עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › משמרות כהונה חלק ג

משמרות כהונה חלק ג פו

Mishmerot Kehunah part 3 86 · משמרות כהונה חלק ג · free full Hebrew text

Open in the reader →

והאמר שמואל וכו' הא דאינקובי וכו' ואמאי כ' מהרש"ל דלאותם הס' ע"כ דל"ג לעיל דלדולי וכו' ולפ"ז קושי' הגמ' דלדולי אדלדולי שכ' התוס' היינו מתני' ארבב"ח ולא שמואל אדשמואל כפשטא דשמעתא ועוד הוק"ל גם לשמואל מצי לשנויי הכי ע"ש ולבבי לא כן ידמה אלא דמתניתין באקפולי ועיקור בדלדולי דכן מוכח בגמרא דדלדולי חמור מאיקפולי וא"כ להספרים דגרסי והאמר שמואל ברובו הא דאינקובי הא דאיקפולי ע"כ דמילתא דשמואל דתורבץ שניטל היינו באקפולי וממה שהוק"ל להגמ' אשמואל מעיקור בחר דשני אר"פ הא בדלדולי וכו' ע"כ דמשמע ליה דשמואל בדלדולי וא"כ ע"כ דל"ג לעיל הכי ולקושי' הב' שהק' מהרש"א נר' דלגי' זו דבדר"פ משני הא בדלדולי ה"פ הא דאקפולי דהיינו שנקפל הלחי לבדו ונשאר הבשר עם הסי' ודלדולי היינו הסי' לבדם איקפולי טפל הלחי ול' דלדולי הוא הסי' ולעולם הכוונה כמו שהוא לגירסתנו ומה שפירש מהרש"א בכוונתם דהגי' היא לשמואל משני כך ולא משני הא ברובו אבל להס' דגרסי בתר והאמר שמואל ברובו הא דאינקובי וכו' ע"כ דל"ג הכי דא"כ אמאי הוצרך לאוקמה באנקובי נוקמה באיקפולי דהיינו עיקור סימנים עיין שם ק' דהא פלוגתייהו דרב ושמואל בתורבץ הוושט חיינו אי הוי טריפה במשהו או ברובו והר"מ דפ' בפ"ח כרב בתורבץ כ' שהוא טריפה ולשמואל ברובו הוי טריפה ועיקור סי' אינו טריפה אלא דאינו ניתר בשחי' לדעת בה"ג וצ"ל לפ"ד דהתוס' ס"ל דפלוגתייהו דרב ושמואל צבי תורבץ היינו אי ניתר בשסי' או אינו ניתר והוי נבילה וא"כ הוא כאן נמצא תנא דמסייע ליה להש"ע בסי' ל"ג שכ' דתורבץ הוושט הוי נבילה עיין להש"ך שם ומ"מ לא היה צריך מהרש"א לזה לפי דרכו אלא דלהספרים דגרסי הא דאינקובי הא דאיקפולי א"כ מילתא דשמואל דתורבץ שניטל באיקפולי וזה סותר מ"ש תחילה בקושי' שמואל אעיקור הא דאיקפל הא דאדלדולי דהיינו שמואל בדלדולי אלא ע"כ דל"ג בקושי' שמואל אעיקור כן ומ"מ דרכו נסתרה לו' דהתוס' מוכיחים דלפי האי גירסא ע"כ צריך למחוק מ"ש למעלה בקושי' שמואל אעיקור ומאי חזית למחוק מ"ש למעלה ולקיים מ"ש למטה איפכא מסתברא ומ"ש מהר"ם לובלין בכוונתם לא נהירא דאם כן אמאי שינו את לשונם דתחי' כ' להספרים דגרסי מעיקרא וכו' ואח"כ כ' אבל להספרים דגרסי בתר וכו' דמשמע דלאו בחד מקום משתעי וזהו שהכריחו למהרש"ל כ"ש אשר ע"כ נ"ל בכוונתם דהגירס' היא בדר"פ הא דאיגום אגומי הא דאידלדל דלדולי והכוונה כמו שהוא לגירסתנו אלא שבתחת לשון אעקור אעקורי הכניסו אדלדל אידלדולי ומש"ה לשמואל קושי' ומשני ברובו ופריך מרבב"ק דלדולי אדלדולי ונמחק תיבות הא דאיקפל וכו' מדברי התוס' כמו שכן הוא לדרך מהר"מ לובלין ע"ש

אבל להספרים דגרסי והאמר שמואל ברובו ומשני הא דאינקוב הא דאיקפל ל"ל הכי שהרי בתחי' מוקים מתניתק באגומי ועיקור סי' בדלדולי ומק' לשמואל משום דשמואל איירי בדלדולי ואח"כ כשהק' משמואל דאמר ברובו משני ההיא באנקוב וכאן באקפולי וא"כ כבר מבואר דדלדולי דאיידי ביה היינו אקפולי וא"כ מאי ק"ל מרבב"ח הא כבר ידע דרבב"ח באפדוקי דלא תק"ל מעיקור וא"כ כבר החילוק שבין אפדוקי לאקפולי מבואר אבל להגי' הא' ודאי דידע לה דרבב"ח באפרוקי אלא דס"ד דגם כאן איירי באפריקי וכן מבואר בדברי התוס' אבל להגירסא הב' כבר ביאר דהכא באקפולי וא"כ מאי פריך ארבב"ח ואי דלא ס"ד אפרוקי דרבב"ח א"כ תק"ל עיקור ארבב"ח והדרא קושית התוס' לדוכתה

בא"ד ועיקור סי' דלא הוי טריפה וכו' עכ"ל ועיקר החילוק הוא בין בכח לבנחת דבכח הוי טריפה אך שנשאר המיעוט ובנחת אפי' כולו אינו טריפה דהיינו עיקור סי' דלא כדמשמע קצת מדברי רש"י דבכולו כ"ש דהוי טריפה ועיין להרשב"א בחי' מ"ש בדברי רש"י ע"ש

גמ' למדתנו דבינו ברוב חללה כ' הרשב"א בתה"א

דף ל"ח ע"ב דמאי דקאמרי למדתנו רבינו היינו גבי שחיטה לעיל דף י"ז דרב ס"ל הלכה כר"י ודוקא בטבעת הגדולה ע"ש נראה דמדמה טרפיות לשחיטה בענין זה ותמהני דנימא דשחיטה בעי רוב חללה אבל טרפיות דאיכא טרפיות דבמשהו גם במקום דבעי רובא סגי ברוב עביה דמטעם זה יותר יותר יש להחמיר בטרפיות משחיטה כמתבאר מגמ' לעיל דף כ"ט ע"א דקאמר ולא ק"ו הוא ומה טריפה דבמשהו וכו' עיין שם ועיון להתב"ש בסי' ל"ב סק"א ולה' תורת חיים כאן

גמ' ות"ל משום חשדא כ' מהרש"א ז"ל לפי תי' בתרא שכ' התוס' דבחד אפילו דיין אסור מן הדין צ"ל דרבב"ח אחריני הוו בהדיה ע"ש למדנו מכאן דאפילו בתלתא איכא משום הרחק מן הכיעור דאל"ה מאי פריך ות"ל משום חשדא נימא דתלתא הוו בהדיה כיון דבלא"ה צ"ל אחריני הוו בהדיה וכ"מ מדברי הרמב"ן בחי' שכ' דרבב"ח רב כהנא ור"א הוו בהדיה ע"ש ואפ"ה פריך ומ"ל וכו' וכ"מ מדברי הגהות מיי' בפ' יו"ד מהלכות גרושין ע"ש אך מדברי התוס' ביבמות דף כ"ה בד"ה לא חשו נראה קצת דבתלתא ליכא חשדא דכיעור מדלא קבעו דבריהם אמתני' דקתני מפני שהן ב"ד וא"כ ע"כ דס"ל כתי' קמא שכ' כאן דבדיין אפילו חד ליכא איסורא ועיין להכנה"ג באה"ע סימן י"ב בהגה"ט אות ב' שנסתפק בזה ע"ש

דף מ"ה ע"א גמ' מצט' לכאיסר כ' מהר"ם לובלין ז"ל דה"ד אם הנקבים מצד א' דליכא רובא אבל אם הם מב' צדדים דאיכא רובא אף דל"ל בהו איסר טריפה דלא גרע מנקבים שאין בהם חסרון ע"ש מבואר מדבריו דלעולם כאיסר הוא יותר מרוב אלא דאם שם מצד א' ליכא רובא ואז מצט' לכאיסר ובהכי ניחא דברי הרשב"א בחידושיו לקמן דף נ"ד והביאו מרן בב"י בסי' ל"ד ול"ק מה שהק' הד"מ ע"ש ועיין להש"ך שם

פירש"י בד"ה וכגולגלת וכו' במלא מקדח של רופאים עכ"ל ע"ש בהסוגיא דליתא הא אלא אף לאוקמתא קמייתא הסלע הוא כמקדח גדול ולא במקדח של רופאים ופלוגתא דר"מ ורבנן לאו אליבא דב"ה דא"כ ע"כ דלר"מ אליבא דב"ה הוא פחות מסלע ודשמואל תנאי ולא משמע הכי שהרי באוקמתא בתרייתא אצט' למי' סלע סתם פחות ממקדח סתם כדי ליישב לר"מ ע"ש ברש"י וצריך למחוק של רופאים מפירש"י וכ"כ מהרש"ל ודלא כמהרש"א ז"ל ע"ש

בד"ה שאני וכו' שלא תאמר וכו' עכ"ל והכריחו לרבא גופיה לזה מפני שהוא סובר כל שפושטת וכו' והיינו שיעור דעליונה וכמו שאמר שאני אומר וכו'

ע"ב גמ' אם רוב עורו קיים וכו' ל"ד אלא אפילו מחצה קיים כל שלא נפסק רובא בשר עיין ברש"י ז"ל: