משמרות כהונה חלק ג ט

דתנן המפלת סנדל מביאה קרבן הא כלא"ה מביא משום ולד ומשני דנ"מ בילדה והפריש קרבן ואחר כך סנדל דקרבן א' נדחה דבעי לאתויי משום סנדל ומתכפר על הכל הרי דהיכא דמביאה קרבן א' על ולדות הרבה אינו מתכפר על ולד דלאחר הפרשה וה"ה בעולה והר"מ השמיט בעיא הלזו

ע"ב פירש"י בד"ה והב"ע וכו' שאירעה אתמול בין הפרשה וכו' עכ"ל. ק"ל לפי"ז אמאי מקריב ראשון הא בשני סגי ומכפר על הכל וראשון הו"ל לידחות וכה"ג אמרינן בירוש' פ' המפלת שהבאתי לעיל איברא דמלישנא דגמ' בשבת שהבאתי לעיל דקאמר אלא מעתה וכו' אינו מביא אלא קרבן א' נר' דבכה"ג מביא ב' קרבנות ולא נדחה א' דלא כהירוש' ומ"מ טפי הי"ל לרש"י לפר' בזאח"ז דשמעתין שהפריש הב' אחר הקרבת הא' וכמו שפירש"י גופיה בסמוך גבי לב ב"ד מתנה ואף על גב דקי"ל אין מקדישין ביו"ט היינו מדרבנן ועוד דבקרבנות צבור מקדישין כדאיתא בשבת בפ' שואל ע"ש

תוס' בד"ה לא וכו' אבל ק' ע"ז דלא הו"ל לתרץ וכו' עכ"ל ר"ל דהגמ' מעיקרא הא דלא ניחא לו' לא כיפר מתנות הראש היינו ע"כ משום דס"ל דמביא לוג אחר וא"כ בשינוייא דגמ' לא הול"ל אלא ש"ה דכתיב והנותר דש"מ דאין מביא לוג אחר וכיון שכן פשיטא די"ל לא כיפר מתנות הראש אבל גבי סמיכה ל"ל לא כיפר סמיכה דהא מילתא דפשיטא דאין סמיכה אלא מחיים ולא הוה ס"ד דיביא קרבן אחר כדי שיסמוך ול"ד למתן הראש דאצט' קרא בשביל זה ולאו מילתא דפשי' היא

דף ז' ע"א בד"ה דילמא וכו' ועוד דהיכא דל"ל תקנתא ברעייה וכו' עכ"ל פי' דכיון דאשכחן דפעמים אמרי' לב ב"ד מתנה דהיינו דהיכא דל"ל תקנתא ברעייה אלמא דלאו מילתא דפסיקא היא וא"כ י"ל נמי דאע"ג דל"ל לר"ש לב ב"ד מתנה לענין דנפדין תמימים לענין דלא הוי הפרשה אלא אחר הקרבת הא' אית ליה ודחו לזה דמ"מ כיון דאית ליה תקנתא ברעייה לא אמרי' לב כ"ד מתנה

בד"ה חטאת וכו' את"ל דלא מכפרה וכו' כ' הצ"ק דאפי' האת"ל מיתוקמא שפיר בהפריש וא"כ תחילת דבריהם הוא לפי הצד דמכפרה אעשה דלאחר הפרשה דאז ל"מ בהפריש דאי הפריש הו"ל כעל מי שאין מחוייב וקשה דכיון דמכפר אכל עשה דלאחר הפרשה וא"כ אינו דינו כעל מי שאין מחוייב דפסול דטעמא דפסול משום אין לך אדם מישראל שאין מחוייב עשה וכה"ג דמכפר אעשה דלאחר הפרשה הו"ל אין מחוייב שום עשה וי"ל דאפי' דאי הפריש נמי כשרה מ"מ לא מקרי מחוייב עשה כיון דהפריש ורבא קאמר על מי שמחוייב עולה וע"כ ל"מ להפריש

ע"ב גמ' אשכחן למצוה לעכב מנ"ל מדלא פריך אימא תרי קראי בשינוי קדש ולעכב ומנלן לאוקומי בשינוי בעלים באא"ע מוכח דטפי מסתבר לאוקומי באא"ע ולמצוה מלאוקומי לעכב ומזה יש להוכיח שכוונת התוס' לעיל ד"ד ע"ב בד"ה אימא כמ"ש ס' עומר מן ולא כמ"ש הח"ן ועמ"ש שם. שו"ר להתוס' לקמן ד"ח ע"א בד"ה ועשה ועיין להח"ן שם

תוס' בד"ה מה וכו' לישתוק קרא מזביחה וכו' עכ"ל הק' הצ"ק הא אצטריך קרא למכתב זביחה משום הוא לגלוי על אשם וכדמסיק הגמ' ע"ש וי"ל דהו"ל למכתב הוא בקרא דוזבחת ולכתוב וזבחת פסח הוא והח"ן תי' דמק' לס"ד דגמרא דהו"ל לאקשויי גם אזביחה למ"ל ע"ש ולפ"ד אין מקום לחי' הבה"ז בקושית התוס' דהא למסקנא אצטריך כוליה קרא לגלויי אאשם ולא אייתר קרא לזביחה בשינוי בעלים ואפי"ה אמרי' מה שלמים לא חלקת וכו'

בד"ה אלא וכו' ור"א לטעמיה וכו' עכ"ל. קשה לגי' אחרת שכ' התוס' בדבור שאח"ז דהיינו כ"מ שנאמ' הוא בזביחה וכו' והיינו לגלויי אמנחת חוטא ומנחת קנאות כמו שמתבאר מדברי התוס' לעיל דף ה' ע"ב בד"ה מיעט ע"ש וא"כ קשיא לר"א מנ"ל למדרש ב' דרשות וי"ל דלר"א כיון דאשם מעכב מהיקישא דבחטאת כאשם ילפינן מנחת חוטא ומנחת קנאות דמעכב מבינייא

דף ה' ע"א בד"ה זריקה וכו' ושאר עבודו' נילף כדאמר לעיל וכו' עכ"ל. גמגום יש דמאי שאר עבודות דקאמרי הא לא נשאר אלא זריקה וי"ל דשיעור דבריהם דאפי' לא נכתב אלא חד שאר עבודות נילף מלא חלקת וקבלה לא הוצרך למכתב ובהכי אין מקום למ"ש הח"ן

בא"ד ושינוי בעלים בחטאת חלב נגמר משמיעת קול וכו' עכ"ל והא דבזריקה לא אמרי' לא חלקת היינו אי אכתי לא ידעי' בשינוי קדש דפסיל בד' עבודות כגון בשמיעת קול גופיה אבל בחטאת חלב דכבר ידעי' בשינוי קדש לעכב בד' עבודו' ילפי' משמיע' קול זריקה בש"כ ושאר עבודות מלא חלקת בשינוי קדש לא תחלוק כש"ב ובהכי ליתא למ"ש הבה"ז דרש"י חולק על ס' התוס' וס"ל דגם בזריקה אמרי' לא חלקת ע"ש וא"צ למ"ש הצ"ק

בד"ה וזריקה וכו' תימה דמהאי קרא וכו' עכ"ל מ"ש הח"ן לתרץ קושית הבה"ז ליתא דדוקא לקמן דילפי' שכ' באא"ע אמרי' מדאפקיה לש"ב בלשון שינוי קדש וכו' אבל השתא לא ילפי' באא"ע אלא דש"כ ילפי' מעליו וקרא גופיה בש"ב מיידי

בגמ' שיהיו כל עשיותיו לשם חטאת מוכח מכאן דגם שחי' בכלל עשיה היא אע"ג דלאו עבוד' היא ומכאן ק"ל עמ"ש התוס' במנחות דמ"ט בד"ה ת"ל אקרא דתעשו את אלא דשחיטה לאו בכלל עשיה היא והתם נמי לכתחי' ודאי דאפילו שחיטה כמשמע מיוקדם דבר כמ"ש המש"ל בריש ה' תו"מ ע"ש ומ"ש מדהכא וצ"ע

בד"ה ועשה וכו' משמע דעיקר מילתא וכו' פי' דלשיטת רש"י יכול להיות דרב הונא דאמר חטאת חטאתו היינו קרא דשמיעת קול ומעליו ילפינן מצוה ומחטאתו לעכב והוי השתא מצוה ועיכוב בחד מקום ומלא חלקת ילפי' שאר עבודות בש"ב אפילו מזריקה כיון דשינוי קדש יש לנו עיכובא בכולהו כמ"ש לעיל בד"ה זריקה ומאי דפריך עולת עולתו למ"ל הו"מ למפרך חטאתו דנזיר למ"ל אלא דעיקר פירכיה דנימא נמי עולה לעכב כדדרשינן גבי חטאת. מיהו מדאמרי' כדאמר ר"ה וכו' משמע דר"ה לאו אההוא קרא קאמר והשתא קשיא אמאי באמת ר"ה לא קאמר אחטאת חטאתו דשמיעת קול דהוי השתא מצוה ועיכוב בחד מקום אבל לגירסא שהביאו ניחא שפיר דלמסקנא לא דרשי' קרא דעליו כלל ולכך לא קאמר אחטאתו דש"ק ודברי הנ"ק בכוונתם תמוהים דאי דאצט' עליו מ"מ חטאתו דש"ק לא צריך: