משמרות כהונה חלק ג לט

הותרה דפלוגתא דאמוראי היא שם ביומא ע"ש

ע"ב בד"ה ת"ל וכו' וי"ל דשקולים הם וכו' עכ"ל ק"ק כיון דאיכא לאוקומי קרא ביוצא דאיסור קל הוא מאיסור טומאה והוי חמור על קל מנ"ל לאוקומי באימורין ולן דאיסור חמור הוא ולא אתי איסור טומאה וחייל עליה דאין איסור חל על איסור ועיין בסוגיא שם וע"א בפירש"י

דף כ"ו ע"ב בד"ה אין וכו' ולא מ"ל לאפוקי מדאביי ואין לומר דאפי מאן דלא דריש כל וכל דריש דהא ר"י קאי כאביי וכו' עכ"ל כצ"ל ור"ל כיון דקאי כאביי ע"כ דדריש כל וא"כ ליתני חמץ ואעפ"י שהתוס' לקמן דנ"ח כתבו די"ל דדריש מקצתו מכי כל התוס' הכא לא ס"ל כן כמו שנראה מדבריהם בדבור שאח"ז שכ' מדכתיב כל שאור ובדברי ר"י קיימי גם ע"כ דלא ס"ל לחלק בין מקטיר כולו לאינו מקטיר כולו כמ"ש לקמן דנ"ח דאי איתא לא מק' מידי בדבור שאח"ז מההיא דנשתייר כזית חלב ועיין להצ"ק ולהח"ן

דף כ"ז ע"א בד"ה ד' וכו' וי"ל תנא ושייר וכו' עכ"ל קו' הראשונה דלא חשיב מים חיים לא מיתרצא בהכי דכיון דחשיב עץ ארז וכו' הו"ל למחשב מ"ח דבהדייהו וכה"ג כ' התוס' בפ"ג דמכות דכ"ב ע"א דלא כהצ"ק

בד"ה ולקחתם וכו' ולדבריהם ביום ב' תסגי שיטול האחר בשביל כולם דבסוף לולב הגזול וכו' ולא כתיב ולקחת וליתא אלא כי היכי דעיקר לקיחה וכו' עכ"ל כצ"ל

דף כ"ט ע"א אלא מעתה על השולחן וכו' ק"ק נימא דאה"נ דדרשי' הכי דשלחן נמי ירדו מעשיו ממקום טהור כדלקמן וי"ל דא"כ אמאי לא דריש ד' יונתן אלא אמנורה ולא דריש הכי בשלחן

תוס' בד"ה סילוקו וכו' ולמ"ד אין תנור מקדש וכו' עכ"ל ואין לו' דנס היה נעשה דהוי חם כתחילתו דמ"מ לא הול"ל כסידורו דהא גם בסידורו היה נס ועיין להצ"ק

בד"ה שלשה וכו' וי"ל דלא שייך התם נתקשה וכו' עכ"ל בזה לא מיתרצא קושי' קמייתא דהא תשיב שרצים וע"ש בתוס' בחולין

פירש"י בד"ה שאין וכו' למזוזה ותפילין עכ"ל משמע קצת דבס"ת לא קפדי' אמוקף גויל וכ"נ מדלא תנן במתני' אפילו כתב אחר מעכבן אלא במזוזה ותפלין ולא בס"ת

דף ל' ע"א גמ' והאמר ר' יהושע וכו' לעיני כל ישראל באמצע הדף וכו' ק' דנוקמה בחומשין דהא לא אמר ס"ת כדקאמר רב לעיל וי"ל דידע הגמ' דכאמצע שיטה הוא דאיתמר אלא דרבנן מפרשי אף באמצע שי' ור"א מפ' דוקא באמצע שי' ולא באמצע דף ופריך מרבנן דמפרשי אף באמצע שי' וליכא לאוקומה בחומשין דאי בחומשין לא יאמר ר"א אמצע שי' דוקא ומשני כיון דבאמצע שי' הוא דאיתמר ליתא לדרבנן אלא עיקר הילכתא כר"א ולהכי פירש"י דרבנן אף באמצע שיטה ואמצע הדף קאמר ולא פירש כפשוטן של דברים דרבנן מפרשי אף באמצע שי' קאמר ויכול לגמור נמי בסוף שי' ור"א אמר דוקא באמצע ולא בסוף וא"ש דלא הדר פריך הגמ' לרבנן מהך בריייתא

גמ' לא יכתוב ב' בתוך הדף וג' חוץ לדף וכו' משמע הא תיבה בת ארבע יכול לכתוב ב' חוץ לדף ומסיפא יש לדייק להפך דדוקא ג' בתוך הרף וקשיא דיוקא דרישא אדיוקא דסיפא וצ"ל נעשה כאורחיה דגמ' בכ"מ ואמרי' נעשה דיוקא דרישא כסיפא וכשר לכתוב ב' בתוך הרף וב' חוץ לדף וכ"כ הר"מ בה' ס"ת תיבה בת עשר כותב חמש בתוך הדף וה' חוץ לדף ע"ש

ע"ב תוס' בד"ה ר"י וכו' ור"ת מפ' דתולין עדיף מכולהו לר"י וכו' עכ"ל לפום סברא דהשתא תולין עדיף מכולהו לכולהו תנאי ולא לר"י לחוד ולשונם שכ' לר"י אינו מדוקדק מיהו צודק לשון זה לפום מ"ש אח"כ דפליגי בהכי דמ"ס מוחק עדיף ומ"ס תולין עדיף דר"י אמר גורר דוקא ור' יוסי אמר תולין דוקא

דף ל"א ע"א גמ' אר"ש שזורי פעם אחת נתערב לי וכו' ק"ק אמאי לא מוקי הגמ' לעיל הא דאמר הלכה כר"ש שזורי אהאי ברייתא וי"ל משום דרב יימר מסתפק לקמן אם הלכה כרש"ז בהאי משום דברייתא היא וכדבסמוך ולכך מוקי לה לעיל אשידה ואיין דמשניות הם ואע"ג דהגמ' לעיל מייתי נמי מברייתות מ"מ הא בלא"ה דחי לה שפיר ובמסקנא לא קיימי אלא אמשניות

ע"ב גמ' אמר ר"י מזוזה שעשאה שתים ושלש ואחת כשירה נראה מדלא נקט ר"י אלא בכה"ג מוכח דס"ל דאם עשאה שתים שתים פסולה דכה"ג גרע מעשאה כשירה וכדאמר ר"נ לעיל כ"ש דעשאה כשירה ולפי"ז ר"י פליג ארב דאמר לעיל שתים שתים כשירה ורב ור"י הלכה שר"י ועיין להר"מ בפ"ה מה' ס"ת דמפ' פי' אחר בדברי ר"י ע"ש להכ"מ

תוס' בד"ה רשב"א וכו' תימ' דלמר דוכסוסטוס עדיף וכו' עכ"ל ולא ניחא להו למילף איפכא דמ"ד בקלף אף בקלף קאמר ומ"ד דוכסוסטוס דוקא קאמ' דכיון דמ"ד בקלף קאמר טעמא דמשתמרת משמע דוקא קאמר משום דמשתמר ועיין להכ"מ בפ"ה מה' ס"ת ע"ש

דף ל"ב ע"ב בד"ה הא מורידין וכו' ואמאי לא ילפי' ס"ת ממזוזה לענין שירטוט וכו' עכ"ל לפמ"ש רש"י בפ' ר"א דמילה דבכל י"ג מדות אין דנין מהלכה כמו שאין דנין ק"ו מהלכה ע"ש ניחא ק"ו זו דמזוזה דבעי שירטוט היא הל"מ ואין דנין בג"ש מהלכה מיהו בפ' הגולין די"א ע"א פליגי ר"מ ור"י גבי ספר שתפרו בפשתן בהאי מילתא גופה אי דנין בהיקישא מהלכה ולמ"ד דנין בפה"ג ק' קושייתם

בד"ה כתבה וכו' ופי' הקונט' ל"א דיליף מכתוב זאת זכרון ועוד יש לפרש דיליף הכא מסוטה דממעטי' בפ"ב דסוטה כתבה אגרת מדכתיב בספר וצ"ע אמאי לא ילפי' וכו' עכ"ל כצ"ל

בא"ד דהא אמרי' לעיל מזוזה שעשאה שתים ושלש וכו' עכ"ל ק"ק אמאי לא מייתו מההיא דלעיל מינה מזוזה שעשאה שתים שתים כשירה ולפמ"ש לעיל דנר' דר"י דנקט שתים ושלש פליג בהא דמכשיר רב שתים שתים ניחא

דף ל"ג ע"ב גמ' ומאי חת שליש העליון וכו' הר"מ בה' מזוזה פ' דכל השליש כשר אלא דמצוה מן המובחר להניחה בתחילת שליש העליון ע"ש ולפי"ז הו"מ הגמרא לאוקמה בפשי' לעולם כר"י אלא דשמואל קאמר מצוה בתחילת שליש העליון: