משמרות כהונה חלק ג נט

אפילו בתולש פליגי דשרי ר"מ וכו' עכ"ל ק' נימא דס"ל תולש לאו היינו גוזז כדאמרי' לעיל אבל בגוזז אסור מדאורייתא ויש ליישב

ע"ב פירש"י בד"ה בשהתירו וכו' דרבנן סברי וכו' ועקביא סבר וכו' עכ"ל ק"ק דטפי הו"ל לפ' מחלוקת בשהתירו מומחה היינו מחלוקת ר"י ור' יוסי דפליגי אליבא דרבנן דהוי השתא דר"ל אשמעי' אליבא דרבנן דהילכתא כוותייהו דלפירש"י חידושא דר"ל אינו אלא לעקביא וי"ל דפי' כן לפום ס"ד דלקמן דר"ל כתנאי דר' יוסי ס"ל אפילו לא התירו מומחה ודר"ל לא אתי אלא כת"ק דהשתא ע"כ דמחלוקת עקביא ורבנן קאמר ואה"נ דלפום מאי דמסיק דר"ל ככ"ע מחלוקת ר"י ור' יוסי קאמר

דף כ"ו ע"א גמ' הואיל ותנן בבחירת' כוותיה נר' דר"נ ס"ל כדס"ד לעיל דר"ל כתנאי ולכך אצט' לטעמא דתנן בבחירתא דלפום מאי דמסקינן לעיל דג' מחלוקות בדבר בלאו ה"ט הלכתא כר"י דשחטו אסרי רבנן שהרי ת"ק נמי ס"ל דשחטו אסרי רבנן והילכתא כוותייהו דרבים נינהו אפי' נגד ר"י דנימוקו עמו

תוס' בד"ה דת"ק וכו' מסתברא לומר איפכא וכו' עכ"ל נ"ל דכיון דע"כ פלוגתא ניחא ליה להגמ' לאוקומי דר"י אפי' לא התירו מומחה כי היכי דתיתי שפיר מילתיה דר"נ לעיל דמוקי לפלוגת' דר"י ורבנן בגיזת בכור בע"מ וכו' דהיינו יבוקר אי מום קבוע וכו' כדס"ד להגמ' לעיל דלישנא דיבוקר הכי משמע וא"צ לדחוקי כדדחי הגמ' לעיל יבוקר אי התירו מומחה דלישנא דיבוקר לא משמע הכי

בד"ה התולש וכו' ומבעיא ליה בצמר שנתלש דמשתרי נמי בהכי וכו' עכ"ל כצ"ל ונמחק תיבת אי ור"ל דפשיטא דמשתרי נמי בהכי אלא דמבע"ל הכא מהצדדים דקאמר בגמ'

דף כ"ז ע"ב בד"ה וכי וכו' ומאן דמחמיר בה לאוסרה בט"ש וכו' עכ"ל כוונתם להוכיח דגם בטומאה יוצאה מגופו א"צ הערב שמש שהרי מר זוטרא דמחמיר בט"ש כמו יוצאה מגופו קאמר טובל ואוכל הרי דלא בעי הערב שמש וא"כ גם ביוצאה מגופו א"צ ה"ש ודחו די"ל לעולם ביוצאה מגופו בעי הע"ש ומר זוטרא לא מחמיר בט"ש כולי האי

דף כ"ח ע"א בד"ה שלא וכו' הומ"ל אחד עשר של מעשר יוכיח וכו' עכ"ל עמ"ש הח"ן והעיקר שכצ"ל בדברי התוס' ובר"פ איזהו מקומן הומ"ל י"א של מעשר יוכיח כדפריך ממותר הפסח ור"ל דשם בר"פ איז"מ קאמר שלא יהיה טפל חמור מן העיקר ופריך והרי מותר הפסח דפסח אינו טעון נסכים ומותרו טעון נסכים והימ"ל והרי י"א של מעשר וכ"ה בש"מ

דף כ"ט ע"א פירש"י בד"ה כאילא הדר ביבנה דחסיד הוא וכו' עכ"ל ר"ל דחסיד הוא ולא חשדי ליה דאמר בע"מ הוא כדי שלא יטרח פ"א כמ"ש התוספות בתי' הב' אבל אי איכא רווחא דממונא חשדי ליה אעפ"י דחסיד הוא ולכך תיקנו בין תם בין בע"מ

תוס' בד"ה היכי וכו' ועוד דמשמע וכו' והא אפי' לשאר מילי מהני כדאמר בפ' בכ"מ וכו' עכ"ל קושייתם היא אי מערבין לדבר הרשות היכי שרי ליטמאות משום דבר הרשות אבל אי אין מערבין אלא לד"מ ל"ק דשרי ליטמא משום ד"מ

בא"ד וההיא דבכ"מ אי מערבין לדבר הרשות מיירי ע"י ניפוח וכו' עכ"ל ק' הא לדעת השאלתות ע"י ניפוח טמא ודוקא לעושה פסח טהור והיכי שרי ליטמא משום דבר הרשות וכמו שהק' התוס' לעיל וי"ל כמ"ש לקמן בדיבור זה דשרי בלא מצוה משום דמדבריהם הוא דטמא וקצרו כאן וסמכו אמ"ש אח"ז

דף ל' ע"א גמ' אבל חכ"א חשוד על המעשר חשוד על השביעית מאן חכמים ר"מ וכו' הא דלא נקט לישנא דרישא דמתניתין אבל חכ"א חשוד על השביעית חשוד על המעשרות משום דאתריה דר"מ הוא אתרי' דר"י וכבר אמר דאתריה דר"י חמירא להו שביעית ואפילו לרבנן דפליגי אר"מ מודו בזה ולכך נקט חשוד על המעשרות וכו' לרבותא ולזה כיון רש"י בריש ע"ב

תוס' בד"ה מתני' וכו' וקא' רבא הב"ע בע"ה ץ דר"מ וכו' עכ"ל הוצרכו לאתויי מדרבא משום דמתני' לחודה י"ל במעשרות מיירי וע"ה לא חשיד אלא אמעשרות ולא חשיד אטהרות ובשמעתין דאמרי' חשיד אטהרות היינו בחשוד ממש ולא בסתם ע"ה דבסתם ע"ה לא חשיד אטהרות ולהכי מייתו מדרבא דש"מ דסתם ע"ה חשיד אטהרות ואעפ"כ לא חשיד אשביעית ובשמעתין אמרי' דהכא דחשיד אטהרות חשיד אשביעית וא"כ. ה"ה בסתם ע"ה כיון דחשיד אטהרות חשיד אשביעית ומ"מ קשה מאי מק' מאוקמת' דרבא נימא דרבא ס"ל כאוקמתא דר' ינאי דשמעתין דפליג אר' אילעאי וס"ל דחשיד אטהרות לא חשיד אשביעית

בד"ה באתריה וכו' ואפי' לכתחילה מסתבר וכו' עכ"ל יל"ד אפי' אי לכתחי' אסור מ"מ היינו מדרבנן וכיון דמדאורייתא סגי בפרוטה לא חשיד כמו תרומה דאף על גב דרבנן נתנו שיעורין דעין יפה אחד מארבעים וכו' מ"מ כיון דמדאורייתא חטה א' פוטרת את הכרי לא חשיד וצ"ל דהתוס' ס"ל הא דלכתחילה לא יחלל על פרוטה מדאורייתא הוא דאפילו בדאורייתא אמרי' בכ"מ דיש חילוק בין לכתחילה לדיעבד

דף ל"א ע"ב גמ' אלא לפני פדיונן הא בעי' העמדה והערכ' וכו' ק"ק א"כ ליפלוג בפיסולי המוקדשין גופייהו בין לפני פדיונן בין לאחר פדיונן ואמאי לא מפליג אלא בין בכור לפיסה"מ ועוד ק' מאי פריך הא בעי' העמדה והערכה לוקמה בבע"מ מעיקרא דלכ"ע לא בעי' העוה"ע ויש ליישב

דף ל"ב ע"א גמ' מה לבכור שכן קדושתו מרחם וכו' קשה נילף מבינייא דמעשר. ובכור דכי פרכת מה למעשר שכן קדוש לפניו ולאחריו בכור יוכיח מה לבכור שכן קדושתו מרחם מעשר יוכיח ואפשר דיש פירכא מה למעשר ובכור שכן קדושין לעולם אבל חרמים כשבאו ליד כהן הרי הן כחולין לכל דבריהם כדתניא לקמן

גמ' ומאי חזית דלא תפדה דבכור וכו' ק"ל כיון דג"ש דהעברה העברה דמופנה היינו העברה דבכו' דמייתר כדפירש"י א"כ בכור הוא המלמד דהמופנ' הוא המלמד כמו שמתבאר מסוגיא דגמ' ביומא דנ"ה ע"א דפריך ואימא למעלה דשעיר וכו' ע"ש בפירש"י דמשם בא'רה דכל היכא דאיכא למילף להאי גיסא ולהאי גיסא אמרי' המופנה הוא המלמד וא"כ הכא דהעברה