משמרות כהונה חלק ג ס

דבכור הוא המופנה ע"כ לאגמורי אמעשר ולא יגאל דמעשר הוא דמייתר לאפנויי ומאי פריך מאי חזית וכו'

תוס' בד"ה הא וכו' תימה לאוקמא במפרכסת וכו' עכ"ל הא דלא הקשו כן לעיל דפריך הגמ' אלא לפני פדיונן נשחטין הא בעי' העוה"ע ולא יתורץ בתירוצם הראשון י"ל כיון דבעי הערכה סמוך לפדייה כמ"ש התוס' בר"פ ראשית הגז א"כ אי העמיד והעריך במפרכסת ופדה באותה שעה אם כן בשעה שנשקלין בליטרא כבר הוו חולין והנאתן לבעלים ואי המכירה היא הפדייה ע"כ דלא העמיד והעריך כשעדיין מפרכסת דא"כ אינו סמוך לפדייה הפדייה היא אחר שנחתך חתיכות ושקלי בליטרא דכן הוא משמעות לישנא דנשקלין בליטרא

ע"ב בד"ה פסק וכו' ומשמע נמי דמדרבנן הוא דפליגי ארע"ק וכו' עכ"ל לפי"ז מאי דקאמר הגמ' לקמן ואידך תלתא צבי ואיל כתיבי אב"ש קאי ולא אב"ה דבריית' כדפירש"י וא"צ למה שנדחק הח"ן

דף ל"ג ע"א בד"ה וב"ה וכו' ובפ"ק דקידושין אתי ק"ו ומפקא מג"ש וכו' עכ"ל דבריהם מבוארים במ"ש התוס' במנחות די"ט ע"א בד"ה תורה וכו' דבכ"מ דאמרינן חוקה עיכובא לאו ממשמעות חוקה אלא מג"ש ממחוסר בגדים ע"ש ונעלם זה מהח"ן

ע"ב גמ' כמחלוקת כאן וכו' יל"ד אמאי לא קבע דבריו אתנאי דמתני' ואפשר שלזה כיוונו התוס' במ"ש בברייתא נזקק במאי פליגי ור"ל ששאלוהו אתנאי דברייתא ונזקק להשיב במאי פליגי והשואל לא ידע אלא הברייתא

דף ל"ד ע"א תוס' בד"ה אילימא וכו' ונ"ל דבתרתי פליגי וכו' עכ"ל לפ"ז מאי דמשני אלא לר"ש דברייתא אצ"ל דאלשחוט קאי כדפירש"י אלא קאי גם אמאי דשרי להקיז במתכוין ושרי להטיל מום בבע"מ

מתני' הצורם אוזן בכור וכו' עיין להח"ן שכ' לדעת הר"מ דמתני' בבכור בז"הז דאינו אסור להטיל בו מים אלא מדרבנן ע"ש וקשה דא"כ מאי פריך הגמ' לקמן קשיא דרבנן אדרבנן לישני דש"ה דאיסור דרבנן אבל גבי בהרת דאיסור דאורייתא קנסו טפי מיהו במ"ש שם בדבור שאח"ז לדעת הר"מ דעד שתפרח בכולו נגע הראשון ורבנן אדרב' מחמרי גבי מום יותר יתיישב שפיר

ע"ב תוס' בד"ה מקמייתא וכו' א"נ אפילו מוחלט וכו' עכ"ל ק' לפי"ז אמאי קאמר נ"מ לחתן וכו' הא נ"מ טובא שהרי הוא מוחלט בנגע א' ואי יטהר תנן ואינו טמא אלא מנגע ב' לא הוי אלא מוסגר ונ"מ לפריעה ופריעה וכדתנן בפ"ק דמגילה אין בין מוסגר למוחלט אלא פריעה ופרימה וכ' התוס' בפ"ק דמ"ק ד"ז ע"א דמוחלט כיון דטמא טמא יקרא פורשין ממנו בני אדם וא"כ נ"מ טובא וי"ל דלתי' מיירי נמי במוסגר וניחא ליה למנקט נפקותא דאתיא גם למוסגר

בד"ה דמימר אמר וכו' דכהן רועה וכו' עכ"ל דוק' כהן רועה אבל כהן דעלמא נאמן ולא חיישי' לגומלין כמבואר לקמן בגמ' בהדיא דקאמר א"ב דר"י בן קפוסאי ועיין להח"ן

דף ל"ה ע"ב פירש"י בד"ה על של חבירו אכהן לכהן קאי וכו' עכ"ל ר"ל אף אכהן לכהן וכ"ש ישראל לכהן דליכא אלא חשש לגימה

תוס' בד"ה מימר וכו' במכירי כהונה שאוהבו ורגיל ליתן לו כצ"ל ונמחק תיבת או

בד"ה כהני וכו' שיש לכהנים להיות כשירים לכל דין ולכל הוראה וכו' עכ"ל קשה א"כ בלא מילתא דחשוד לדבר אחד חשוד לכל התורה קשיא מילתיה דר"מ דחשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו לחודא הכתיב על פיהם יהיה כל ריב דמשמע לכל הוראה שבעולם אפי' דבכור ולא יתורץ במאי דמשני הגמ' שהרי אבכור גופיה אמר ר"מ לא דנו ולא מעידו וי"ל דהגמ' דמייתי גם מילתא דחשוד לד"א וכו' כדי להקשות גם לאביי אפילו דלא נימא דמשמע לכל דין שבעולם ובמאי דמשני הגמ' יתורץ גם לרבא דכיון דחששא בעלמא ע"כ מאי דקאמר ר"מ לא דנו ולא מעידו אינו אלא חומרא מדרבנן דמדאורייתא כל ספיקא שריא כדעת הרמ' דחומר הספיקות אינו אלא מדרבנן

דף ל"ז ע"א בד"ה מה וכו' שכן דרך וכו' ץ א הוי כעין פסח ועור וכו' עכ"ל יל"ד א"כ מאי קאמר הגמ' לקמן א"כ פסח ועור למאי אהני נימא דאהני להכשיר שן דלא נרבי ליה מכל מום כיון דאשכחן דגבי עבד הוי מום וי"ל דאי מכשרי' שן מטעם שכן דרך שנופלות מחמת זקנה כ"ש משום עובר כשר ולקמן ה"ק אי איתא דמום עובר פסול א"כ גם שינים פסול ולמאי אהני פסח ועור ולא כתבו התוס' דמכשרי' שן מה"ט שכן דרך וכו' לא לפי המסקנא דמום עובר כשר מיהו קשה מאי מק' התוס' לקמן בד"ה השתא לשינויא קמא פסח ועור למאי אהני הא כיון דמכשיר מום עובר מק"ו פסח ועור אהני להכשיר שינים ע"כ נר' דעיקר תי' הכא הוא דגבי עבד דוקא דגלי קרא ולא כתבו דלא הוי כעין פסח ועור אלא לרווחא דמילתא

ע"ב בד"ה השתא וכו' ולא ממעטי' ממום רע וכו' עכ"ל ר"ל דהוה מוקמי' מום רע לפסול מום עובר לאפוקי מק"ו ולא מוקמי' למומין שבסתר כיון דכל מום ריבויא ופשטיה לרבות אפי' מומין שבסתר כדפריך הגמ' ולכך אצטריך פסח ועור מומין שבגלוי דהשתא סברא הוא דהא דכתיב מום רע הוא מומין שבגלוי וממילא לא מפקי' מק"ו והשתא לשינויא קמא פסח ועור למומין שבגלוי ולשינויא בתרא למום עובר ועיין למהרש"א

בד"ה כאן וכו' א"נ הא דמפסיל כהן משום דאינו שוה וכו' עכ"ל לפ"ז הא דמשני הגמ' כאן לפסול וכו' היינו לפסול הכהן דמדאורייתא לא פסיל אלא כהן כאן לשחוט בעי' מום דפסיל מדאורייתא גבי בהמה דלא כפירש"י

דף ל"ח ע"ב תוס' בד"ה וסימניך וכו' ובתוס' דמכילתין כתוב יארוד במקום חוורן וכו' עכ"ל כצ"ל ור"ל דבמקום חוורן דקתני מתני' בסמוך דהוי מום תני בתוס' יארוד ש"מ דיארוד היינו חוורן משמע דיארוד הוי מום קבוע אע"פי שיש לו רפואה ליארוד כדאמר בהמוציא יין והצ"ק גריס בתוס' כתוב חוורן במקום יארוד וע"כ ר"ל דבתוס' תני שכן כותלין לחוורן וליתא דא"כ אמאי הביאו כלל לההיא דהמוציא יין בתוס' לחודא סגי דחוורן תנן לקמן דהוי מום ובתוס' תני שכן כוחלין לחוורן

גמ' א"ד לח ויבש בזמן הלח יל"ד מהיכא פסיקא ליה דצריך שיאכלנו לח ואמאי לא צדד לומר דמה שגדל בזמן הלח ובזמן היבש יאכלם בכל זמן מימי השנה