משמרות כהונה חלק ג פט

קופא לבד יכול להיות דבא לריאה מן הסמפון דסמפון ריאה רחב כמ"ש התוס' בד"ה אי וא"כ אפילו לקופא לבר עכ"ל טעם זה דניקב ריאה למטה ונ"ל לפ"ז דנוקב למטה אפילו דרך קופא בבשר ריאה דהוא רך ודוקא דרך פנים הוא דנוקב בקופא ע"י הדוחק והנענוע עיין בהר"ן בהלכות אבל אם המחט בחלל הגוף אינו נוקב מצר מטה דרך חוץ כיון דעומד במקום רחב ולכן ק"ל להתוס' שפיר אי לאו טעם זה דנוקב למטה אבל אי ס"ל להתוס' פקטינתא טריפה כהר"ן לא ק"ל להתוס' אלא בקופא לגו בדברי מהרש"א ובתי' אה"נ דאינו נוקב דרך קופא אפילו בבשר הריאה ועיין למהר"ם לובלין ז"ל ועיין להת"ח שהק' ע"ד התוס' אמאי לא קאמר הגמרא פלוגתייהו מאן דמכשיר ומאן דמטריף באי ניכר הנקב כי אנקיב המחט ממטה ודר"ע דרך סמפון אתא ע"ש דלפ"ד מהרש"א דדוקא בקופא לגו הוא דאמרינן כן ניחא דאי פלוגתייהו בהכי א"כ מאן דמטריף דוקא בקופ' לגו דאי קופא לבד לא כתיב דרך קופא וא"כ הוי להפך דבקופא לגו מטריף ובקופא לבד מכשיר וע"כ צ"ל הטעם דדרך וושט ועיין להרז"ה והרשב"א שכ' שטה אחרת להפך מפירש"י ודר"ע דרך סמפונא אתא דאין להסתפק בוושט ע"ש שמחולקין קצת בקושי' בית הכוסו' ודע דמ"ש הרשב"א בדעת רש"י דבשוין כשרה נראה שהוכיח כן ממ"ש רש"י דבקופא לבד היינו לחלל ופיה לתוך הכבד והיינו דאי בכולה בכבד שוין הן דאין יכול ליכנס קופא בנקב קטן שנקב חודה וכמ"ש הט"ז בסי' מ"א. סק"ה להטור

דף מ"ט ע"א רש"י בד"ה אוכלין וכו' ולא חזי נקב לחוץ וכו' עכ"ל נראה דהוצרכו לזה משום דמ"מ איכא לאסתפוקי ג"כ שמא דרך וושט מבחוץ ובצדדים שוין טריפה לז"א דאיכא ס' לו' דלא אתא מבחוץ דא"ה הוי נקב בחוץ וא"כ הוי כמו ריאה שלימה עיין בתוס' בד"ה אי ומכאן הוכחה דבקטינתא ס"ל לרש"י דטריפה בכל ענין כמ"ש הר"ן וכמ"ש לעיל ועיין במהר"ם לובלין ז"ל עיין שם:

ע"ב בד"ה תותב וכו' ושעל הדקין מראשו וכו' ולאו תותב וכו' עכ"ל מדבריו אלה מוכח דלא ממעטי שעל הכנתא אלא מתותב וא"כ לריש' דלא בעי תותב אה"נ דכל הדקין אסורין ומאי דאמרי' ריש מעיא באמתא היינו למאי דקי"ל כרע"ק אבל לרי"ש כולהו מעיא אסירי ובהכי ניחא מ"ש רש"י לקמן דצ"ג דמאי דאמרי' ריש מעיא באמתא זהו הדקין דפליגי ביה רי"ש ורע"ק ועיין למהר"י כולי בס' מש"ל בה' שגגות עש"ב ברם מ"ש מרן בב"י בסי' ס"ד אמ"ש הטור שעל הדקין אסור היינו פלוגתא דרי"ש ורע"ק וקי"ל כרע"ק דאסר ע"ש הוא תימה דבדקין ל"פ: דף ן' ע"א גמ' מקום הדבק וכו' הק' הרשב"א בחי' א"כ רובא דזעירי במאי מיתוקמא דאין במשמע דפליג אזעירי ע"ש והר"ן בה' כ' דס"ל לד"נ דשלא במקום הדבק ברובא ופליג אר"י בתרתי ע"ש ומוכח דלא ס"ל כס' הר' יונה שהביא הרא"ש דבמקום שיור כדי תפיסה אם ניקב שם ברובו ע"ש דלפי"ז ניחא שפיר דזעירי מיתוקמא במקוה השיור

שם דר' אבינא ורבני מערבא מאי עמ"ש מהרש"א ז"ל ונראה דהקולא היא לענין שהי' דאי כרס הפנימי היא במקום דפרעי א"כ למעלה בטפח הסמוך לכדח היינו וושט ומקום השחי' הוא דבגמ' לעיל דמ"ד מוכיח מדר' אבינא דלאו מקום שחי' הוא ע"ש

שם ואיזהו כרס החי' בשר החופה כ' הב"ח בסימן מ"ח דטעמא דבשר החופה משום דסוף הכרס הפנימי לינקב ע"ש וק' דא"ב היכי חשיב ליה בגמ' לעיל דמ"ב מי"ח סרפיות הא בכלל כרס הפנימי כמו לקותא דלא חשיב לה משום דטעמא משום דסיפא לינקב ובכלל ניקבה היא כמ"ש רש"י בריש דמ"ג ע"ש

תוס' בד"ה מחט וכו' אבל בהמסס אפי' מצד

א' וכו' עכ"ל יל"ד לפ"ז בגמ' לעיל רמ"ב דקאמר כולהו נקובי בחדא חשיב להו אמאי לא חשיב המסס ובית הכוסות בתרתי כיון דשיעורן אינן שוה כמ"ש התוס' שם בדמ"ג ע"א דמה"ט חשיב חסרון שדרה וחסרון גולגולת בתרתי ע"ש ועיין להרשב"א שם בדמ"ג ע"ב גבי תורבץ הוושט ע"ש וצ"ל דרש"י ס"ל כאידך שינוייא שכ' התוס' דחסרון שדרה וגולגולת דחשיב בתרתי משום דזה בעצם וזה בבשר ולעולם אפילו אין שיעורן שוה חשיב להו בחדא ועמ"ש שם

בא"ד והא דקתני במתני' וכו' עכ"ל נר' דהוצרכו לזה לפום טעם הא' שכ' בשם דש"י דטריפה מצד עצמו אחצי העור ולאו משום דהבריא אבל לטעמא דהבריא י"ל דמתניתין דקתני לחוץ מיירי דבלעה מחט ושחטה תכף דל"ל עלה קרום כמ"ש התוספות בשבת בספ"ב ע"ש ומה"ט לא תי' דמתניתין ע"י חולי ועיין למהר"ם שיף ז"ל ע"ש

בא"ד דאי צד שבחוץ לגבי חלל הגוף וכו' עכ"ל נראה דבנמצא בחלל הגוף טריפה מס' ולא מודאי דחששא היא שמא דרך ושט אתא וניקב ומה"ט קתני מב' צדדים טריפה ולא קתני אפי' מצד אחד לצד החוץ דטריפה בודאי בעי למינקט ועמ"ש בי"ד סי' מ"ט: בא"ד אבל מי שקורין וכו' אפי' מכ' צדדים כשרה עכ"ל כ' מהרש"א ופליגא אמתניתין דקתני טריפה בניקב לחוץ ע"ש ועפי"ז ק' עמ"ש מהרש"ל ז"ל בשבת בספ"ב דהתוס' שם דכ' לפירש"י דנקט צד אחד לרבותא וכו' כוונתם להביא ראיה דע"כ כלפי חוץ דאי חוץ ממש מאי קמ"ל ברייתא הא ממתני' שמעינן לה דבעי' נקב מפולש ע"ש והשתא א"כ מאי מתרצים עוד שם דב' צדדים הוא דכשרה דדמי לחלחולת דס"ס ממתני' שמעי לה ומאי קמ"ל בברייתא וע"ש למהרש"א אשר ע"כ נראה דמתני' מוקמי' לה בצד האחר שאין שם שומן לסתום דלאו כל בית הכוסות שוכב על המסס ושומן סותמו ועיין להב"ח בסי' מ"ח ולהש"ך שם

דף נ"א ע"א גמ' והפכה ר' וכו' ולפי זה בעי' ק"ד במצד א' ומב' צדדים אלא דמצד א' הטעם דבעי' ק"ד לגלויי דניקב כולו וא"כ אפילו בניקב מחמת חולי ולא ממחט בעינן ק"ד אבל מב' צדדים הוא לאורויי דקודם שחי' הוא ירוקא במחט דאמרינן אי איתא דניקב סרוכי מיסרך במחט אבל בנקב מחולי הוי כשאר נקובי דעלמא כמ"ש בגמ' לעיל בסמוך אלא דבמחט דאיירי בברייתא אין נפקותא ומהרש"א ומהר"ם ומרן בב"י כ' נפקות' גם במחט ע"ש ועיין להלח"מ בפ"ו מה"ש דין י"ב ע"ש: תוס' בד"ה המציא וכו' וי"ל דל"ד וכו' עכ"ל עיין להתוס' בנדה שם בתי' בתרא שכ' דדוקא להוציא וכו' ע"ש ויש לכוין דבריהם לתי' קמא שכתבו כאן ומ"ש להוציא היינו להוציא המכד מחזקתי דאל"ה ק' מטבח דשמעתין ועיין להנ"י בפ' האשה שלום גבי עובדא ריש גלותא ועיין לה' עדות ביעקב סי' ה'