משמרות כהונה חלק ג נא

שלחן כמ"ש בדיבור שאח"ז

דף צ"ה ע"א גמ' לאידך גיסא מה בחנייתו וכו' ק"ק למ"ל היקישא הא נ"ל שפיר מקרא דעליו יהיה ויש ליישב

פירש"י בד"ה במסודר על השולחן שעדיין לא הגיע זמן וכו' עכ"ל כצ"ל וס"ל לרש"י דכיון שהגיע זמנו ליסלק אפילו עדיין מסודר כמסולק חשיב כדאמרי' בעלמא כל העומד ליזרק וכו'

ע"ב גמ' מאי בפנים במקום זריזין וכו' פירש"י שלא תחמיץ והיינו בלחם הפנים אבל בב' הלחם צ"ל כדי שיזהרו שתהיה חמץ גמור דבעינן שיהיו חמץ א"נ י"ל דמעיקרא לא פריך אלא מלחם הפנים אבל בב' הלחם לא נתקדשו קדושת הגוף אלא בשחיטת הזבח ותנור לא מקדשן קה"ג ליפסל בלינה ועיין להלח"מ בפ"ח מה' תו"מ שכ' לדעת הר"מ דפ' אפיתן בפנים ואין דוחות השבת דס"ל דלמסקנא דר"א בדותא תנור לא מקדש קדושת הגוף ליפסל בלינה ע"ש והיינו בלחה"פ אבל בב' הלחם דאיכא זבח י"ל דאפילו לס"ד דגמ' פשיט"ל דאין התנור מקדשן קדושת הגוף מיהו מגמ' סוף רי"ש מוכח דתנור מקדש קדושת הגוף ומאי דאמרינן שחיטת הזבח מקדשתן דוקא לענין דהוקבעו לאותו זבח ע"ש

גמ' דר"א בדותא היא ומי ששנה זו לא שנה זו כמ"ש התוס' ומדבריהם לעיל דנ"ה ע"א בד"ה כל נר' דס"ל דהשתא א"צ לתי' קמא דעשרון אינו מקדש ותנור מקדש אלא דגם רישא י"ל לישה ואפי"ה כי הדדי נינהו ומי ששנה זו לא שנה זו וק' דא"כ ר"י דאמר כל מעשיהם בפנים מה הוסיף על תנאי דרישא ויש ליישב

תוס' בד"ה ומאי וכו' ולא מסתבר למי' שיוכל לחלוק אסולת וכו' עכ"ל לא כ"כ לחזק קושייתם דאפי' נימא שיוכל לחלוק הסולת קושיית' מתרצא דהא נתקדשו בביסא אלא ענין בפ"ע קאמרי דקושטא הוא דחולק בחצי עשרון אחר נתינתם בביסא

דף צ"ו ע"א בד"ה שאלו וכו' אלא כדפי' בקו' אשר יבשלו ואין בישול וכו' עכ"ל כצ"ל והיינו קרא דמייתי בשמעתין וכן פירש"י

ע"ב בד"ה לא וכו' וכדפירש"י לעיל שהסניפין מעמידין את הקנים עכ"ל כצ"ל והיינו פירש"י שכ' התוס' לעיל דצ"ד ע"ב בד"ה דסמכי אבל התוס' שם דחו פירש"י וכ' דאין מזכיר בשום מקום נתינת ראשי הקנים

פירש"י בד"ה טמאה וכו' כל פשוטי כלי עץ למדרס וכו' עכ"ל דברים אלו אין להם מקום כאן למ"ד מסגרתו למט' היתה ונר' דס"ל לרש"י דטעמ' דטבלה המתהפכ' דטמאה משום דרחבה היינו כיון דרחבה היא חזיא למדרס וס"ל דהגמ' דבכורו' דקאמר כיון דחזי למדרס וכו' ס"ל כמ"ד מסגרתו למט' היתה הפך ממ"ש התוס'

תוס' בד"ה ולדברי וכו' ומיקל שם ר"א משום דשמא מדאוריית' טהורה וכו' עכ"ל מכאן מוכח דדעת התוס' דחומר הספיקות מדרבנן הוא דמדאורייתא ספיקא שריא כדעת הר"מ דאי מדאוריית' אסור מס' אמאי מיקל ר"א הא איסורא דאורייתא הוא ועיין להפר"ח בי"ד סי' ק"י שנסתפק בדעת התוס' אי ס"ל כדעת הר"מ ע"ש

פירש"י בד"ה ות"ל דאפי' אין מגביהין וכו' עכ"ל הא דלא פי' דפריך אר"י גופיה היכי יליף טבלה המתהפכת טמאה משלחן הא שלחן משום צפוי הוא משום דלשון ת"ל לא משמע הכי גם בגמ' דחגיגה פריך ות"ל וכו' ולא מייתי התם מילתיה דר"י מיהו ק' הגמ' גופיה אמאי לא פריך הכי אר"י גופיה ויש ליישב

דף צ"ז ע"א תוס' בד"ה שאני וכו' מ"מ מדאפקיה לשלחן בלשון מזבח וכו' עכ"ל ורבנן שם הק' לר"א מדקאמרו מפני שהן כקרקע ותו לא וה"ט לא הוי אלא במזבח אדמה משמע דמזבח הזהב משום דאיתקש למזבח הנחשת והא בלא"ה מזבח הזהב איקרי עץ וא"צ להיקש ולפי הא"נ שכ' אח"כ רבנן משמע להו מדקאמר ר"א שהן כקרקע משמע משום דמחוברין לקרקע והיל"ל משום דרחמנא קרייה אדמה אעפ"י שאין מחובר ועיין למהרש"א שם

דף צ"ח ע"א פירש"י בד"ה הייתי אומר וכו' ואם תרצה להוסיף וכו' עכ"ל משמע ליה הכי מדחלקן הכתוב ולא כתיב שלש מערכות וכן לגי' קמייתא דגרסי' שלש של שש צ"ל נמי אם תרצה להוסיף ופירש"י בחדא גירסא וה"ה לאידך גירסא

ע"ב תוס' בד"ה מזרח ומתני' דתנן אורכן ץ לארכו של בית כר' עכ"ל וא"ל דאע"ג דתנן כל הכלים אין למידין מן הכללות דהא ארון לכ"ע לרחבו של בית ושיריה וה"ה שלחן דא"כ מאי כל הכלים דקתני הא ליכא כלים דקביעי בב"המק אלא ארון ושלחן ומנורה אבל מזבח מרובע הוא ועיין למרן בכ"מ בפ"ג מה' בית הבחירה דין י"ב שדבריו תמוהים

דף צ"ט ע"א פירש"י בד"ה אלא למ"ד וכו' מרוחק' מכותל צפוני ב' אמות וכו' עכ"ל והיינו למ"ד בסמוך על כל השולחנות היו נותנין לחם הפנים דלמ"ד דוקא על שלחן של משה א"צ להרחיק שורה הצפונית מן הכותל כלל וכן הביאו התוס' ממס' שקלים דלמ"ד מזרח ומערב כולן ראוים לשירות

בא"ד כדאמרי' לעיל גבי בדי ארון וכו' עכ"ל ק"ק דלעיל לא קאמר אלא דלא סגי להו באמתא ופלג' ואפ' דסגי להו בב' אמו' ומאי פריך הגמ' ויש ליישב

גמ' ומנ"ל אמר ראב"י אמר קרא וכו' ק"ק כיון דשמעי' מהאי קרא דמעלין ממילא דאין מורידין מכ"ש ולמ"ל קרא דויקם משה וכו' לאשמעי' דאין מורידין וי"ל דקמ"ל אפי' כה"ג דלחם הפנים דכבר נעשית מצותו כשיסלקו אין מורידין להניחו על של כסף ואע"ג דקרא דויקם משה לאו בהכי מיירי מ"מ מיתורא דקרא שמעי' דתנהו ענין להיכא דנעשית מצותו

ע"ב אמר ר"ל כל המשכח דבר א' מלמורו עובר בלאו משמע דר"ל לא דריש השמר ופן דחד קרא לב' לאוין ועיין בפ"ב דיומא דפ"א ע"א גבי מאי דאמרי' מ"מ ל"נ אזהרה בעינוי ע"ש ועיין לה' יד מלאכי אות

מתני' החלות מתחלקות לערב עיין להמג"א סי' תרי"ב שהוכיח מכאן דאסור ליגע באוכלין ביו"הכ ועמ"ש בחידושי' ביומא די"ב ע"א ע"ש

דף ק' ע"א תוס' בד"ה העופות וכו' וכן תני לוי במתני' אפי' חיה ואפי' עופות עכ"ל משמע להו עופות דקאמר אפי' בראוין להקרבה דאי בתרנגולים ואווזים הא כבר תני אפי' חיה ותרנגולים וחיה חד דינא אית להו ומדתני