משמרות כהונה חלק ג י

בד"ה הילכך וכו' מיהו איכא דאית ליה וכו' עכ"ל אפשר דזה תליא בפלוגתא דר"מ ור"י במס' מכות דף י' ע"א גבי ספר שתפרו בפשתן ע"ש

ע"ב בד"ה הנך וכו' וע"ק חטאות פנימיו' לר"ש וכו' עכ"ל קושיתם היא למאן דסבר דר"ש נמי לא יליף מתורה אחת וכו' אבל למ"ד תורה אחת שהביאו התוס' בד"ה הילכך לק"מ

בא"ד וי"ל דבפר העלם וכו' עכ"ל. קשה לישתוק מחטאת חלב ונילף מבינייא מנזיר ומצורע ופר העלם וצ"ל טרח וכתב לה קרא או לדרשא אחריתי וכמ"ש התוס' בד"ה הילכך גבי שאר עבודות

דף ט' ע"ב גמ' טעמא דמעשיה מוכיחין וכו' י"ל מאי פריך נימא רב דאמר כשרה היינו כשרה ולא עלו והכא אצט' ר"ש לה"ט כדי שיעלה לשם חובה וי"ל כיון דנ"ל מזאת תורת החטאת מסתברא דעלו לשם חובה ומכאן יש להוכיח דהא דאמרי' לעיל ד"ו חטאת ששחטה לשם חטאת דם כשרה היינו כשרה ועלתה כיון דנ"ל לעיל מושחט אותה לחטאת והרי חטאת לשם חטאת נשחטה וכ"מ להדיא מדברי רש"י בסוגיין שכ' ולרבא לעיל לא פריך וכו' ואי איתא דלעיל לא עלו ליכא לאקשויי לרבא כלל לא מרבנן ולא מר"ש ודלא כבה"ז לעיל שכ' דעיקר הגי' בדברי רש"י היא לא עלתה ע"ש

תוס' בד"ה ושחט וכו' לעיל בפרקין וכו' עכ"ל כעת נזדמן בידי ס' טהרת הקדש וראיתי לו שהק' לפמ"ש התוס' לעיל ד"ח ע"א בד"ה הילכך דלמסקנא א"צ אלא חד קרא לעכב ושאר קראי אתו לדרשא אחריתי ע"ש א"כ נימא דקרא דושחט כוליה לדרשא דהכא ודרשא דלעיל מקרא דולקח הכהן ע"ש ונ"ל במ"ש התוס' שם בד"ה זריקה דמזריקה דהיא עיקר הכפרה לא אמרי' לא חלקת ע"ש והשתא י"ל דגם מקבל' ליכא למילף לשחיטה כיון דקבלה היא התחלת עבודות הדם דהא מקבלה ואילך מצות כהונה וא"כ עיקר דרשא דלעיל לא אתיא אלא מקרא דשחוטה. עוד הק' מנ"ל לעכב הכא הא ליכא אלא חד קרא ומהיקישא דשלמים ליכא למילף למצוה דלא שייך כה"ג בשלמים דהא תודה ששחטה לשם תודה כשרה ועלתה ע"ש ונ"ל כיון דבהאי קרא נכללו ב' דרשות דהיינו דרשא דלעיל חטאת לשם עולה ודרשא דהכא חטאת חלב לשם חטאת דם כיון דחטאת לשם עולה הוא לעכב גם האי דרשא לעכב דגילוי מילתא הוא דקרא בפיסול מיירי ובהכי ניחא גם קושייתו ראשונה שהבאתי דע"כ מהאי קרא גופיה הוא דדרשי' דרשא דלעיל דאל"ה עיכובא מנ"ל

דף י' ע"א גמ' השתא מיהא בשלמים קיימי' וכו' מ"ש הפ"מ הביאו הח"ן דאי לא כ' בזריקה וזריקה ילפא מבינייא לא הוה מלמדא בהיקש לשאר קרשים ע"ש עיין לקמן ד"נ ע"ב דאיכא למ"ד דבר הלמד בק"ו חוזר ומלמד בהיקש ע"ש

תוס' בד"ה לא וכו' ועוד ל"ל קרא בזריק' לש"ב וכו' עכ"ל עיין להצ"ק לעיל ד"ד ע"ב בד"ה ר"א דלפ"ד שם מתיישבת קושיית' הלזו שפיר

ע"ב פירש"י בד"ה הרי וכו' דסמכי אהיקישא אחרינא וכו' עכ"ל והיינו היקישא דמנחה לחטאת ואשם דהא דאמדינן לקמן חטאת טעמא דכתיב היא היינו אליבא דר"ש דמבע"ל היקישא לבא לעובדה בימין וכו' אבל קשה דלקמן דס"ג ע"ב כתב רש"י דעיקר הגיר' היא דהיקישא דחטאת היא דכתי' במנחת חוטא היא מה חטאת פסולה שלא לשמה וכו' הרי דמנחה מקרא אחרינ' ולאו מהיקישא דלקמן וצ"ל דהיקישא דאיתקש מנחה לחטאת לקמן אצט' לדרשא אחרינא לרבנן אבל מאי דאיתקשה לאשם ס"ל לרבנן דאצט' למילף לשאר מנחות דכשרים אבל מנחת חוטא דפסולה של"ש ילפי' מכי חטאת היא ועיין להתוס' שם שהק' על גי' רש"י דבמנחו' דרשינן מדכתי' היא ע"ש ולפי המתבאר מדברי רש"י כאן ניחא שפיר דסוגיא דמנחות אליבא דר"ש אבל לרבנן ילפי שאר מנחות מאשם ומנחת חוטא מהיקישא דחטאת דאי ילפי מקרא דהיא לא הוה אצטריך לאקושי שאר מנחות לאשם אלא מדלא כ' היא בשאר מנחות כמו לר"ש ועיין להתוס' לקמן די"א בד"ה ה"ג ע"ש

תוס' בד"ה הרי וכו' באשם מצורע כתי' וכו' אלא אי לאו היקישא וכו' עכ"ל. י"ל אמאי לא ניחא להו בקרא דפ' צו כחטאת כאשם ועוד י"ל במ"ש הוה ממעטי' מאותה וכו' דבסמוך אמרינן דלא ממעטי' מאותה משום דשייר פסח ולזה י"ל דודאי מאותה ממעטי' כל דין שיש בחטאת שלא יהיה הדין כן בשאר קדשים וכמו שמתבאר מהגמרא לעיל דף ה' דממעט שאר קדשים מאותה אבל הכא דהיקש יתר הוא וע"כ דאתא לדרשא מסתבר טפי למידרשיה לשלא לשמו משום דלא ממעיט שפיר מאותה כיון דשייר פסח ודוקא בהיקש דמיותר הוא דדרשי' הכי אבל קשה דהאי היקישא אצט' לדרשא דבסמוך דדריש ליה ר"א לנכנס דמו לפנים ונ"ל דס"ל להתוס' דשני היקישים הם דהיקש דלקמן הוא מקרא דפ' צו כחטאת כאשם והיקש דהכא הוא מקרא דמצורע וזהו מה שהכריחם לפ' דהכא מקרא דמצורע כדי שיהיה מיותר והגמ' בסמוך דפריך לרבנן היקישא למ"ל ומוקי ליה לסמיכה אהיקישא דלקמן קאי אבל היקישא דהכא פשיט"ל להגמ' דאצט' למאי דדרשי' בפ' איזהו מקומן דמ"ט ע"א ע"ש וגם רש"י י"ל סובר כן ומ"ש בד"ה הרי וכו' דלרבנן דרשי למילתא אחריתי היינו ההיא דפ' איזהו מקומן ומ"ש בסוף שמעתא וכו' לא קאי אלא אמ"ש דטעמייהו דרבנן דסמכי אהיקישא אחרינא וכו' ואכתי קשה בדברי התוספות דתקשה להו קושייתם אמאי דדרשי' בסמוך לנכנס דמו אמאי לא נ"ל מג"ש דעון עון וצ"ל דס"ל לר"א דאי לאו היקישא דמיות' הוה דרשי' דם דמה ומאי דאמרי' בגמר' דם דמה לא מ"ל היינו אחר דגלי היקישא ודוחק. ודע דלפמ"ש הר"ן בחי' בר"פ הנשרפין דכי ג"ש אצט' למילתא אחריתי כי בעי' למילף דין אחר משום דאין ג"ש למחצה למידין ומשיבין ע"ש מתורץ קושייתם דאיכא למיפרך שכן דמה למעלה ונר' דלדעת הר"ן כמו כן בהיקש כה"ג למידין ומשיבין דמ"ש היקש מג"ש והשתא ע"כ דדרשא דהכא ודלקמן מב' היקשים הם וכדכתי'

בד"ה ומה וכו' ומיהו כיון אותה בחטאת ל"ק וכו' עכ"ל פי' דממעטי' מאותה עולה דלא מיפסלא בשלא לשמה ודוקא גבי אשם הוא דאמרינן בסמוך דלא ממעטי' שלא לשמה משום דשייר פסח וכדכתי' בד"ה הרי ודלא כהצ"ק

בא"ד שלא לשמו נמי ליכשר באשם וכו' עכ"ל מ"ש הבה"ז ליפרוך שכן אינה מכפרת ל"ק דהכא באשם מצורע מיירי כמ"ש התוס' בד"ה הרי וחטאתו ואשמו של מצורע עולות הם ולא מכפרי כדאי' בגמרא לעיל. מה שהקשה הצ"ק במ"ש התוס' א"כ תהיה עולה וכו' הא כי אמרינן הכי מבטל היקישא דזאת התורה