עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › משמרות כהונה חלק ג

משמרות כהונה חלק ג עה

Mishmerot Kehunah part 3 75 · משמרות כהונה חלק ג · free full Hebrew text

Open in the reader →

זו כיון דבקנה שחט הרוב והגרים פסולה

ע"ב מתני' השוחט מן הצדדים מה שנ"ל בדברי התוס' ומר"ן בב"י עמ"ש בי"ד סימן כ' ע"ש

פירש"י בד"ה מחזיר וכו' וחותך הסי' לבדן עכ"ל הטעם מבואר בחידושי הריטב"א ז"ל ע"ש ועיין מהרש"א ז"ל

דף כ' ע"א בד"ה אמר וכו' והאיכא תלוש וכו' היינו לאית דמפ' שהביא לעיל וה"ה דהומ"ל והאיכא שמאל דמליקה בעי בימין ולעיל דלא מוקי הגמ' כשר בשחי' פסול במליקה שמאל משום דתנינא לה בזבחים דמליקה בעי ימין כמ"ש התוס' בד"ה לא ועיין מהרש"א ז"ל

בד"ה אילימא וכו' דאין אותו צואר כשר לשחיטה עכ"ל נראה מפירש"י בכל סוגיא זו דמפ' עיקור סי' הוא שנעקרו הסי' ונשחטו שלא במקומן ולא כעיקור סתמא דלעיל ד"ט ע"ש ועיין מהרש"א במ"ב בתוס' ע"ש והנה רש"י ס"ל דלא חשיב שמואל לעיל עיקור סי' משום דהוי טרפה כמ"ש התוס' לעיל ובסוגיין תמהו על רש"י מסוגיא זו ושמעתי אומרים דהשתא כי שמעי' לדר"מ י"ל דלא חשיב לה שמואל לעיל משום דליתא בעוף וא"כ י"ל דאף רש"י מודה דלא הוי טרפה וא"צ למ"ש התוס' לעיל ונ"ל דהתוס' לא ניחא להו בהכי דס"ל כמ"ש הרא"ה בב"ה דכ"ו דלר"מ דאין עיקור סי' בעוף כ"ש הגרמה דליתא בעוף ע"ש ואפ"ה חשיב לה שמואל ועיין להרשב"א במ"ה שם שהרבה להשיב עליו בזה ומה שדקדק שם בסוגיא דלקמן דכ"ח דלא פריך ממעקר לשי' רש"י דהוי טרפה ניחא

ע"ב פירש"י בד"ה ההיא פליגא וכו' ואם אינו ידוע וכו' עכ"ל לכאורה נר' דמה שהביא רש"י סיפא דברייתא משום דאי' למימר דרמי בר יחזקאל מדאורייתא קאמר אין עיקור אבל מדרבנן יש עיקור וברייתא דקתני פסולה מדרבנן וא"כ יהיה הלכה דמדאורייתא אין עיקור ולזה ההיא סיפא דברייתא דהחמירה בספיקו ואם כן ע"כ פיסול דאורייתא אלא דלפ"ז מ"ש רש"י ברומיא דמתניתא דההיא ס"ל יש שחי' היינו לר"א בריה דרבא דרמי ס"ל כמ"ד אין שחי' וברייתא כמ"ד יש שחי' ופסול מדאורייתא אבל למאי דאמ"ל איפכא מסתברא וא"כ רמי כמ"ד יש שחי' וברייתא כמ"ד אין שחי' וא"כ כיון דס"ל אין שחי' ע"כ דעיקור פיסול דרבנן ואיך החמירו בס' וצ"ל דתרווייהו ס"ל יש שחי' ופליגי באגמריה רחמנא או לא ומ"ש רש"י דפליגי באי אין שחי' לעוף או לא לר"א בריה דרבא הוא דקאמר אבל אם אנו אומרים דאפי' בדרבנן החמירו בס' שחי' ומה שהביא סיפא דבריית' שלא בדקדוק א"ש מ"ש דפליגי באי אין שחי' אפילו למ"ד איפכא מסתברא דרמי ס"ל כמ"ד יש שחי' ועיקור אגמריה רחמנא ורבנן לא גזרו על עיקור לחודיה אבל למ"ד אין שחי' כיון דרבנן גזרו כל שאר הלכות שחי' גזרו גם על העיקור

בד"ה תהני ליה וכו' ואי קשיא לותביה וכו' עכ"ל פי' דממתני' דקתני מן הצואר פסולה משמע בכל גוונא. אפילו מפרקת בלא רוב בשר נבילה וזעירי קאמר דוקא ברוב בשר וכן מדוקדק בל' רש"י ז"ל ועיין מהרש"א ז"ל ע"ש

דף כ"א ע"א גמ' נשברה מפרקת וכו' וא"ת מעשה דעלי וכו' הא דלא ק"ל אזעירי לעיל משום די"ל אדם שאני וכן נר' מדברי התוס' בד"ה הותזו דלא נקטו אלא זעירי ולא נקטו שמואל ועיין בתוס' בד"ה כי ודו"ק ועיין לה' פרי מגדים בש"ד סי' ל"ג סק"ד ע"ש

גמ' אר"א ניטל הירך וחלל שלה נבילה הנה הר"מ ברפ"ב מה' אה"ט פסקה גבי בהמה דהוי נבילה ואלו בספ"א מה' ט"מ גבי טומאות דאדם כשמנה מה שמטמאין באהל מחיים השמיט ניטל ירך וחלל שלה נר' דס"ל דדוקא גבי בהמה הוא דהוי נבילה אבל לא גבי אדם ועיין לה' פ"מ בסימן ל"ג ונ"ל שהכריחו להר"מ דלקמן דל"ב פריך בגמ' על אוקמתא דרבא ממימרא זו דר"א נר' דפשיט"ל להגמ' דליכא מאן דפליג עלה ואלו בנדה דכ"ד אמרי' א"כ דר"א ע"ש דפליגי אמוראי בהא מילתא דר"א ע"כ הוכרח לו' דגבי בהמה כ"ע מודו ובנדה באדם איירי ופלוגתא היא ובזה ניחא לי מה שפי' הר"מ בפרק יו"ד מה' א"ב ה' י"א חסר מטיבורו אין אמו טמאה ותמה עליו מר"ן בכ"מ כיון דפ' להא דר"א אמאי לא פ' עד לנקביו ע"ש ועפי"ה ניחא דאדם שאני ופ' כר' יוחנן לגבי ר' ינאי משום דר' יוחנן משמיה דר"י אמרה כמ"ש מר"ן שם ומה שהק' עוד מר"ן מדקי"ל טרפה אינה חיה גם מה שהק' בההיא דושטו נקוב עיין להר"ן בחי' בנדה שם בדכ"ג ע"ב מ"ש בשם הרמב"ן ע"ש ועפי"ה י"ל ראית ה' פלתי בסי' ג"ל מהא דאמר רבא ושטו נקוב אמו טמאה דע"כ אינה נבילה מחיים ע"ש דשאני התם גבי אדם לא הוי נבילה בושטו נקוב אבל גבי בהמה אה"ן דהוי נבילה והוי כמו ניטל ירך וחלל שלה דיש חילוק בין אדם לבהמה כמו שנתבאר ועפי"ה י"ל כל מ"ש ה' פלתי בסי' ן' סק"ב ע"ש

תוס' בד"ה הותזו וכו' דפליגי אזעירי וכו' עכ"ל הק' מהר"ם לובלין בתוס' בר"ה כי אימא מפרקת ורוב סי' דהיינו הותזו כמו מפרקת ורוב בשר בלא סי' ומנ"ל דפליג אר' אסי ע"ש וכבר כ' הרמב"ן בחי' לעיל אמילתא דזעירי דכיון דבחטאת העוף מבדיל ברוב בשר כדקתני ברייתא ה"ה עולת העוף לרשב"א דא"א דבחטאת בעי הבדלה רוב בשר ובעולה לא בעי ע"ש ועיין למר"ן בכ"מ בספ"א מה' ט"מ שנר' מדבריו דדוקא לרבנן הוא דבעו הבדלה ברוב בשר בעולה אבל לרשב"א לא בעי ע"ש ועיין להלח"ם בפ"ו מה' מעה"ק. ה' כ"ג שכ' דמבואר בזבחים דס"ה דבעי' רוב בשר גם לעולת העוף ע"ש ואין ראיה משם כלל לעולה ומ"מ אמת הוא לרבנן בעו הבדלה כמ"ש בכ"מ ואפי' לרשב"א כן הוא כמ"ש בשם הרמב"ן והנההכ"מ בה' ט"מ כ' לס' הר"מ דהותזו היינו כל הצואר ומשום דנשברה המפרקת ע"ש וק' אמ"ש הר"מ נשברה מפרקת או הותזו והשתא למ"ל הותזו הא מכ"ש דנשברה המפרקת ונראה דס"ל כמ"ש הרמב"ן בחי' לחלק בין נשברה דרך שבירה להותזו בחרב דהותזו בחרב בעי' כל הצואר ממש ע"ש ומ"מ ר"ח לעיל דקאמר אף אנן נמי תנינא מלק בסכין כיון דלא ס"ד טעמא דהחלדה ודרסה בהכרח הוא שאין לחלק בהכי ומוקי הותזו בנשברה המפרקת ורוב בשר עמה דלא כר"ל ור"א ורבי אסי ועמ"ש במס' אהלות בפ"א

והנה הר"מ בפ"ד מה' אה"ט גבי שרץ לא כ' אלא ניתז כל ראשו ונשאר מעורה בעור ע"ש כנר' דס"ל דשרץ יש לו חיות יותר ואינו מת בנשברה מפרקתו ורוב בשר והרמב"ן בחי' הביא ס' זו ע"ש ועיין להר"מ בפ"ג מה"ש סי' ט' שכ' נקב הושט ופסוקת הגרגרת נבילה מחיים ועיין להפר"ח בסי' כ' ולה' פלתי ותב"ש בסימן ג"ל עש"ב ששני נביאים מתנבאים בסגנון אחד