משמרות כהונה חלק ג פה

דא"ה עיילה במקומה שמוטה ולדעת בעל ה"ג והר"מ בפ"ג מה"ש דשמו הסי' הוי. נבילה ל"ל דאזלא סוגיא דלעיל לשינוייא דר"ל וכמ"ש לעיל שו"ר דאף לשי' בח"צ והר"מ א"צ לידחק בזה דנפסק רוב הגרגרת במקום שאינו ראוי לשחי' דהיינו למעלה משפוי כובע לא הוי אלא טריפה ולא נבילה כמו שנר' מדברי הר"מ בפ"ג מה"ש דין כ"ג וכמ"ש מרן בכ"מ שם ע"ש וא"כ קושיא מעיקיר אליאא דכי מפקת פסוקת הגרגרת ונקוב' הוושט בע"כ לעיולי פסוקה למעל' במקום שחי' ותורהץ הוושט ולפ"ד הר"מ מאי דפריך הגמ' בדף ל"ב ממתני' דא"ט משסוקת הגרגרת ל"ק דמ"ל לתפלה ממקום שחי' אלא סמיך אנקובת הוושט רתורבץ הוושט ל"מ וושט סתם וכיוון דקתני בוושט הויא טריפה ע"כ גם פסוקת הגרגר' במקום שחיטה טריפה הוא דהויא דכי הדדי נינהו ועיין לה' פלתי סי' כ' סק"ג ע"ש ברם דק"ל לשמואל דאמר תורבץ הוושט ברובו אמאי לא חשיב ליה תנא דבי רי"ש והוו י"ט ואין לו' דהוו בכלל נקובי דוושט דציון דאין שיעורן שוה צריך למחשבינהו בתרתי וכמ"ש התוספות בד"ה הנך וצ"ל דלשמואל תנא דבי רי"ש לא חשיב גלודה או שדרה ועיין להרשב"א בחי' גבי פלוגתא דרב ושמואל וכן צ"ל למאי דפסיק הגמ' בדף נ"ה דניקב הטחול דוקא בסומכיה ודוקא מפולש אבל בקולשיה לא קי"ל כרב עוירא ע"ש בפירש"י וכ"כ הר"מ בפ"ו מה"ש דנקב הטחול אין שיעורו כשאר נקובי וא"כ ק' י"ט הוו וע"כ דמפיק גלודה או שדרה והגמ' לעיל דפריך ולרב עוירא וכו' בתר דמסיק כולהו נקובי בחדא חשיב להו היינו לרב עוירא גופיה דלא בעי נקב מפולש ובהכי ניחא דמעיקרא דפריך משב שמעתתא ובכללם דרב עוירא מאי משני כולהו נקובי ועייל שב וכו' וכי לא ידע דרב עוירא ודקרי לה מאי קארי לה ועפי"ה ניחא דמעיקרא פריך ממאי דקי"ל דדוקא בסומכיה וכו' וע"ז משני שפיר דכיון דאין שיעורן שוה שפיר מחשב להו בתרין ואח"כ פריך מרב עוירא גופיה ולכן רש"י בד"ה אבל כ' חילוק דסומכיה וע"ד שכ' מהר"ם לובלין ז"ל ברש"י בד"ה נעקרה ע"ש ועפי"ה יתורץ מה שהק' התוס' בד"ה הנך למאן דל"ל דרב מתנא ולעולא ולמאן דמצי' כרס החיצונ' היינו בשר חסר להו י"א ע"ש די"ל דהנהו ס"ל דניקב הטחול דוקא בסומכיה או כשמואל בתורבץ הוושט ועיילי שדרה וגלודה והוו י"ח לכל אחד מהן ודע דהא דלא חשיב חייא ניקב הקורקבן משום דליתיה אלא בעוף

והנה הר"מ בפ"ו כ' י"א נקובי דחשיב מרה ומסס ובית הכוסות בתרין וחשיב קני הכבד וע"ש במחלוקת הר"מ והראב"ד כקני הכבד שם בדין ח' וע"ש בע"מ ולדעת הר"מ צ"ל דחייא ב"ר דלא חשיב קני הכבד ס"ל כמ"ר קני הכבד כצברא ע"ש בגמרא בדף מ"ה וממשמעות דהרי הר"מ משמע דס"ל דחייא ב"ר לא חשיב אלא נקובי דמשהי וס"ל שפיר בטחול כרב עוירא בסומכיה ולא ס"ל כוותיה בקולשיה:

עו"ש אמר עולא וכו' לאפוקי לקותא דרכיש הר"מ בפ"א כ' שמנה כעולא ובפ' ח' פ' כרכיש ע"ש במה שתי' הלח"מ והוא עצמו מה שתי' מרן בב"י בסי' כ"ט ול"ק מה שהק' עליו הר"מ ע"ש והרב פלתי בסי' כ"ט תירץ רלמאי דקי"ל בעי' למקום חריץ ובעוף ליכא חריץ נוכל לומר דעולא לא חשיב אלא מידי דאיתיה בבהמה וכעוף ע"ש וקשה דהא קרועה דחשיב עולא הוא נקרע רוב הבשר שעל הכרס או במילת למ"ד וליכא מידי אחרינא דנכלל בה ובעוף ליכא כרס ולא דין דבשר החופה את רוב הכרס כמ"ש הט"ז בססי' מ"ט ע"ש וא"כ חשיב גם מידי דליתיה אלא בבהמה שי"ר להכ"מ בפ' ה"ד מה' ש' שכ' לדעת הר"מ גלודה בכלל קרועה דלא כרש"י שכ' דבכלל נטולה היא ע"ש גם לפמ"ש הפ"מ בססי' כ"ט דנסדק קנה לצורכו בכלל קרועה ניחא ועיין לה' פלתי סי' מ"ד ע"ש

עו"ש למ"ל למי' מוצץ אדום וכו' הק' הרמב"ן בחי' נימא לענין דאין בדיקה לוושט מבחוץ ותי' דא"כ הול"ל א' אדום וא' לכן ע"ש ולפמ"ש הר"ן ז"ל בפי' חליף דהיינו אם האדימו שניהם אבל אין לפרש אם החיצון לבן והפנימי אדום דהאדום א"א ליעשות לבן פ"ש ק' דהול"ל א' אדום וא' לבן כיון דהאדום אינו נעשה לבן ולאפוקי שניהם אדומים דוקא בא' אדום וא' לבן סגי וע"כ דס"ל דאין לדקדק בכך והדרא קושי' הרמב"ן לדוכתה וצ"ל דמתרץ כתי' ב' שכ' הרמב"ן דכבר שמעי' ממימרא דרבא אף דהכא רבא ולקמן רבה כדמוכח לעיל דף כ"ט ע"ב ע"ש ועיין במהר"ם שיף ז"ל

ע"ב גמ' אין חוששין שמא הבריא ל"ל א' דרשין מדלא תלי החששה אלא שמא הבריא משמע דלפנינו הוא אינו נקוב והיינו דבפנימי אין בו קורט דם וא"כ ע"כ דלא ניקב ואף דהחיצון אין לו בדיקה לענין נקב לשי' רש"י לעיל מ"מ כיון דהקוץ הוא בפנים והפנימי לא ניקב א"כ ע"כ החיצון לא ניקב דהחיצון נבדק ע"י הפנימי כשהקוץ הוא מבפנים אבל ל"ל ב' דרשי' אה"נ דאיירי ביש בפנימי ק"ט דאין חוששין שמא ניקב החיצון ומ"ש רש"י בד"ה מ"ש דהחיצון אינו נבדק וכו' היינו ל"ל ב' דהפנימי יש בו ק"ט אבל ל"ל א' נבדק הוא ע"י הפנימי ועיין במהר"ם שיף ודע דהנ"מ בין ב' הלשונות בנמצא ק"ט בפנימי דל"ל א' אפילו לעולא טריפה דאמרי' מדניקב הפנימי ניקב גם החיצון אבל ל"ל ב' בזה כשרה ועיין להרא"ש ז"ל ובפוסקים

עו"ש ומ"ש מב' חתיכות עיין מה שדקדק מהר"ם שיף ז"ל ועמ"ש בי"ד סי' סי' ל"ג דין ד' ע"ש: עו"ש וליטעמיך וכו' אלא הילכתא גמירי לה עיין להתוס' לעיל דף ט' ע"ב ע"ש

גמ' אי כשמואל האמר ברובו כ' הר"ן ז"ל בחי' הא דל"ק דס"ל הגרים שליש ושחט שליש טריפה משום דלא ניחא לאוקומי דשמואל ס"ל כן ע"ש ונראה דס"ל דהגמ' ב"ד כ' דמייתי אמילתא דשמואל מילתא דר"ה ל"ד דאינו מוכרח דשמואל ס"ל כן די"ל דאיירי בהגרי' כ' ב' ועיין בהרשב"א בתה"א ובמ"ה והרא"ש גבי דינא דהגריס שליש ע"ש: דף מ"ד ע"א תוס' בד"ה והאיכא וכו' דלא גרע משמיטת הגדררת שהוא טריפה עכ"ל פי' דשמוטת הגרגרת אפילו למעלה ממקום שחי' טריפה דבגרגרת למעלה ולמטה שוין ברובא ועיין להר"מ בפ"ג מה' ש' דין כ"ג ובמרן בכ"מ שם ומתני' דקתני פסוקת הגרגרת כולל מעלה ומטה וכמ"ש לעיל דף מ"ג ע"ש וא"כ ילפי' שפיר תורבץ הוושט מגרגרת למעלה דתרוייהו לאו מקום שחי' ומ"מ דוחק הוא דנילף סימן מסימן ודלא כמהר"ם לובלין ז"ל ע"ש

בא"ד ומיהו ספרים דגרסינן מעיקרא ל"ק וכו' עכ"ל כ' מהרש"ל ז"ל דהיינו בקושי' ור"פ תק"ל מתניתין משני הא דאיקפל וכו' ומהרש"א הבין בכוונתו דאיקפל היינו עיקור ואידלדולי היינו מתניתין ועפי"ז הוק"ל דא"כ א"ש גם להספרים דגרסי בתר