משמרות כהונה חלק ג נז

מידי מגיעולי גוים ואי זהו מ"ש אח"ז ואינו נראה וכו' אין זה משמעות דבריהם לתרץ קושיא בלשון ואינו נר' אלא נר' דכוונתם לחלק דשאני הכא דאיכא סיוע דכי כתיב כרת אאוכל חלב בהמה הוא דכתיב כדקאמר הגמ' ולהכי סברא דאמרינן אהני היקישא

ע"ב גמ' נקבה לרבות את התמורה אין להקשות כיון דאצט' למכתב זכר לרבות הולד א"כ ע"כ צריך למכתב נקבה דלא נימא דוקא זכר בעולה די"ל דהשתא דכתיב זכר ונקבה מדהא לדרשא הא נמי לדרשא כדאמרי' בגמ' בכ"מ ועיין בש"מ

דף ט"ז ע"א פירש"י בד"ה לאתויי וכו' ועוד סיפא קתני השוחטן בחוץ פטור וכו' עכ"ל קשיא אי בקדם הקדישן השוחטן בחוץ פטור א"כ לא אצט' כלל דרישא לאתויי השוחטן בחוץ והגמ' קאמר כלל דרישא לאתויי השוחטן בחוץ וי"ל דלקמן ר"ה מתני בסיפא חייב ומוקי לה בדוקין שבעין ורע"ק היא ואיכא למי' דמאן דתני פטור הברייתא לא תני אלא מילי דאתו ככ"ע וכסיפא פטור במומין גמורים וברישא בקדם מומן להקדישן תני כללא לאתויי שוחטן בחוץ פטור אפילו בדוקין שבעין ולכ"ע אבל דוקין שבעין ובקדם הקדישן לא תני דפלוגתא דרע"ק ורבנן היא ובפלוגתא לא מיירי דכיון דקתני בהדיא בסיפא שוחטן בחוץ פטור אי ס"ל כרע"ק ובדוקין שבעין חייב הו"ל למתני בהדיא אלא ע"כ בפלוגתא לא קמיירי

גמ' לאקושי דבר הבא ממעלי הגרה וכו' מכאן ק"ל למ"ש רש"י במס' שבת דקל"ב ע"א דאין דנין בי"ג מדות מהלכה והכא ילפי' בהיקש וי"ל דדוקא י"ג מדות קאמר אבל היקש לא נמנה בי"ג מרות ולר' אפי' לג"ש ועיין במכות די"א גבי ספר שתפרו בפשתן דפליגי תנאי בהכי ע"ש

תוס' בד"ה ותמורה וכו' וא"ת מ"ש מולדות וכו' עכ"ל ק"ק אמאי לא הקשו כן לעיל בברייתא גופה דקתני בין לפני פדיונן בין לאחד פדיונן עושין תמורה דמשמע דקדשה תמורה לאחר פדיונן מ"ש מולדות דלא קדשי לאחר פדיונן וי"ל דבבריית' גופה י"ל דבתמורה גלי קרא דממעלי הגרה כדבסמוך אבל במילתא דר"נ ק"ל שפיר דר"נ משמע דמסברא קאמר לה דלא מייתי קרא ועיין מ"ש הח"ן

בא"ד וכ"מ לשון הק"ו וכו' דל"מ למקרב עכ"ל דמשמע דקודם פדיונן מצי למקרב וק"ק נימא דנקט הכי למ"ד בוולדות נמי קודם פדיונן קרבי ומהיכא מ"ל מלשון הק"ו דאפי' למ"ד בולדות רועה בתמורה קרבה ויש לישב

ע"ב גמ' ורמינהי אין מקבלין צ"ב וכו' עמ"ש בסוגיא זו בחידושינו בפ' אז"נ ע"ש

דף י"ז ע"א פירש"י בד"ה אלא לר"ה וכו' ושמעי' מינה וכו' וה"ה נמי עד עשרה דורות עכ"ל ואע"ג דבסיפא בהעמיד פיטר ולדי ולדות דוקא ולא עד עשרה דורות שאני התם כיון דהעמיד הו"ל הולדות גופייהו כמו צ"ב ולא פיטר אלא ולדי ולדות דאתו מכח צ"ב דהיינו תולדות מיהו קשה מאי משני הגמ' אהעמיד קאי דמ"מ לא הו"ל לרשב"ג אלא להוסיף דור אחר וממילא שמעי' דה"ה עד עשרה דורות וי"ל דהמתרץ חידש לו דלא אמרינן כיון שהעמיד הו"ל הולדות גופייהו צ"ב וא"כ לת"ק פיטר דור אחר ולא פיטר עד עשרה דורות ולהכי שפיר נקט רשב"ג עשרה דורות: גמ' ול"ל לר"מ אך בכור שור וכו' קשה נימא דאה"נ ל"ל שהרי תנא דמתני' לעיל דף ה' דריש מפטר פטר וקרא דאך בכור שור דריש ליה לאימורין וריה"ג דדריש אך בכור לבהמה דריש לקרא דפטר לפטרי סוסים ונימא דר"מ ל"ל דרשא לנדמה כלל ומוקי לקרא דפטר כריה"ג וקרא דאך בכור שור כתנא דמתני' כיון דדריש פטר לפטרי סוסים טפי עדיף לאוקומי קרא דאך בכור שור לנדמה מלאוקומיה לאימורין משום קשיא דבכור בכור למ"ל כדפריך לעיל

פירש"י בד"ה מודה וכו' חזרה שיות וכו' עכ"ל הא דלא פי' כאוקמתא קמייתא דמוקי לה ברחל בת רחל בת עז משום לישנא דגמ' דקאמ' מודה דבעי' בן שעירה ולאוקמתא קמייתא הול"ל דבעי' בן שעירה ואותה שעירה בת שעירה ובסמוך גבי צריכות' דגמ' פירשה רש"י כאוקמתא קמייתא ותרווייהו איתנהו דבעי' מששת ימי בראשית ועיין בש"מ דפי' לצריכותא כפי אוקמתא בתרייתא דלא כפירש"י ע"ש

מתני' וחכ"א א"א לצמצם נר' דסברת חכמים היא כיון דא"א לצמצם ע"כ דזכרים דכתיב אזכרים דעלמא אבל אי קושטא הוא דאפשר לצמצם מסתבר טפי למדרש זכרים כריה"ג ולא למדרש זכרים דעלמא ועיין לה' הלכות יו"ט

תוס' בד"ה אפשר וכו' דהא מפ' טעמא דלא הוי כרוב וכו' ותיפוק ליה דבלא"ה וכו' עכ"ל טפי הו"ל להקשות למאן דשרי דטעמיה משום דאמר רחמנא לא תשייר רובא אמאי שרי הא ספק שמא שייר רובא אי איתא דא"א לצמצם

דף י"ח ע"ב בד"ה אקנויי וכו' דגמר ומשעבד נפשיה וכו' עכ"ל אין ענין קנין לשעבוד אלא דר"ל דמעיקרא כשעשאו רועה לבהמותיו שעבד נפשיה שאם יהיה ספק ביניהם שיחלוקו והוי בכלל שכירותו של רועה

גמ' והו"ל כאחד שהפקיד אצל בע"הב וכו' עיין להרא"ש בגיטין רס"ו ע"א שכ' דיק' אחר שהפקיד אצל בעה"ב שחלקו היה מבורר הוא דאמרי' המע"ה משא"כ בעובדא דגניבא שם ע"ש וקשה הא מתני' דילדה ב' זכרים דאינו מבורר ומדמה לה הגמ' לאחד שהפקיד אצל בעה"ב וי"ל דהכא מקרי מבורר שאם יבא אליהו וכו' משא"כ בעובדא דגניבה ועיין להתה"ד סי' שי"ד

דף י"ט ע"ב גמ' לימא רי"ש כר"מ וכו' הא דנקט רי"ש ולא רע"ק משום דרע"ק ס"ל חיישינן למיעוטא בספ"ק דמכות אבל רי"ש לא שמעינן ליה דחייש למיעוטא ועיין להתוס' לקמן בד"ה חלב ע"ש בס"הד

תוס' בד"ה איש וכו' משמע הכא וכו' עכ"ל היינו מדקאמר ומקשי' אשה לאיש משמע דמדאורייתא הוא והקשו ע"ז ממתני' דגרסינן חליצתה כשירה ואח"כ הביאו הגמ' שם וכוונתם להקשו' אגמ' כאן ואגמ' שם ממתני' ול"ק מ"ש הח"ן

בא"ד ומיהו א"נ דהא רבנן וכו' ואין מיבמין הקטנ' שמא וכו' עכ"ל תרתי מקשו חדא דרבנן אמרי יפה אמרת שאין חולצין קודם שידעו טעמא מאי אין מיבמין וא"כ מוכח דלא משום דגזרי' חליצה אטו יבום ועוד דיבום גופיה גזירה שמא תמצא אילונית והוי. גזירה לגזירה

דף ב' ע"א בד"ה מחוורתא וכו' דלא הוי אלא פלגא ופלגא וכו'