משמרות כהונה חלק ג סב

בקכ"ה ויש ליישב

ע"ב גמ' מאן בעי לוקייאני וכו' לפמ"ש האר"י ז"ל בס' הכוונות ביוה"כ בכפרות דקפדי' אלבנים דוקא י"ל מאן בעי לוקייאני בתרנגולים קאמר דלא כפירש"י

גמ' כהנת בת עבודה היא ק"ק לוקמה בשחיטה דאשה כשרה כדתנן בר"פ כל הפסולים והכא אי הוה פסל באוא"ב כמו בבהמה אפילו בשחיטה פסול וקמ"ל דכשר הוא

תוס' בד"ה ובשאר וכו' הול"ל שתויי יין ואומר החכם וכו' עכ"ל כצ"ל ונמחק פרועי ראש

דף מ"ו ע"א תוס' בד"ה נתגיירה וכו' ואע"ג דבעודו מצרי וכו' עכ"ל נמחק תיבת אע"ג וצ"ל דהא בעודו מצרי ור"ל דאי אמרי' טעמא דאפקריה גם בעודו מצרי אינו יורש אביו גוי וכוונתם להוכיח דלא כפירש"י וכן הגידו לי שכ"כ הצ"ק ועמ"ש לקמן בדמ"ז ע"א בד"ה דבהיותו וכו' ע"ש

ע"ב בד"ה תיובתא וכו' לא כמ"ש ר"ח וכו' עכ"ל ע"ש בתוס' שכ' דפלוגתייהו באי סגי ברוב ראשו ולכ"ע ראשו כולו פטור ולפי זה אזדא לה לפי המסקנא מאי דאמר התם מעיקר' אפלוגת' דאמוראי כתנאי וכו' ע"ש

בד"ה לאתויי וכו' מ"מ לידת שאר הגוף שיצא אח"כ בקדושה וכו' עכ"ל דוקא משום דחלוק גופי מראשו דיצא בקדושה הוא דס"ד דחשיב לידת הגוף לידה אבל באשה דעלמא ודאי דלא חשיב לידה כיון דכבר חשבי' ליה לידה ביציאת הראש ולכך לא קתני האי חידושא באשה דעלמא לענין דמונין ימי טומאה וטהרה מלידת הגוף

בד"ה מאי קראה וכו' פי' בקונט' וכו'. ותימא דכאן וביבמות וכו' משמע שיש דבר וכו' עכ"ל כצ"ל והיינו מדלא קאמר אביי מילתיה אמתניתין דאין מעידין וכו' וכ"כ בש"מ וק"ק דכיון דבמתני' י"ל תני עד החוטם כדאמר הגמ' לר"י שפיר לא נקט אביי מילתיה אלא אברייתא דמפורשת בהדיא וי"ל

דף מ"ז ע"א בד"ה דבהייתו וכו' ובפ"ק דקידושין וכו' עכ"ל משמע להו דמ"ש רש"י משנתגיירו היינו ר"ל אפילו משנתגיירו דהא לפירש"י לעיל דטעמא משום אפקריה אפי' בהיותו נכרי שייך האי טעמא וכמ"ש לעיל בתוס' בד"ה נתגיירה ומק' שפיר מגמ' דקידושין וכל מ"ש כאן בדיבור זה הוא לשי' רש"י לעיל דטעמא משום אפקריה אבל למ"ש התוס' לעיל דטעמא משום כקטן שנולד דמי א"ש בלא"ה

ע"ב גמ' קסבר בכור לד"א לא הוי בכור וכו' ודוק' גבי בכור דה' סלעים הוא דלא הוי בכור לגבי נחלה בכור לר"א הוי בכוי לכ"ע מדאצט' למי' דראשין בכור לנחלה לא מוילדו ולא קאמר משום דהוי בכור לד"א ולא הוי בכור ודלא כהח"ן שהק' מהבא אחר נפלים כנר' דס"ל דאפי' לענין נחלה איתא להאי פלוגתא דבכור לד"א

דף מ"ח ע"א גמ' מש' כי חלקו וכו' הא דלא פריך מ"ט דר"י כדפריך בל"ב י"ל דפשיט"ל השתא הך דינא דב' יוסף כ"ש שלקח אחד מחבירו וכן בל"ב דלא פריך לר"מ כי חלקו וכו' פשיט"ל הך דינא דלקחו שדה בשותפות ועיין להכ"מ כפ"א מהלכות ביכורים ע"ש

גמ' וקי"ל דאין נפרעין מן הערב תחי' מוכח מכאן דלא אמרי' מי איכא מידי דלדידיה ל"מ תבע וכו' אלא בערב סתם דאין נפרעין מהערב תחילה אבל בערב קבלן דנפרעין מהערב תחי' לא אמרי' מי איכא מידי ובמ"א תמהתי מכאן ע"ד מהרש"ך דאפי' בע"ק כתב דאמרי' מי איכא מידי ע"ש

דף מ"ט ע"ב גמ' התם נמי דאיתנהו למעו' וכו' ומתני' דקתני עד שיאמרו לו שנפדה משום דא"צ אלא שיאמרו שנפדה וא"צ שיאמרו לו דאיתנהו למעות בעינייהו דכיון שאמרו לו שנפדה המע"ה דשמא איתנהו למעות בעינייהו

תוס' בד"ה ודידיה וכו' כגון שלא כתב ללקוחות דאקני וכו' עכ"ל ובזה לא יתורץ קושייתם ראשונ' דמ"מ מצי למי' הנחתי לך מקום ובדברי הש"מ נפל ט"ס ודבריו מהופכין ועמ"ש בדברי התוס' הללו במ"א בקונט' הענינים

דף ן' ע"ב בד"ה כל וכו' וק"ל לפי' דלפי שי' דשבועות הי"ל להגיה גם הכא אף כל כמ"ש בשבועות ועוד דהך דרשא דמה כסף וכו' עכ"ל כצ"ל ותרתי מקשו חדא דאמאי כ' דל"ל כמ"ד יצאו כלים למה שהן ואמאי לא קאמר דגרסינן אף כל ועוד דהך דרשא ליתא אלא לשמואל וכו'

דף נ"א ע"ב בד"ה ולא בראוי וכו' אבל ר'

פי' דאע"פ שהורע כח וכו' לגבי כתובת אשה מיהא חשיבא מוחזקת וכו' עכ"ל נ"ל כן מסוגיא דשמעתין דאמרי' ולא בראוי לאתויי נכסי דאבוה דאבא ואי איתא דלגבי אשה נמי מלוה הוי ראוי אמאי לא אמרי' לאתויי מלוה אבל נכסי דאבוה דאבא לא צריך לאתויי משום דאיכא טעמא מכח אבוה דאבא קאתינא כדאיתא בסוף בתרא ע"ש בתוס' אלא ע"כ דמלוה לגבי אשה הוי מוחזקת משום דינא דר"ן ואפילו רבנן דר"ן מודו בכה"ג כמ"ש התוס' בסמוך וא"כ ל"ל כללא לאתויי מלוה דהא כללא אכולהו קאי גם אאשה

דף נ"ב ע"ב פירש"י בד"ה נכסי וכו' דאי מרישא הו"א וכו' נכסי אחי אביהם וכו' עכ"ל ה"ה דהו"מ לפ' בנכסי הסבא וביש לו בן אחר ומת דבחלק הבן ההוא בנכסי הסבא הוי ספק

תוס' בד"ה אמר וכו' דחכמים נמי ל"פ עליה ץ בבכור אלא ר"א וכו' עכ"ל ק"ק הא ר"א נמי ל"פ אלא בחלק בכורה דמתנה קרייה רחמנא אבל חלק פשוט דירושה הוא אינו חוזר ביובל ודוקא ירושת הבעל משום דמדרבנן היא כדאמר בגמ' הא אי הוי דאורייתא אינה חוזרת וא"כ גם מר"א פריך וי"ל משום דאיכ' למידחי דר"א מקיש חלק פשוט לחלק בכורה

דף נ"ג ע"א גמ' אלא אמר רבה משום תקלה והא דלא פריך מעיקרא נמי אמאי קדוש להאכיל במומו לרע"ק הי"ל לבטל מעשר בח"ל משום תקלה משום די"ל דלא יתקנו בשביל ח"ל לחודה כיון דבארץ בר מיקרב הוא וליכא תקלה

גמ' ליקנינהו לאודנייהו ק"ק כיון דפריך ממעשים בכל יום דלא מקנו אודנייהו מאי משני אפשר כדר"י הא מעשים בכל יום דלא תיקנו לעביד כר"י דר"י גופיה לא קאמר אלא דמותר להטיל מום וכו' וי"ל דלא פריך דליעבוד תקנה כיון דל"דלמע"ב דהא קדוש מרחם