משמרות כהונה חלק ג צב

החלל הסי' משמ' דגם המוח ובכלל החלל הוא וכ"נ לשי' רש"י ז"ל למסקנא דמסיק מכפא דמוחא ורב קאמר לעיל כנגד החלל והסי' ולא הזכיר מוח אלא ע"כ דבכלל החלל הוא וממה שהק' התוס' לרש"י מדהוסיף רב חנן כל החלל נר' דס"ל דגם לשי' רש"י מח א"צ בדיקה דאל"ה נוקמה דבא להוסיף המוח דהוא בכלל החלל כמ"ש אלא ע"כ דס"ל דמוח אינו צריך בדיקה גם לשי' רש"י ועיין בפוסקים

תוס' בד"ה וחזייה וכו' וי"ל דס' רכיש וכו' עכ"ל ש נר' דלרכיש אלו ואלו לא משמע ליה וכ"כ התוס' במ"א דכי קתני אלו ואלו אין לדייק שכן דרך התנא ומהר"ם לובלין כ' דמוכח אלו כשרות הוא דמרבה בזה הכלל אע"ג דל"ד ע"ש ולא נהירא דא"כ מאי מק' תו התוס' נימא דפליגי ברכיש ולר"י מזה הכלל מרבי' אע"ג דל"ד ואתי אלו טריפות למעט וכו' כיון דזה הכלל מכח אלו כשרות לא ליתני לא אלו כשרות ולא אלו טריפות ונ"ל להעמיס דברי מהר"ם בתי' הב' של התוס' משום דזה הכלל עם אלו כשירות וניחא בזה מה שהק' הת"ח בתי' הב' מדאמרי' בגמ' זה הכלל לאתויי שב שמעתא ודרכיש בכלל השב והוא דלא כמאן כפו תי' הב' ע"ש ועפי"ה ניחא

ע"ב גמ' כסלע כיתר מסלע עמ"ש הרשב"א בחי' דבגולגולת לא מטרפא ומאי דקתני כדי שינטל וכו' היינו בלא סמא ע"ש וכבר כתבתי לעיל דמ"ב ע"ב דיש לתמוה ע"ד מגמ' בנדה דכ"ג ע"ש

עו"ש הדקין שבכלי חרס וכו' עיין מה שפי' הר"מ בפי"ה שם בפ"ב דכלים וכבר כתבתי בחי' שם שיש לתמוה עליו מסוגיין ע"ש ועיין להרמב"ן בחי'

תוס' בד"ה בסלע כו' א"כ מאי פריך וכו' עכ"ל ר"ל מאחר דדברי ר"ן סתראי נינהו דמכסלע נר' דס"ל עד ועד בכלל ומכאיסר נר' דס"ל ולא עד וע"כ. לומר דמאי דקאמר כסלע כיתר מסלע לאו מכח עד ועד בכלל יליף לה ר"ן אלא קבלה. בידו שכן הוא וא"כ גם בכאיסר קבלה בידו ולעולם לא דייק תנא במילתא ופעמים עד ועד ופעמים עד ולא עד וא"כ מאי פריך וכו' ונר' דה"ה דהו"מ להק' לצד זה דע"כ מלמעלה למטה הוי עד ועד בכלל להקל דלא ש כהמסקנא כמו שהק' בצד הב'

בא"ד ור"ח בר אבא פליג וכו' עכ"ל מבואר מדבריהם דרחב"א לאו מפ' דברי ר"א אתא ומ"ש מהרש"א ליישב קושי' הרשב"א היינו ליישב דרך התוס' בסוגיא ולו' דאין מוכרח בסוגיא לפ' כפירש"י ומ"מ ק' לדברי מהרש"א דא"כ. רחב"א ס"ל עד. ועד בכלל להקל ותק"ל מברייתא דחמשה כלמעלה וצ"ל רס"ל צחב"א דמאי דקתני חמשה כלמעלה עשרה כלמטה קבלה בידם שכן הוא ולא מטעם חומרא ור"ן הוא דס"ל משום הגמרא ועי"ל דדוקא בדברו התנאים הוא דאמרי' כן וכמ"ש התוס' לעיל דמ"ו ע"א בד"ה עד ע"ש ולפ"ד מהרש"א י"ל מ"ש הר"מ בפי"ה כאיסר כשר ודוקא כיתר מכאיסר הוא דטריפה הפך דברי ר"ן ע"ש די"ל דלרחב"א ב וער בכלל גם בכאיסר כן הוא ופליג אר"נ בתרתי וכ' בפי"ה כרחב"א וכן הרע"ב ע"ש אלא דדברי מהרש"א תמוהים דכיון דרב אסי אטריפות קאי דקאמר בשלש. טריפה ע"כ מלמעלה למטה קאמר וא"כ הא"כ כ"כ עד ולא עד בכלל ס"ל דהא ס"ל בסלע כשר וא"כ ר"ן ס"ל עד ועד בכלל הפך מ"ש מהרש"א ז"ל ואין ליישב דרך מהרש"א בסוגיא ונאמר דרחב"א ס"ל עד ולא עד ור"ן ס"ל עד ועד דא"כ לס"ד דגמ' תק"ל דדברי ר"ן סתראי נינהו

דף נ"ה ע"א גמ' ה"ה דאפי' בהמה אסורה וכו' הר"מ בפ"ה מה' מ"א כ' האבר אסורה משמע דהבהמה מותרת וכ' הלח"מ דלמסקנא דדוקא בסומכיה מוקמי' למתניתין בקולשיה ע"ש וכ"כ הר"ן בה' ע"ש ומשמע דמכשרי' בקולשיה בנחתך לכ"ע דלא כמו שעלה ע"ד חכם א' הביאו בתשו' מהר"י הלוי סי' ל"ו

שם איידי דתנא רישא וכו' הא דל"ק איידי דכליות דבודאי בכליות נחתך כשרה דלא גרע מניקב וכמו שכן לתי' בתרא משום דא"כ אמאי תנא כליות כלל ליתני טחול ותו לא

תוס' בד"ה שיעורן וכו' ואי בעי יחוד לקבל רמונים וכו' עכ"ל עיין להרא"ש בפ"ר בכלים מ"ג שהוכיח מתוספתא דבכלי שניקב לא אמרי' כיון שטיהר שעה א' ע"ש וניחא בזה כרמונים מיהו בסוגיין עדיין ק' קושי' התוס':

בא"ד והא דתנן וכו' אלא שעשה שום תיקון עכ"ל עיין במהרש"א ומהר"ם לובלין ז"ל מ"ש בזה ע"ש ותמהני דדוקא בכלי חרס הוא דאמרי' שטיהר שעה א' כדתניא בתוספתא ועיין להר"ש ברפ"ד דכלים עיין שם

בא"ד וי"ל דשאני גבי זגין וכו' עכ"ל ובמאי דפריך דר"י אדר"י עיין מ"ש מהרש"א שם בשבת עיין שם

בד"ה כל וכו' וחייב עדיין להתפלל כל שעה עכ"ל ואף דמכל מקום חייב להתפלל מנחה ב' מ"מ חומרא הוא במאי דצריך להתפלל בשעה ד' ולא לאחרה עד זמן מנחה וכן מדוקדק בדבריהם אבל במס' ברכות שם כ' דהנפקותא למזיד ע"ש ודלא כהפר"ח בא"ח רסי' פ"ט שנר' מדבריו דגם להתוספות בסוגיין הנפקותא למזיד ועפי"ז הוכיח דס"ל כס' הרי"ף והרא"ש ע"ש והנה מוכח מדברי התוס' אלו דדוקא בכתמים הוא דאמרי' עד ועד בכלל להקל ולא בכל מילי דרבנן דהא תפלה דרבנן אבל רש"י כ' דה"ה בכל מילי דרבנן אזל' להקל ונ"ל ראיה מגמ' בעירובין דף ע"ב דאמרי' ער ועד בכלל להקל גבי עירוב דרבנן ומסקנא דגמרא היא שם דלא לאיפלגו אמוראי אהדדי ע"ש בתוס'

. ע"ב גמ' בדקה עד כפול בה"ג עד ולא עד בכלל ותמה הר"ן הא כל שיעורי חכמים להחמיר ועיין בב"י ולפמ"ש התוס' לעיל דמ"ו בד"ה עד דדוקא במשנה וברייתא ע"ש לק"מ

שם ארישא קאי וכו' וממילא יפול הס' גם בדברי ת"ק ידי הבריות למאי מדמי' ליה והא דנקט הבעיא לרשב"א משום דפשיט ממילתא דרשב"א

דף נ"ו ע"ב תוס' בד"ה איבעיא להו וכו' משום דלא מיירי בפלוגתא וכו' עכ"ל נר' דהיינו פלוגתא דמתניתין דלא חשיב לה בהדי טרפיות דעוף ע"כ ס"ל דכשר כמו בהמה דל"ל דהיינו משום בכלל ניקבו הדקין כמ"ש התוס' לעיל דמ"ח ע"א בד"ה היא ע"ש דכיון דבבהמה כשרה ע"ב דלאו בכלל ניקבו הדקין דבהמה וא"כ הו"ל למחשבה בהרי עוף אלא ע"כ דס"ל דכשר ועיין מהרש"א ומהר"מ לובלין ז"ל: דף נ"ז תוס' בד"ה דילמא וכו' וליכא מאן דפליג וכו' עכ"ל דברית'