משמרות כהונה חלק ג ו

ודבר ולא כל הגוף אהוראה קאי וב"ד דחייבין נמי היינו אהוראה ת"ל ישגו ונעלם דבר למעט שגגת מעשה דאי חייב בשניהם למ"ל קרא הא מדבר ולא כל הגוף נפקא עור הקשו בתוס' הא נ"ל לעיל מע"ה אפי' רובא ואפי' כולה ע"ש וי"ל דאי לא כתיב אלא ישגו בע"כ היינו אומרים דדרשא דע"ה לרובא לחוד ולא לכולה כיון דכתיב ישגו

פירש"י בד"ה ותסברא וכו' לאשמת העם וכו' עכ"ל. וקרא דנפש דלקמן לא אתי אלא לנשיא ויחיד וגמ' דנקט משוח אגב הנך נקטיה דמשוח מלאשמת העם נפיק

דף ח' ע"א מתני' אין חייבין לא ע"ד שזדונו כרת ושגגתו חטאת מפי' רש"י נר' דעל שגגתו חטאתו הוא דאתי לאפוקי אשם וק' דמזדונו כרת לחודא מפקי' אשם דאפי' אשם מעילו' א"ח על זדונו כרת דאפילו לר' הזיד במעלה במיתה בי"ש הוא ולא כרת ועיין בכריתות דכ"ב ע"כ

גמ' וילמוד תחתון מעליון עיין בתוס' שכ' דדבר הלמד בג"ש א"ח ומלמד בג"ש וכ"כ מהרש"א לקמן בע"ב והוא תימה דבגמ' בפ' אז"מ אמרי' דדבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד בג"ש וי"ל דהיכא דלא אתי ג"ש אלא להך מילתא למדין אבל היכא דאיכא למילף בג"ש מאי דכתיב בגופיה לא ילפינן מאי דאתי מג"ש וכה"ג אמרי' בפ' אלו הן הגולין להלכותיו לא איתקש ע"ש והכא ילפי' כהך ג"ש דמעיני מעיני להעלם דבר עם השגגת מעשה וכן לקמן איכא לאוקומי ג"ש ציבור מיחיד

ע"ב גמ' ומה ציבור בקדומה אף אשם תלוי וכו' עיין בכריתות דכ"ב דילפינן הך מילתא בג"ש דמצות מצות דלא כסוגיא דשמעתין דאפי' למסקנ' דאמרי' ילפי' ואשם ומצות לאו היינו ג"ש אלא דג"ש אינה אלא ואשם אלא דילפי' טפי מאי דשוין במצות ואשר לא תעשינה כמ"ש הח"ן ביישוב דברי התוס' דמנחות ע"ש

מתני' חוץ משמיעת קול שהמלך לא דן וכו' הר"מ בפ"י מה' שגגות פ' הנשיא חייב בכולן ובה' שבועות פ' דשבועת העדות א"נ בשאינן ראוין להעיד כגון מלך וכבר דשו בו רבים וי"ל כיון דטעמא דמלכי ב"ד אין מעידין בד"מ משום שצריך עדים בעמיד' ובמלך כתיב שום תשים שתהיה אימתו עליך א"כ אם המלך הוא חכם שמעיד בישיבה חייב בשמיעת קול ובכה"ג איירי בה' שגגות ועיין להתי"ט במ"ש שהטעם אינו מוכרח די"ל בדבר שיכול להעיד חייב ע"ש ולא פי' היכי מ"ל דמעיד דאי בד"נ לא שייכא שמיעת קול ואולי כוונתו היכא שהוא חכם דיכול להעיד בישי'

דף ט' ע"ב גמ' ורע"ק מיפטר ליה מפר וכו' לאו דחיה בעלמא היא אלא דקושטא היא דרע"ק לא פטר ליה מפר דהא לקיום הראיה דה"נ מסתברא קאי וכ"מ מפירש"י לעיל אמתני דאין חייבין על עשה ועל ל"ת שבמקדש ע"ש ואין להק' מאי קאמר ה"נ מסתבר' נימא כריה"ג ס"ל דמשיח פטור מכולן די"ל דא"כ נשיא נמי פטור מכולן דחד טעמא לתרווייהו שאין ע"ג אלא ה' אלהיו ואין באין לידי עניות דף י' ע"א גמ' והלא דין הוא ומה משיח שמביא חטאתו משעבר וכו' ר"ל והלא דין וא"צ לדרוש מקרא לקודמות אלא דעיקר קרא לא אתא אלא לשאין מביא חטאתו משעבר ול"ק מ"ש הח"ן גמ' דברי ר"י רש"א פרט לנגעי אונסין. נר' דמר אמר חדא ומר אמר חדא ול"פ דכולהו דרשות משתמעי מקרא דונתתי נגע צרעת ולהכי כי פריך מברייתא דאדם כי יהיה לא מוקי לה כר"י

ע"ב גמ' בשכר מ"ב קרבנות וכו'. זכה ויצתה ממנו רות נ"ל בקרא דוישלם ה' פעלך עד אשר באת לחסות מ"ב אותיות להורות דבשכר מ"ב הוא הגורם אשר באת לחסות תחת כנפיו

דף י"א ע"א גמ' תפשוט ליה מההיא דאמר עולא וכו' הקש' מהרש"א לפום סברא דהשתא דמדמה לדעולא אמאי באכל כזית כשהיה הדיוט ונתמנה חייב הא כיון שנתמנה אידחי ליה כמו אכל כזית חלב והמיר ע"ש ול"ק דבאכל כזית כשהוא הדיוט פשיטא דלא דמי להמיר דהא השתא יכול להביא קרבן על מה שאכל קודם אבל אכל חצי זית כשהוא הדיוט והשלימו אחר שנתמנה כיון דבשעה שהשלימו לא היה ראוי לקרבן של הדיוט דהא נשתנה דין קרבנו ס"ד דדמי להמיר כיון דאידחי ליה מקרבן דהדיוט ודחי דמ"מ בר קרבן הוא אם אכל שיעור שלם השתא ולא דמי להמיר דלאו בר קרבן כלל

דף י"ב ע"ב גמ' כיון דבעלמא הוי קרע קרי כאן ובגדיו לא יפרום וכו' הא ודאי דמתני' דקתני כ"ג פורם למטה היינו לענין קריעה דקורע על מת שלו ויוצא ידי קריעה וכ"כ הר"מ בפי' המשנה ואפ"ה לא ק"ל קרי כאן ובגדיו לא יפרום כיון דכ"ג דוקא דיוצא ידי קריעה בכה"ג ודוקא אי גם בעלמא הוי קרע הוא דק"ל קרי כאן וכו' וכ"כ הר"מ ברפ"ח מה' אבל דדוקא כ"ג הוא דיוצא ידי קריעה בכה"ג ע"ש

דף י"ג ע"א גמ' צדוק הכהן ונתן הנביא הקדים צדוק וכו' ק' דילמא שוין הן וא"א לכתוב ב' שמות בדיבור אחד דהא לעיל גבי ע"א קאמר משום דכמשפט כתיב ואי לא כתיב כמשפט לא הוה ידעי' מדכתיב עולה קודם חטאת וכ"מ לעיל גבי כאחר שרף הפר הא' ע"ש בפירש"י ואפשר מה"ט קאמר ואומר שמע נא יהושוע וכו'

תם ונשלם מסכת הוריות