייהו וי"ל ומ"ש מהרש"א בשי' רש"י דמפ' ר"א דפליגי בעי"א ומודים בביצ' דגופ' היא וק"ל לאמימ' דס"ל בביצה זוז"ג מותר ולא ס"ל האי סברא דגופה היא וכהכי מיישב דמפ' רש"י דפירכת והא דתנן וכו' אשינוייא דספנא ולא אמילתא דאמימר דאסר שיחלא קמא משום דר"א גופיה מודה בשיחלא קמא וכו' ע"ש ק' דר"א ס"ל האי ס' דגופא אבל אמימר לא ס"ל האי ס' מדשרי מכאן וי"ל כיון דקושי' והא דתנן לא קשיא אריש מילתיה דאמימר אלא אסיפא דמכאן ואילך הא ל בלא"ה אסיפא קשיא מהא דושוין בביצה וכו' וע"כ לתרץ ספנא וא"כ כיון דהא דשוין בספנא ע"כ פלוגתייהו בזוז"ג וא"כ ידע לה להא דזוז"ג ול"ק במאי קמפלגי אלא עיקר הקושיא אליפלגו להריוט היא ומה שהק' מהרש"א ז"ל נוקמה פלוגתייהו בעי"א ומודים בספנא בחד גורם כיון דלא שייך ספנא בולד ע"ש י"ל דא"כ ושוין אתרווייהו ר"א ור"י ולא אר"י דשרי בולד לחודיה ואין כן פשטא דושוין גם מה שהק' עוד כיון דאמימר מפ' בזוז"ג מאי פריך וכו' ע"ש י"ל דמ"מ פריך דאמאי אמימר לא מפ' פלוגתייהו בעי"א ומודים בשיחלא קמא מיהו אכתי ק' דמאי פריך ולישני בשיחלא קמא הא כיון דמודים איירי בש"ק ע"כ פלוגתייהו בעי"א ומאי דמודים בביצה משום דגופה היא ואמימר לא ס"ל האי ס' מדשרי מכאן ואילך כמ"ש מהרש"א ז"ל:

תוס' בד"ה ושוין וכו' וא"ת וכו' ואפי' לר"י וכו' עכ"ל נר' דבריהם דלא ק"ל אלא אביצת נבילה אבל בביצת טריפה דאיירי במעור' מדקתני מפני שגדלה לק"ל מרבנן דהתם דשרו כמעורה וצ"ל דניחא להו להק' מביצת נבילה דאפי' לר"י קשיא ואה"נ דבביצת טריפה קשיא לרבנן דהתם אבל מדבריהם בתי' בתרא דכ' דטעמא דנבילה דגזרי' אטו טריפה ובטריפה משום דגדלה נר' דלא קשיא כלל מביצת טריפה ואין לו' דבביצה י"ל משום דינקא אף אי לאו כגופה היא לענין בב"ח כמ"ש הרמב"ן בחי' ע"ש דמדברי התוס' בד"ה והלכתא נר' דלא ס"ל כן ע"ש וצ"ל דהתוספות לא ק"ל בביצת טריפה משום דס"ל הלכה כר"י דהתם דאסר במעורה ובהכי ניחא לי דברי התוס' בביצה שם ע"ש במהרש"ל ומהרש"א ז"ל שנתעצמו בדבריהם ועפי"ה ניחא דמעיקרא ס"ל להתוס' דהא דלא לישרי במקום רביה איירי במעורה וא"כ ע"כ סתמא דגמ' דעירובין דלא כר"י וא"כ ע"כ לית הילכתא כר"י וא"כ אין לתרץ בקושי' משום גזירה דאכתי ק' מביצת טריפה כיון דהלכה כרבנן דהתם והוכרחו לחלק בין הנושאין ואחר כך כ' דתקשה בההיא דלא לישרי מאי רבותא כיון דר"י אסר וע"כ איירי בגמורות וא"כ אתיא כר"י וא"כ יכול להיות דהלכה כר"י וא"כ יש לתרץ בפשי' מטעם גזירה והר"ן בה' בשמעתין הק' מביצת טריפה מרבנן דהתם ותי' דאפי' במעורה מדרבנן ע"ש וכ"כ הרמב"ן בחי' דההיא דביצה דספיקא איירי בקטנה כ"כ ע"ש אבל שי' התוס' מעורה מדאורייתא כמבואר בדבריהם בקמא דף מ"ז ע"ש וכ"נ מדברי רש"י בשמעתין בד"ה ומודים ועיין בש"ע סי' פ"ו דין ג' ובב"י שם ע"ש ולהרב פרי תואר ע"ש והנה לפי תירוץ האחרון דמשום גזירה היא אם כן אפי' לב"ה אצט' לטעמא דטריפה משום דגדלה דהא ביצת נבילה אטו ביצת טריפה דגדלה באיסור הוא דגזרי' אבל לתי' הא' לב"ה טעמא דביצת טריפה הוא מטעמא דביצת נבילה ודקתני טעמא דגדלה לב"ש הוא דאצטריך ואפשר דאפי' לתי' קמא אצטריך לב"ה לטעמא דגדלה לאוסרה מדאורייתא דביצת נבילה מדרבנן הוא דאסירא ונ"מ לספיקא וכמו שמבואר בש"ע בסי' פ"ו ובהכי ניחא דברי התוס' בד"ה והילכתא שכ' ובביצת טריפה אסורה דנר' משום ס' שמא היתה מעורה וכ"מ בדבריהם בקמא דמ"ז ע"ש ולכאורה לב"ה א"צ לטעם זו ע"ש במהר"ם שיף ז"ל ועפי"ה ניחא ואף דהנפקותא דס' לא א"ש שם דהו"ל ס"ס שמא לא היתה מעורה ואת"ל היתה מעורה הא היא גופה ס' טריפה מ"מ איכא נפקותא לביטול לענין מין בשא"מ דרבנן עיין להש"ך בסימן ק"ט וכן כיוצא בזה איכא נ"מ טובא בין לדאורייתא לדרבנן

בד"ה א"ה וכו' וצריך למצוא טעם וכו' עכ"ל היינו לשי' בד"ה במאי דלא שמיעא ליה ההיא ברייתא אבל אם שמיע ליה ניחא א"ה דלישנא קמא דאי בזוז"ג ע"כ דר"א אפי' להדיוט אסר דהא בברייתא אסר זוז"ג להדיוט אבל אי פלוגתייהו בעי"א י"ל דלא אסר אלא לגבוה ועיין במהרש"א בד"ה במאי במ"ש בקי' י"מ עיין שם

בד"ה והלכתא וכו' לענין טריפות שאני דתלוי בחיות וכו' עכ"ל אף למ"ד טריפה חיה י"ל כן דאף אי טריפה חיה מ"מ לסוף היא מתה באותה טריפות כמ"ש התוס' בסנהדרין דף ע"ח גבי הורג את הטריפה ועיין לעיל ברי"א ע"ב בתוס' ע"ש

כתב הרשב"א ז"ל בתשו' ח"א סי' צ"ח דודאי טריפה חיה ע"י נס ועוד כ' שם דטריפה דיתרת חיה כיון דטעמא משוה דיתר כנטול ע"ש ועיין להכנה"ג בהגה"ט נ"ח מ"ש בשם בעל הליכות אלי ע"ש וק' דא"כ בסוגיין דקאמר רבינא ס"ל אינה יולדת ומתני' לדאמימר בהאי לישנא משמע דכיון דס"ל דאינה יולדת לא שייך לדאמימר דל"ק ולפ"ד הרש"א מ"ל ביותרת וכיוצא גם מאי פריך בל"ב מפלוגתא דר"א ור"י נוקמה בזוז"ג דהא לס' הרשב"א כיון דחיה ה"ה דיולדת ועיין להש"ך סימן ע"ט אלא ע"כ דאין לחלק בטרפיות וכן יש להוכיח מדברי הרמב"ם דבפ"ה מה' עיוה"כ כ' דשעיר המשתלח טריפ' פסול מדכתי' יעומד חי ובגמ' לעיל די"א מפיק לה מדאין הגורל קובע וכו' וכ' הפר"ח בנימוקיו שם בה' עיוה"כ דגמ' אזיל כמ"ד טריפה חיה אבל למ"ד טריפה אינה חיה מפקי' לה שפיר מועומד חי ע"ש והשתא היכי מפיק מועומד חי למעט אפי' טריפה דיתרת וא"כ ע"כ אצט' לדאין הגורל קובע למעט יותרת ועמ"ש שם לעיל ועיין בגמ' לקמן דק"מ ע"א ע"ש נראה מדברי הכ"ח והפרישה סי' נ"ז דטריפה אינה מתעברת אבל מהרש"ל הביאו הש"ך כ' דמתעברת ועיין לה' מגיד מראשית סי' אלף מה שהוכיח מסוגיין ע"ש

נסתפק הפר"ח ז"ל כס' מ"ח אי זכר טריפה מוליד ע"ש ומסוגיין הוכיח ה' פלתי דאין מוליד מדלא אוקי פלוגתייהו דר"א ור"י בל"ב בזכר טריפה ע"ש ולשי' דש"י דמודים בביצת טריפה קאי אר"א ור"י