משמרות כהונה חלק ג נב

תו אפי' עופות משמע דחדית לן אפי' בראוין להקרבה

בד"ה וכ"ש וכו' דמדרבנן אין נפדין וכו' עכ"ל והתוס' שם כ' דאפילו ר"נ מודה דנפדין והיינו מדאורייתא ומתני' דהכא אפי' לר"נ מדרבנן הוא דאין נפדין

דף ק"א ע"א בד"ה אע"ג וכו' והא קורדום אינו כ"ש כדמשמע בתוספתא וכו' עכ"ל ק"ל מאי קושיא נוקמא ברייתא דתוס' כרבנן דפליג אר"נ בפ' הנהנה דכ"ו ס"ל דאין מועל אחר מועל אפי' בכ"ש אלא בבהמה מיהו מה שהביאו מפ' השואל שפיר מייתי דליכא לאוקמא דגמרא דלא כהילכתא דהילכתא כר"ן דסתם מתני' שם במעילה כוותיה אתיא כדאיתא התם

בא"ד וסתם משאיל סבור שהוא שלו וכו' עכ"ל ודקתני בתוס' בא חבירו ובקע כולן מעלו בלא שאלה מיירי ודקתני השואל קרדום ט"ס הוא וכ"ה בלשון התוס' הביאוהו התוס' בקידושין דנ"ה ע"ש

ע"ב בד"ה פיגל וכו' למאי דס"ד השתא דאיירי ר"א אפילו בהי"ל וכו' עכ"ל ול"ל דפשיטא ליה דר"א לא מיירי אלא בלא הי"ל אלא דס"ד דברייתא מיירי אפי' בלא הי"ל שעה"כ דמדקאמר אח"ז ה"ד לא הי"ל שעה"כ משמע דס"ד דליכא גוונא דלא הי"ל שעה"כ

דף ק"ב ע"א בד"ה הקומץ וכו' ותימה הוא שחושב חידוש וכו' עכ"ל לא ידענא אמאי לא הוי חידוש מה שחושבין מנחה הי"ל שעה"כ קודם שהקדישה הרי כתבו התוס' לעיל בד"ה פיגל דסבאת המק' לעיל דחשיב מנחה לא הי"ל שעה"כ דמשעה שנעשית מנחה אסורה ואע"ג דהי"ל שעה"כ קודם שהקדישה ול"ד לבב"ח ע"ש

בד"ה דאי בעי וכו' דשמענא ליה בפ"ק דמעילה היתר אכילה שנינו וכו' עכ"ל והתם אמר ר"י הכי אפי' לר"ש מדמייתי שם מברייתא דר"ש דיש נותר שמועלין בו וכו' וכמ"ש התוס' שם ע"ש ולמאן דמשני בפ' מרובה משמיה דר"י בנשפך הדם ע"כ דס"ל דלא אמר ר"י היתר אכילה שנינו אליבא דר"ש והגמ' במעילה דמייתי מדר"ש אזלא אליבא דמאן דמוקי בשוחט תמימים בפנים ונזרק הדם

דף ק"ג ע"א בד"ה הא מני וכו' ואלו בפ' ב"ש תנן מי שנדר בנזיר וכו' עכ"ל נ"ל בזה דדוקא בחרטה כה"ג דשמעתין הוא דס"ל לב"ש דאין שאלה בנזירות אבל ע"י פתח ס"ל דיש שאלה והתם דקתני הלך אצל חכם והתירו ע"י פתח מיירי דמשוי ליה לעיקר נדרו בטעות ועיין לה' מח"א ה"נ סי'

בא"ד נימא דקסברי אדם מוצא דבריו לבטלה וכו' עכ"ל ולפמ"ש התוס' לעיל בדבור זה משום סיפא דאמר ר"י אפי' כשאמרו ב"ש וכו' ניחא קושיא זו דהא ב"ש ס"ל אין אדם מוציא דבריו לבטלה אלא שכבר דחו התוס' תי' מדאמרי' בזבחים דר"י ס"ל תפוס לשון א'

דף ק"ד ע"א גמ' אלא לאו ה' וכו' ק"ק היכי קתני אם רצה להוסיף מוסיף הא אין מפרישין תחילה למותרות כדתנן אין מתנדבין ה' וי"ל דמדרבנן הוא דאין מפרישין תחילה למותרות וברייתא אקרא קאי ועיין בגמרא בפסחים דפ"ט ע"א

תוס' בד"ה אין וכו' ה"נ נימא כי אמר לוג וכו' עכ"ל לזעירי לעיל דאמר ל"ש אלא דאמר מנחה וכו' י"ל דהכא מיירי בדלא אמר מנחה וגם לר"י דאמר לעיל באומר אלו הייתי יודע י"ל דהכא מיירי בדלא אמר

ע"ב גמ' אמר חזקיה דלא כר' וכו' ומתני' דתני תרי בבי כי היכי דלהוי שתם ואחר כך מחלוקת לאשמעי' דהלכה כר': פירש"י בד"ה יביא וכו' ואית ליה קביעותא דמנא וכו' עכ"ל קביעותא דמנא לא אהני אלא למיהב טעמא דלא מייתי בששים כלים דהוקבעו להביאם בכלי א' אבל מאי דס"ל לר' דלא ניתי ס' בכלי א' הוא מטעמא דאסור לערב נדבה בחובה ורבנן לא אמרו אלא דמביא ס' בכלי א' דס"ל מותר לערב ולא נתפרש בדבריהם אי מצי לאתויי בס' מני די"ל דיכול להביא וס"ל כר"ש לעיל דקביעותא דמנא לאו כלום הוא וי"ל דס"ל כרבי ואינו יכול להביא אלא ס' בכלי א' ולכך לא קאמר בגמרא דקמיפלגי בקביעותא דמנא ולק"מ מ"ש הח"ן

דף ק"ה ע"א גמ' אלא מהא ליכא למשמע מינה הא דלא קאמר נעשה ותפשוט דמביא ב' משום די"ל דתנא גופיה מספק"ל ול נקט התנא אלא מאי דפשיט"ל וכ"כ הפמ"א סי' דלעולם לא יאמר נעשה אלא לתרוצי קושי' ולא למפשט בעיא אך מדברי התוס' בחולין פ"ק מוכח דלא ס"ל הכי וכמ"ש במ"א ולדידהו צ"ל דה"ה דהו"מ הגמ' לשנויי הכי ונר' שזה דעת הר"מ דפ' בבעין יביא ב'

ע"ב גמ' שמעי' ליה לר"ש דאמר אם הביא עשרון וכו' יצא משמע דוקא דיעבד יצא וק' מאי משני הא לכתחי' לא יביא והיכי מייתי ומתני לכתחי' ואי משום תקוני נדריה חשבי' ליה כדיעבד מאי פריך לעיל אימר דאמר ר"ש וכו' הא הכא משום תיקוני נדריה שאני ול"ד לההיא דס"ל לר"ש התם אין לוקחין תרומה מדמי שביעית וצ"ל דלשון יצא ל"ד ולכתחילה נמי מייתי לר"ש וכ"נ לפמ"ש התוס' דשמעינן ליה לר"ש הכי מדס"ל מדת יבש לא נתקדשה דכיון דלא נתקדשה אפי' לכתחי' נמי מביא: דף ק"ו ע"ב פירש"י בד"ה ורבי' וכו' לא הוו שירים דמהנהו שתין וכו' עכ"ל כצ"ל ונמחק תיבת שחסרו וה"ה דהומ"ל דמקריב נדבה ברישא ולא הוו שירים שחסרו דמהנהו שיתין וכו'

מתני' נחשת לא יפחות ממעה כסף והא דלא אמרי' פריטי דנחשת וכדפריך הגמ' ארישא י"ל דאין דרך לנדור פרוטות ואע"ג דאמרי' בספ"ב דכריתות לאו אורח לאתויי פחות מפרוטה למקום דמשמע דוקא פחות מפרוטה היינו בקרבן חובה אבל לנדור פריטי דנחשא לאו אורח ארעא לנדור בתחילה

דף ק"ז ע"ב גמ' שיהא שלום זה עם זה וכו' אבל כשמחלקין כל הבא בו' שופרות אז כל אחד לא יקריב אלא משופרו ואף על פי שאותו בית אב שלא הוצרך לא הקריב משופרו ויהיו למשמר הבא לא יש מחלוקת דלעולם לא יש מחלוקת אלא באותה משמרה אם יטול בית אב מחלק חבירו של אותה משמרה

דף ק"ח ע"א גמ' ביחיראה לא אמרי ודוקא רבי היא דהוי יחידאה דרבים פליגי עליה אבל ר"א דאמר קלבון נדבה לא הוי יחידאה כיון דר"מ הוא דפליג עליה: