משמרות כהונה חלק ג פג

כריה"ג וי"ל דס"ל להאי לישנא דע"כ הא דנקט חטאת לאו לאפוקי שלמים וכריה"ג דא"כ ליתני עולה אלא ע"כ לאפוקי בהמה ועמ"ש בתוס'

גמ' לישמעי' זבח האי דיוקא קאי במסקנא ומכח דיוק זה ע"כ איירי בגוונא דנאסר משום תקרובת וניחא לפ"ז מאי דמק' לר"ה מהאי ברייתא ולא אוקמה כמ"ד אין אדם אוסר דפלוגתא דתנאי היא כדמסיק בתנאי ועיין לה' פלתי

תוס' בד"ה לא הוה וכו' ושמא י"ל דנקט חטאת וכו' הק' מהרש"א ז"ל כיון דקושי' התוס' קאי גם אמימרא שניה דר"פ וצ"ל כמו שתי' דנקט חטאת וכו' א"כ המק' שהק' פשיטא ולא ס"ד כיון דקניא לכפרה אמאי לא פריך ליתני זבח ע"ש ונר' כיון דהתוס' ס"ל דמימרות דר"פ קאי בין לס"ד דלא ס"ד האי דיוקא דזבח בין למסקנא כמ"ש מהרש"א גופיה א"כ לכך פריך פשי' דפירכא זו אתיא בין לס"ד בין למסקנא משא"כ פירכת דזבח לא אתיא אלא למסקנא. ונ"ל דלזה כיון רש"י דפי' לס"ד ר"ל אף לס"ד כמו שמבואר בפירושו במימרא ב' דר"פ דפי' אף לס"ד דהיינו לתרץ אמאי לא פריך אלא פרכת פשי' ולא כמ"ש מהרש"א דרש"י מב"ל דוקא לס"ד שהרי במימרא ב' כ' אפי' לס"ד ולפ"ז התוס' ורש"י בחדא שי' אזלי וכ"נ מפשט דבריהם שהרי באו ליישב פרש"י ולפ"ז גם מ"ש מהרש"א דלר"ן ל"ל כדברי התוס' כיון דס"ל דאפילו גמר מעשה לא מהני אם כן הברייתא כיון דנחית לחידוש זה דלא מהני מעשה כ"ד הו"ל לחדש יותר דאפי' מעשה רבה לא מהני וכי אמרי' כי מדלית דר"ה וכו' כפירש"י היינו ר"ל כי מדלית דר"ה ותימא דבעי גמר מעשה וע"כ דהיינו כעולא וכמו שכתבתי בפירש"י ועיין בהר"ן בחי'

כתב מהרש"א ולא ניחא להו להתוס' למי' די"ל דמאי מעשה מעשה רבה ונקט חטאת עוף משום דכל הקרבנו' הוו כדידיה כדמסיק ע"ש ר"ל דנקט חטאת לאפוקי שלמים דדידיה נינהו כריה"א ומ"ש עוף ל"ד ולישנא דתלמודא דפריך לר"ן נקט וקושי' זו הק' גם בפירש"י אלא דמה שתי' דלא ס"ד וכו' ק' דנוקמ' כריה"ג דאטו תנאי שקלת מעלמא ובשלמא בפירש"י יכול להיות כן דהמק' ס"ד דע"כ כרבנן דריה"ג מדלא נקט עולא וכמו שכתבתי בדברי רש"י וכי משני חטאת כיון דלכפרה וכו' א"ש דגם עולא לכפרה והא דלא נקט שלמים דאתיא כריה"ג אבל בדברי התוס' אין לומר כן דא"כ מה תי' דנקט חטאת לרבותא דהוא כדידיה א"כ ליתני עולה אלא ע"כ דס"ל דמ"ש חטאת מעולה וחדא מנייהו נקט ואם כן הדק"ל

דף מ"א ע"א גמ' ר"ן ור"ע ור"י אמרי אפי' למ"ד וכו' פירש"י דאתא לדחויי מ"ש כתנאי ועיין מ"ש בי"ד סי' ד' דין ד' בכל הסוגייא כולה

מתני' ולא לתוך כלים כ' הרא"ש בר"פ כסוי הדם

הא דאין שוחטין כוי לכתחי' ביו"ט ויקבל הדם בכלי ויכסנו בערב משום דאין שוחטין לתוך כלים ע"ש והר"ב בש"מ במס' ביצה ד"ח ע"ב אהא דאמרינן דאתי עשה דיו"ט ודחי ל"ת דכתישה הק' משם הרשב"א ז"ל דהא אפשר לקיים שניהם שיכסה בערב ותי' דכיון דאינו יכול לכסות בעת השחי' הו"ל ביטול מ"ע ע"ש והרא"ש ע"כ דלא ס"ל כן מדק"ל אמאי אין שוחטין כוי לכתחילה ועיין לה' פלתי בסי' כ"ח ע"ש

תוס' בד"ה ובשוק וכו' דהא מדאורייתא שרי

עכ"ל ה' לשון למודים בה' שבת סי' קי"ח תמה דאם כן מאי פריך בשבת דס"ד עליה דרב ממתני' דזוג הא התם טעמא דמיחזי כמאן דאזיל לחינגא וליכא אלא איסור דרבנן ע"ש מה שדחק ונראה דהתוס' ס"ל כפי' קמא דפירש"י בפ' בתרא דביצה ד' אהא דאין מקדישין ביום טוב דטעמא משום מקח וממכר דמקח וממכר אסור מן המקרא ע"ש

דף מ"ב בפירש"י בד"ה ל"א וכו' חדא דהא לא אמרו וכו' עכ"ל ואף דרשי' בעצמו פי' בד"ה מהו דתימ' דמשום דאמרה ר"א הוא דפריך מ"מ ק"ל לרש"י הכא דאפי' בלא ר"א דגבי זבח תק"ל פשיטא דסברא הוא דהדבר פשוט מצד עצמו ועיין למהרש"א כמ"ב דמה שהק' מיש לו זבח לא ידעתי מאי ק"ל דזו היא קושי' א' שהק' רש"י גם מה שתי' דאפי' אינו סמוך לו הא מתני' היא כמ"ש רש"י לעיל גם מה שהק' מאין לו זבח ל"ק דכבר כ' רש"י לעיל דהו"א שמא יש לו זבח בצנעא משא"כ גבי אשה דל"ל הכי ועוד דלא תקשה פשי' אלא בדבר שהוצרך להביאו בזה הכלל כמו שמבואר בדברי רש"י ז"ל

גמ' מנ"ל ובשר בשדה וכו' מכאן ק"ל עמ"ש הר"מ בפ"ה מה"ש דדרוסה לבד מן התורה דכתיב ובשר בשדה טרפה אבל שאר טרפיות מהל"מ ע"ש וא"כ מאי פריך נימא מאי דקאמר רמז לטריפה היינו על שאר טרפיות

שם חיה אכול וכו' הר"מ בפ"ד מה' מ"א כ' דטרפה דדרוסה בעי' שסופה למות ולא דרוסה כ"ש דכתיב לכלב תשליכון אותו הראוי לכלב ע"ש והוא היפך סוגיין דנ"ל מזאת החיה והט"ז בסי' פ"ט כ' דאי לאו לכלב הו"א דבדרוסה אפי' כ"ש ואי לאו זאת החיה מלכלב הוה נ"ל מסוכנת ע"ש ותמהני דמסוכנת נ"ל מקרא דשריא כדלעיל דל"ז ע"ש ונ"ל דהו"א עד שיהא מסוכנת בהדי טרפיות שיהא עומדת לכלב להכי כתיב זאת החיה דהעיקר תלוי בחיות דכל שאינה חיה אפילו אינה מסוכנת אסורה

שם ואידך הא זאת מבע"ל וכו' הק' מהר"ם שי"ף ז"ל נימא דל"ל כמו מ"ד טרפה אינה חיה דל"ל דתנא דבי רי"ש דלהבדיל ע"ש ול"ק דמ"מ קשיא לר"ל מנ"ל דמ"ד טרפה אינה חיה נ"ל מהחיה ונמשך מזה דמ"ד טרפה חיה ל"ל דתנא דבי רי"ש דמלמד שתפס וכו' נימא דנ"ל מקרא אחרינא אבל קרא דזאת לתנא דבי רי"ש ומה שתי' דמ"ד טריפה א"ח א"ש כתנא דרי"ש דלהבדיל ומפ' חיה ממש ולאו מ"ל חיות וגמ' דקאמר לקמן הא תנא דרי"ש טריפה חיה ס"ל היינו למ"ד טריפה חיה ע"ש אין במשמע הסוגיא כן ע"ש בפירש"י

ע"ב תוס' בד"ה והאיכא וכו' צומת הגידין ך וכו' הק' מהרש"א ז"ל נימא כמ"ד חסרון מבפנים ל"ש חסרון וצומת. הגידין תשלום המנין ולכך לא פריך אלא מנחתכו ע"ש מה שתי' ונ"ל דל"ק דא"כ ע"כ למאי דמשני כראב"ש דדוקא בנחתכו רגליה הוא דפליג ראב"ש אבל בצומת הגידין ל"פ דאל"ה ק' למסקנא חסר המנין ואם כן הוא ק' למ"ד חסרון מבפנים שמיה חסרון והמנין א"ש לרבנן ליתני צומת הגידין ועוד דבתוס' והביאוה הראשונים מבואר דראב"ש מכשיר גם בצומת הגידין

בד"ה ואמר וכו' דבשיעור מיתה חשיב וכו' עכ"ל כ' מהרש"א ז"ל דאפי' למ"ד טריפה חיה ראוי למות אלא דמזלו גרם ע"ש מבואר מדבריו דלמ"ד