משמרות כהונה חלק ג מז

דף ע"א ע"ב תוס' בד"ה ומתירין וכו' א"נ דוקא בעלים וכו' עכ"ל עיין בגמ' במעילה די"ד ע"ב דפריך גבי מותר הקטורת וליחליה אבנין דאמר שמואל הקדש שור מנה שחיללו על שו"פ מחולל אע"ג דלאו בעלים מחללי להו ויש ליישב דדוקא שיקחנו לעצמו הוא שכ' התוס' דל"מ מחללי אלא בעלים

גמ' לאדם מי שמעת ליה הרע"ב במתני' דפאה פי' דשחת דהתם הוא לבהמה והוא נגד סוגיא דשמעתין

פירש"י בד"ה לאוצר שבישל כ"צ וכו' עכ"ל אלא צ"ל דס"ל כמ"ש התו' בד"ה לא כתי' בתרא דאין לחלק בין הביאה שליש לעומדת ליקצר

דף ע"ב ע"א גמ' ור' תלמידיה דר"ש וכו' מסוגיין מוכח דלמאי דקי"ל כרע"ק אי נקצר ביום כשר אינו דוחה שבת והר"מ בפ"ו מה' תו"מ פ' נקצר ביום כשר וקצירה דוחה שבת והם תרתי דסתרן לפום סוגיא דשמעתין ונ"ל במ"ש התוס' בד"ה אמאי דאע"ג דלכתחילה מצוותה בלילה מסתברא בעי' דומיא דתמיד והיינו טעמא דבעי' דומיא דתמיד משום דהכל ילפי' מתמיד בג"ש דמועדו ולאו ממשמעו' מועדו כמו שנראה מדברי התוס' בסמוך בד"ה שנאמר וסובר הר"מ דבריי' דלעיל דמפיק מתקריב דקצירה דוחה שבת בדוקא היא דלא כמ"ש התוס' בד"ה מנין וס"ל דהך ברייתא פליגא אהך ברייתא דלקמן דדריש ר' מבמועדו וא"כ הגמ' דפריך ור' לאו תלמידיה דר"ש לא פריך אלא לר' דדריש ממועד ובעי' דומיא דתמיד אבל הר"מ פ' כהך ברייתא דתקריב ולא בעינן דומיא דתמיד וכיון דלכתחי' מצוותה בלילה דחיא שבת

דף ע"ג ע"א גמ' מנחת העומר ומנחת קנאות סד"א וכו' הומ"ל סד"א כיון דשעורים מאכל בהמה אין שיריהם לכהנים כמ"ש התוס' לעיל בד"ה חיטין

גמ' סד"א להכשר קאתי ק"ק כיון דגלי קרא במנחת העומר ומנחת קנאות דאפי' מידי דלאו לכפרה שיריהן לכהנים הא תו למ"ל מ"ש להכשיר מלהתיר ויש ליישב

תוס' בד"ה זה גזל הגר וכו' מיהו צריך לדקדק וכו' עכ"ל היינו לקיים גירסת הספרים דפריך גזל הגר בהדיא כתיב אבל לפי. מה שמחקו רש"י י"ל דסידרו לאהרן אפי' שכתוב במ"א ולכך לא דריש הני דרשות אלא מדכתיב לכל וניחא מה שהק' לפירושו: ע"ב בד"ה איש וכו' ועי"ל דהאי קרא וכו' ומיהו השתא וכו' עכ"ל. לפי זה הו"מ לאוקומי הואין לו' שכ' בקושיתם ולא מוקי ליה בתמורה בגוי אלא אחר דכתיב איש ע"ד תי' זה דועי"ל

בד"ה אי לריה"ג וכו' ובריש תמורה משמע דהא דאין עכו"ם מביאין נסכים בבאין עם הזבח וכו' עכ"ל לפ"ז מאי דמרבי מככה היינו משל ציבור ומאי דפריך אי רע"ק קאמר עולה אין משמע ליה דלרע"ק אין עולתו טעונה נסכים אפי' משל ציבור ומשני דמודה דמייתי משל ציבור ולפום האי תי' ע"כ ברייתא דלעיל דקתני שלח עמה נסכים קריבין משלו ע"כ ריה"ג היא ולא רע"ק דלא מיתוקמי תרתי ברייתות כחד תנא אלא חדא ריה"ג וחדא רע"ק אבל אין לומר דהגמ' הכי פריך אי רע"ק הא ממעט מעולה ולמ"ל אזרח ומשני דהו"א עולה וכל חברותיה ולכך אצטריך אזרח הא ליתא דמאי פריך ניחא אי לאו אזרח הוה מרבי' נסכים מככה

דף ע"ד ע"א גמ' אבל במזיד לא קמ"ל ואי לאו קרא דעל הנפש השוגגת הוה מוקמי' החי קרא דמנחת חוטא בשוגג וקרא דבכל אות נפשו אצט' דאפי' במשמר שאינו שלו דמהני קראי לא שמעי' דאפילו במשמרו צרך קרא דהו"א כיון דעל חטאו הוא מביא אין מן הראוי להקריבה הוא

תוס' בד"ה ויש וכו' אין זה למטה וכו' והא דקאמר ואי למטה וכו' ע"כ כרבנן דר"י א"נ אפי' כר"י ובדאיכא דבר המפסיק על הרצפה ועיין להצ"ק

ע"ב פירש"י בד"ה לאפוקי וכו' מי שהתנדב ב' הלחם לב' הלחם וכו' עכ"ל הצ"ק מחקו דבגמ' לעיל דנ"ח אמרי' דב' הלחם אין באין בנדבה בין יחיד בין ציבור ע"ש. וי"ל דדוקא להביא ב' הלחם בנדבה שאין מביאין לחובת ב' הלחם דעצרת הוא דאין באין בנדבה אבל אם התנדב ב' הלחם לצאת בהן י"ח בעצרת אה"נ דבאין בנדבה דכיון דלאו בר הקרבה הוא לא בעי' משל ציבור ול"ד לעומר ושאר קרבנות ציבור וכ"מ מדברי רש"י

דף ע"ה ע"א תוס' בד"ה מה וכו' ומ"ל דעיקר הג"ש למתן שמן בכלי וכו' עכ"ל והא דאצט' קרא דמנחה ולא ילפי' כולה מילתא מג"ש משום דכתיב מיעוטא דעליה והוה ממעטי' כל המנחות אי לאו ריבויא דמנחה

ע"ב פירש"י בד"ה לא היה מקפלה כשאר מנחות לפי שהיא חובתו וכו' עכ"ל אין טעם. וסברא לזה דמאי נ"מ אם היא חובתו ובגמ' בד"ה אבל וכו' פירש"י משום דאינה אלא חצי עשרון

תוס' בד"ה איזהו וכו' וי"ל דל"ד וכו' ולא שייך לאוקומי במאפה תנור וכו' עכ"ל ק' דבלא"ה במאפה תנור וכולהו מנחות דכתיב בההיא פרשתא דהגשה גלי קרא דכולהו בעי הגשה כמ"ש התוס' לעיל ד"ס ע"א ע"ש ויש לישב

גמ' ואי בשעירסן כשאכלו מבע"ל וכו' מרישא דקתני שאכלן י"ל דאדסמיך ליה קאי דהיינו חמץ דמיירי אפי' בשלא עירסן אבל מסיפא דייק שפיר דהול"ל שאכלו אמצה דסמיך ליה ועפירש"י

פירש"י בד"ה א"ה וכו' שלא שהה בין פירור לפירור וכו' עכ"ל אינו מדוקדק דשיעור אכילת פרס היא מתחילת אכילה א' ע"ס אכילה אחרונה כדאי' בכריתות די"ג ע"א ע"ש

דף ע"ז ע"א פירש"י בד"ה אלא מהכא וכו' וכתיב האיפה והבת תוכן אחר וכו' עכ"ל ה"ה דהומ"ל מדכתיב עשירית חומר האיפה דכיון דמדכתיב הבת עשירית הכור ועשירית החומר ידעי' דחומר היינו כור וכתיב עשירית חומר איפה ש"מ דאיפה ג' סאים

ע"ב בד"ה ונילף מתרומת חלה דהוי אחד ממ"ח עכ"ל ק' הא חלה דהיא אחד ממ"ח אינו אלא מדרבנן דמדאורייתא אין לה שיעור כדאיתא בספרי ופ' הר"מ בפ"ה מה' ביכורים והו"ל לפ' לילף מחלק דאין לה שיעור

תוס' בד"ה ואל וכו' ומה"ט נמי ליכא למי'