משמרות כהונה חלק ג צ

אבל ק' אתי' קמא שכ' כאן שהרי שם בפ' המדיר דע"ה מוקמי' טעמא דמתני' דקתני היו בה מומין והיא ברשות אביה על האב לה"ר אף ריש לה חזקת הגוף משום דכאן נמצאו וכאן היו ע"ש הרי דאי לא מייתי האב ראיה הבעל פטור מטעמא דכאן נמצאו וכאן היו אף דמבטלין המעשה דקידושין שהרי האב הוא רוצה בקיומו של מעשה אשר ע"כ נ"ל דדברי התוס' בתי' קמא כאן ותי' בתרא דנדה הכל אחר דלעולם לא אמרי' כאן נמצאו אלא אי לקיומי המעשה או לעמוד בשלו שלא להוציא והתוס' כאן לא ק"ל אלא מטבח בדלא יהיב זוזי דמוציאין מידו משום כאן נמצאו אבל מהיו בה מומין ברשות אביה לא ק"ל דההיא לאו להוציא אלא לאוקומי ולזה תי' דבטבח לבטל המעשה ומ"ש בתי' והאב אמר נולדו בה והיא ברשות הבעל דאי לא מייתי הבעל ראיה מחוייב ואף דבגמ' שם מוכח דה"ט משום חזקה מ"מ נקטו לדוגמא דאפי' בלא טעמא דחזק' א"ש מטעם דכאן נמצאו ומשום דרבא שם נקט גם בסיפא טעמא דכאן נמצאו נקטו כן והתוס' בנדה לא ק"ל מטבח דפשיט"ל כמ"ש כאן ולא ק"ל אלא מהיו בה ברשות אביה ולזה תי' דהתם לאוקומי ועוד תי' כמ"ש כאן בתי' בתרא והנה נר' מדברי התוס' דמכילתין ודנדה דטעמא דאמרינן שם בנדה לענין טומאה ב' טמאה לאו מטעמא דכאן נמצאו דלכל התי' לה"ש שם ה"ט דכאן נמנאו וע"כ מטעמא דבדקה הא' קודם שאלה ועפי"ז י"ל על מ"ש הפרישה בי"ד סי' ק"צ דאפילו בדקה הא' קודם שלבשתו ואחר בדיקה בדקה עצמה ולא חלוקה והב' ג"כ בדקה עצמה אפ"ה הב' טמאה מטעם דכאן נמצאו ע"ש והוא תימה דהכא ל"ש האי טעמא דכאן נמצאו כמו שהוכיחו התוספות ועיין להש"ך שם שתמה עליו מגמ' שם ד"ה דקאמר מ"ד האי דאשתכח כתם גבה טמאה ע"ש

בד"ה בית הרחם וכו' משום דאיכא ריעותא וכו' עכ"ל עיין למהרש"א ז"ל ועי"ל דבאו לאפוקי מ"ש מהר"ם שיף בפירושא דגמרא לדעת הרא"ש בפ"ק דביצה ע"ש

בא"ד דאל"ה פשיט וכו' עכ"ל נ"ל די"ל דאפי' ליכא ריעותא חידושא אתא לאשמועי' דאיירי ר"ן בסתם ולדות דלא ידעי' דכלו חדשיו אלא דאזלינן בתר רובא וס"ל כרבנן דפליגי ארשב"ג דלא בעי' שהה וא"כ ס"ד כיון דאיכא מיעוטא שאינן בני קיימא גם איכא מיעוטא דריסוק איברים מצט' תרי מיעוטא דלא אזלי' בתר רובא כה"ג כמ"ש התוס' בבתרא דצ"ג ע"א ע"ש קמ"ל ר"ן דמיעוטא דריסוק איברים לא שכיח ולא מצרפי' ליה למיעוט דאינם בני קיימא ועיין להר"ן בחי' אלא דלפ"ז הגמ' דפריך מתינוק ומעגל הומ"ל בכלו חדשיו דלא נשאר אלא חד מיעוטא דריסוק

בא"ד א"נ כשחיה הרבה עיין בנדה דמ"ג דפריך הגמ' כמאן דלא כרשב"ג ופירש"י אכולא מתני' פריך ע"ש ונ"ל דהתוס' לא מפ' בפירש"י דבכולה מתני' י"ל איירי כשחיה הרבה ומפ' דלא פריך אלא אמילתא דאבילות וק"ל

בא"ד ועור דזובו וכו' עכ"ל פי' דזובו מוכיח דמחמת הריסוק הוא ואף דחיה הרבה ואיגלאי מילתא דלא נתרסק ריסוק דמטריף ביה מ"מ סווב מוכיח דנתרסק קצת דחולה מיהא הוי וכמ"ש בתי' קמא וכן מדוקדק בדברי התו' למהר"ם לובלין ז"ל

ע"ב תוס' בד"ה מודה וכו' לא הוה צריך וכו' עכ"ל עיין מה שתי' לזה הת"ח ע"ש ולפ"ד טפי הו"ל להגמ' לאתויי מתני' דפ' יש בכור דמתבאר משם דר"ש ס"ל דיוצא דופן אינו קדוש בבכורה ע"ש: בד"ה עמדו וכו' עמ"ש בי"ד סי' נ"ח דין ד' ובסי' ת"ט דין י"ב ע"ש וכמ"ש התוס' עיקר החי' לא הוי מעמדה ר"ל דאי הוי עיקר התי' מעמדה א"כ אף אי בעי בדיקה לא איכפת לן אי מקריב ליה ולא חיישינן להקריבהו נא לפחתך ולכך הוצרך לתרץ קסבר עמדה צריכה מעל"ע דאי אינה צריכה אף דבעי בדיקה א"ש וא"כ מ"ש הלכה צריכה בדיקה אגב עמדת נקט הלכה דאף אי צריכה בדיקה יבדוק ולית לן בה: דף נ"ב ע"א גמ' גיסטרא קאמריתו והא רב נמי גיסטרא וכו' איכא למידק דהא בחוליא לבד אמר שמואל לקמן דטריפה הוי וכי ניטלה חוליא ע"כ שנפלו הב' צלעות כמ"ש רש"י וא"כ כ"ש ניטלו צלעות וחוליא קיימת דלא הוי נבילה ונ"ל דשמואל לקמן איירי שלא במקום צלעות אלא הבבלי אבל במקום צלעות בנטי' הצלעות לחודייהו הוי נבילה וכן ראיתי להרמב"ן ז"ל בחי' לקמן בסוף שמעתין שכ' בפסק הלכה לחלק בחוליא במקום צלעות לשלא במקום צלעות ע"ש ובהכי ניחא לי מה שדקדק מהר"ם שיף ז"ל לס"ד דרב חוליא שלימה קאמר אמאי נקט צלע בחוליא לחודה טריפה כדלקמן ע"ש די"ל דנקט צלע וחוליא לרבותא דאפי' במקום צלעות טריפה הוי ולא נבילה וכיוצא בזה י"ל דברי מהרש"א ז"ל שהק' למאי דפריך מכלל וכו' נימא דר"כ ור"א הוו ס' דרב חוליא שלימה קאמר ע"ש וק' דמ"מ תפשוט מינה דמדקאמר חוליא משמע דוקא חוליא שלימה אבל בצלע מכאן ומכאן וחוליא קיימת כשרה ומאי מבע"ל ועיין במהר"ם שיף ז"ל ועפי"ה ניחא שפיר דיש לצדד דאפילו חוליא קיימת טריפה ורב דנקט חוליא לרבותא דאפי' ניטלה חוליא טריפ' הוי ולא נבילה והרמב"ם בפ"י מה"ש השמיט דינא דצלע מכאן וצלע מכאן וחוליא קיימת דהוי נבילה וע"ש להלח"מ ונ"ל דלא ה"ל לחלק בין במקום צלעות וכדמשמ' מלשונו שה שכ' אפי' במקום כפלי וא"כ ע"כ דפליגי רב ושמואל בזה דלשמואל דדייק ממתני' דניטלה טריפה ע"כ דס"ל דלא הוי נבילה דלא כרב ופס' כשמואל בזה ובצלע וחצי חוליא פ' דטריפה וא"כ כ"ש ב' צלעות דהוי טריפה ולכך לא זכר האי דינא ולפ"ז לרב ע"כ לא דייק בחוליא אחת כשמואל דאפי' בלא חוליא נבילה הוי ועיין לסח"ח לעיל בדל"ב ע"ב בתוס' בד"ה וליחשוב ע"ש ועיין להרמב"ן בחי' שכתב גיסטרא קאמריתו ר"ל דזה דבר פשוט ע"ש: ע"ב גמ' רוב קרוע או רוב נטול עמ"ש בי"ד סי' ל"ג דין ד'

שם גברא אגברא קרמית וכו' ק' לפום האי תי' דר"י פליג גם דרוסת הנץ שהזכיר ר"י פליג את"ק וא"כ לת"ק א"ל דנץ לא דריס כלל וא"כ מהו מנץ ולמעלה דקאמר רב כיון דס"ל כת"ק וכן ק' בגמ' בסמוך דפריך ותסברא כן לא דריס וכו' ומאי קושי' נימא דס"ל להמק' דר"י פליג וצ"ל דס"ל לת"ק דרוסת הנץ אפילו בגסה ובהא פליגי וכן איתא בתוספתא דרוסת הזאב דרוסת הנץ דקאמר רב אגב דרוסת הזאב ע"ש ואי איתא דרוסת הנץ גופה אצט"ל לאשמועינן למטה מנן אפי' בדק לא דריס וכדאמרי' בדרוסת זאב וצ"ל דס"ל להרא"ש דהא מילתא דקתני מתני' דרוסת הנץ בדק וכו' לאו מילתא דר"י אלא סתמא וכ"ע היא הגי' התוספתא משובשת