משמרות כהונה חלק ג צא

וכ"נ מדברי התוס' בר"פ בד"ה דרוסת וכו' שכ' דנקט לה הכא משום ר"י ע"ש ואי איתא דסיומא דמילתא דר"י היא לא שייך למי' משום ר"י ועיין למהר"ם לובלין שם ע"ש גם מדברי התוס' בד"ה ה"ג נראה דגי' דתוספתא משובשת דאי איתא מאי ק"ל לר"ח נימא דמנץ ל"ק ממתני' דלת"ק אה"נ אפי' בגדיים וטלאים וס"ל לר"ח דר"י פליג כרב לשינוייא קמא וכל שקלא וטריא דגמרא בחתול הק' הרא"ש ז"ל לשי' רש"י מאי דוחקין למי' דרב ס"ל דמיפלג וכו' נימא דאתא לאשמועי' דמפרש ע"ש וק' גם לפי פירושו תק"ל אמאי אוקמוה בגמ' דחידושא דרב לזאב בגסה נימא דחי' דרב למעוטי חתול ואתא לאשמועי' דר"י מפרש והרמב"ן בחי' כ' דמדלא קתני מתני' חתול בדיקה משמע דל"ל כלל ע"ש וממ"ש הרא"ש בס"ד ועור אליבא דרב לא אימעיט חתול וכו' אין נראה כן ועוד לדברי הרמב"ן ז"ל ק' מטלאים וגדיים דס"ל לרב לקמן לקמן דדריס בהו חתול אף דלא קתני במתני' ועיין במהר"ם שיף ז"ל ועוד מגמ' דמשני גברא אגברא וכו' ורב ס"ל דפליג ולא משני דרב אתא לאשמועינן דאפילו בגדיים וטלאים לא דריס משמע דרב לא קאמר דלמטה מזאב לא דריס אלא באמרי רברבי ומזה קשה עמ"ש מהרש"א ז"ל דמ"ש רש"י בדברי רב דדוקא בעופות הוא דדריש לס"ד כי היכי דלא תק"ל מברייתא דחתול ע"ש דא"כ. מאי פריך לרב תנינא לישני ליה הכי כיון דס"ס ע"כ לו' כן דלא תק"ל מברייתא ולכן נראה דמ"ש רש"י עופות היינו עופות גסים דדינם כגדיים וטלאים ואין נכללין בכלל בהמה כיון דדינם שוה לעופות וע"ד שכ' מהרש"ל ז"ל בסמוך בדברי רש"י ז"ל ע"ש:

שם והא ההיא תרנגולת וכו' עיין למהרש"ל ז"ל מ"ש ונר' דקביעות דבריו בלישנא בתרא ול"ק מה שהק' מהרש"א ז"ל ועיין ביש"ש

פירש"י בד"ה עד וכו' לעופות וכו' עכ"ל כ'

מהרש"ל ז"ל היינו לס"ד וכו' עיין שם וכפי הנראה מדברי רש"י דק"ל נימא באמרי רברבי ותי' דדייק מעד שתינקב וכו' משמע דליכא דרסה וא"כ למאי דמחלק בין עופות לטלאים וקאמר בתר הכי מ"מ קשיא ליכא לדיוקי מדקתני עד שתינקב והד"ק רש"י לדוכתה וצ"ל דס"ל כמ"ש התוס' דומיא דנץ אבל מעיקרא דנץ נמי דוקא באמרי רברבי דס"ס בנץ דלא כמתני' למאי דלא מחלק בין עופות לטלאים ולכך הוצרך רש"י לדיוקא רעד שיתנקב ומ"ש מהרש"ל ז"ל דעופות דנקט רש"י הוא בגס ממאי דאתי עלה מדיוקא דעד שתנקב משמע דליכא דרסה כלל אפי' בדק ועמ"ש מהרש"א ז"ל ולי נראה בכוונת רש"י ז"ל דדיוקא דעד שתנקב אמת ולמאי דמחלק הגמרא בנץ בין עופות לטלאים ע"כ דנקט לישנא דתנקב לחתול ולא קאי אנץ וניחא מה שהק' התוס' לוקמה באמרי רברבי דאם כן לישנא עד שתנקב אמאן תרמייה כנ"ל

בד"ה אלא וכו' ולא אלים זהריה עכ"ל נר' דאזיל בשי' הרא"ש דאפילו במקום שאין מציל מ"מ לעופות דריס ולכך נקט ולא אלים דמשמע דיש לו מיהת. זיהרא אפילו באין מציל והגמ' דפריך מההיא תרנגולתא מריבוי הדם פריך כמ"ש הרשב"א ז"ל ומהרש"א בדברי התוספות ע"ש

תוס' בד"ה ה"ג וכו' ול"ג נץ וכו' עכ"ל כתב מהר"ם שיף ז"ל דהא דלק"ל לר"ח ממתני' משום די"ל דאתא לאשמועי' דעופות טמאים אפי' בדקה לא דרסי ולעולם דהנץ אפי' בגדיים וטלאים ע"ש והוא תימא דמדקתני הגס בעוף הגס מכלל דנץ ליתיה בגס ועוד דא"כ מאי ק"ל להתוס' בסה"ד לר"ח ממתני' לל"ב ע"כ נראה עיקר דהגמר' ניחא ליה להק' מברייתא כי היכי דתק"ל גם מחתול וכמ"ש מהר"ם שיף בתי' בתרא ע"ש

בא"ד ועוד לא"ד וכו' עכ"ל כ' מהרש"ל דלל"ק ל"ק ממתניתין די"ל דקתני עופות משום דאתיא בכל ענין אפילו באין מצילין ע"ש ואף דכבר הוכיחו דבמקום שאין מצילין אפילו עופות א"כ בפשי' לא היו יכולין להק' אלא ע"י שקלא וטריא דבתחילת דבריהם אבל בל"ב ק' בפשי' והתוספות בתחילה דה"ק מוכח בכל ענין ה"ה דהומ"ל גם קושי'זו

בד"ה מ"מ קשיא וכו' וי"ל דומיא דנץ וכו' עכ"ל כתב מהרש"א ז"ל מכח זה הומ"ל גי' דנץ דלעיל דאי איתא גם בנץ אמרי' כן ומאי ק"ל להגמ' ע"ש וק' דא"כ תק"ל מתני' דקתני נץ בעוף הרק והגמרא דפריך מבריית' דבעי' לאקשויי גם מחתול וכמו שכתבתי בד"ה ה"ג. וע"כ לתרץ שינוייא דגמ' דמפלגי' בין מצילין לאין מצילין: דף נ"ג ע"א תוס' בד"ה יש וכו' דכל הנך בעיות עכ"ל נר' דק"ל כיון דכל בעיא בע"א אמאי בעי להו סתמא דבשלמא בעיא א' אף דבעי סתמא ואיירי בענין אחר מ"מ הק' לפעמים דרוסה אבל בעיא ב' דאיירי באמרי ק' וכ"מ בחי' הרשב"א ולכן התוס' בשבת לא נקטו אלא אמרי כיון דמאי דק"ל הוא בבעיא ב' דאיירי באמרי וע"ש במהרש"א ז"ל

ע"ב גמ' אתי לזבנינהו לישראל עמ"ש התה"ד בסימן קע"ח ועיין להרשב"א דגריס ונחנקינהו ולזבנינהו לנכרי ע"ש ועמ"ש בי"ד סי' קי"ז ע"ש ובענין תקלה עמ"ש בסי' ס"ט

תוס' בד"ה דרוסה וכו' ועוד דקאמר מודי רב וכו' עכ"ל כ' מהרש"ל ז"ל הא דלא הוכיחו מדאמר רב צריכה בדיקה דאיכא לאוקמ' כשראינו שדרסה ואינו ניכר דבס' כי האי חייש רב אבל הא דמורי משמע דאיירי בדבר מצוי דהיינו ניכר ע"ש וקשה הא למסקנת התוס' ע"כ ההיא דמורי רב באינו ניכר דבניכר א"צ בדיקת כולה וא"כ איירי באינו מצוי ומאי הוכיחו מזה הפך דפת רש"י וצ"ל דמהרש"ל מפרש מכפא דאטמא וכו' היינו דבכ"מ מאלו שנדרס צריך בדיקה לאפוקי הירכים וכיוצא ולעולם א"צ לבדוק הכל וכמ"ש הב"ח בסי' נ"ז ומהרש"א כ' דראינו שנדרסה ולא ניכר נמי לא חייש רב ומדאמר צריכה בדיקה אין הוכחה דא"ל אליבא דשמואל קאמר ע"ש ונר' דהיינו לס"ד דהתוס' דרש"י לאפוקי ודאי אתא וח"כ באינו ניכר הוי ס' אבל במסקנת התוס' י"ל דבאינו ניכר נמי הוי ודאי כיון שראינו שדרסה וכמ"ש הש"ך שם אבל מהר"ם לובלין ז"ל כ' דמעיקרא נמי דס"ד דרשי' לאפוקי ודאי אתא וא"כ באינו ניכר הוי ס' היינו שראינו שדרסה אלא דלא ידעי' אם כנגד המעיים או הירכים אבל בידעי' שהוא כנגד המעיים ואינו ניכר הוי ודאי ע"ש וא"כ למסקנא א"ש בפשי' ההיא דמכפא דאיירי בראינו שדרסה כנגד המעי' ואינו ניכר כמו בס"ר אלא דבס"ר ק"ל להתוספות כיון דבכה"ג הוי ודאי דרוסה הא ודאי דרוסה לא מהני בדיקה אבל מהרש"א ממשמעות דבריו נראה דלא נחית להכי ולדבריו צ"ל כהש"ך וכמ"ש

דף נ"ד ע"א גמ' כפא דמוחא כ' רש"י כל