משמרות כהונה חלק ג לח

החמה וירדו הא איהו ס"ל לא ירדו דמשמע להו דמתני' דר"פ המזבח מקדש בכל פיסולי דדם מיירי גם בלן דמו

בא"ד ההיא מעילה מדרבנן וכו' עכ"ל והגמ' גופה דלא מוקי לה כפשוטה במעילה דאורייתא ובשחט סמוך לצאת הכוכבים משים דלא ניחא ליה לאוקמה בשחט באיסור ועבר אדרבנן בשחיטה גופה: דף כ"א ע"א גמ' יצאו דם ויין שאין עולין לאישים וכו' ואע"ג דשמואל בפ' כל התדיר דצ"א ס"ל יין לאישים הא מוקי לה הגמ' שם כר"ש אבל לר"י יין לספלים והאי תנא כר"י ס"ל ואיכא למידק להאי תנא דבעי דדמי לפרט בכל הצדדין למ"ל מעל מנחתך אי לאפוקי דם הא ממועט ממה הפרט וי"ל דלעולם לא בעי כל הצדדין אלא דס"ל דהני צדדין חשיבי כחד צד והו"א דדרשי' מה הפרט מתיר ואביא דם לכך אצט' מעל מנחתך וכה"ג כ' התוספות לעיל בד"ה אימא מה הפרט וכו' ע"ש

תוס' בד"ה יצאו וכו' וי"ל דההיא דמרבי עצים בכ"מ היינו לרבי וכו' עכ"ל לכאור' לפי"ז לא הוו צריכי למ"ש קודם לזה דבשמעתין בעצים דעלמא קאמר אלא דשמעתין כרבנן אתיא וי"ל דלמ"ד בר"פ המנחות והנסכים טהורין אין נפדין מדאורייתא עצים לאו בר פדייה דמ"ש התוס' בקושייתם דמדאוריי' עצים נפדין היינו דוקא למאי דדחי שם דטעמא דעצים משום דלא שכיחי וא"כ להך מ"ד דמדאורייתא אין נפדין אפי' רבנן אית להו הך דרשא דוהבשר לרבות עצים ובהכי ניחא מאי דק' למ"ש התוס' דדרשא דוהבשר היא אליבא דר' מדאמרי' בגמ' בזבחים דל"ד אליבא דרבא דדרשא דוהבשר בקדשו בכלי דדבר שאין לו מתירין משקדש בכלי ע"ש והא לרבי עצים מקרי דבר שיש לו מתירין דמה"ט מחייב משום פיגול כמ"ש התוס' בסה"ד ועפי"ה ניחא דסוגיא דזבחים אזלא כמ"ד טהורין אין נפדין מדאוריי' ואתי הך דרשא אליבא דרבנן שפיר ועיין להצ"ק

פירש"י בד"ה כאן וכו' הא דקתני הקפה הדם בחמה וכו' עכ"ל משמע דבאור אפילו בחטאות החיצוני' פטור ובסמוך כ' דזעירי בפנימיות מיירי והם כעין ב' פירושים

בד"ה דם חמור אעפ"י שאין ראוי לקרבן וכו' עכ"ל קשה מאי קמ"ל ר"פ הא מתני' היא בר"פ דם שחיטה בין טמאין בין טהורין חייבין עליו וי"ל דקמ"ל אעפ"י שיש כאן ב' לגריעותא דם חמור וקדש חייב כיון דטעמא הוא משום דראוי בחטאות החיצונות

תוס' בד"ה כאן וכו' ואין הסוגיא מוכחת כן דאמרי' לעיל כיון דמלחיה וכו' עכ"ל הא דלא ק"ל בפשי' לשי' רש"י מאי פריך לעיל כיון דמלחיה וכו' נימא דאצטריך קרא למעוטי דם דחטאות החיצוניות י"ל דאי דם טעון מלח כמו איברים ע"כ גם בפנימיות טעון מלח ופריך שפיר

בד"ה דם וכו' לפי' מדקדק ר"ת מכאן דמליחה דקדירה צריך דאין נאכל מחמת מלחו ובאין נאכל מחמת מלחו סגי ודלא כמו שמפרשי' וכו' עכ"ל כצ"ל דמהכא אין להוכיח אלא דצריך ולא דסגי וכ"ה בתוס' בפ' כל הבשר

ע"ב פירש"י בד"ה כל כהן וכו' זה בגימט' י"פ וכו' עכ"ל בגמרא בספ"ק דהוריות אהא דאמרינן שבטו של לוי לא אקרי קהל פריך אם כן חסרו להו י"ב שבטים ומשני אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי. ע"ש וא"כ לפום גמרין הלזו אין להוכיח מקרא דזה יתנו דשבטו של לוי חייבין ך בשקלים

דף כ"ב ע"א תוס' בד"ה הדבר וכו' דאמרי' ביומ' שעירב דם הפר וכו' עכ"ל. הוצרכו להביא ההיא דיומא ולא הקשו בפשי' דאפי' עירה דם השעיר לתוך הפר קשיא אמאי קאמר הדבר ידוע וכו' אפילו דם השעיר מרובה ליבטל דם השעיר משום ראשון ראשון בטל משום די"ל דהיה מערה שניהם בב"א בתוך כלי ריקן וכמ"ש התוס' בזבחים דע"ז ע"ב בד"ה רואין ע"ש ועיין להצ"ק

ע"ב בד"ה מכאן וכו' ולא חשיב תרומה משום דבכלל טבל וכו' עכ"ל לפ"ז א"ש דנקט טעמא דטבל שם משום כהתירו כך איסורו ולא קאמר משום דהו"ל דשיל"מ משום דתרומ' אין לה מתירין מקרי וע"ש בתוס'

בא"ד ל"מ למפרך מטבל וכו' עכ"ל. טבל דנקטו היינו שאין הבעלים בעיר דהוי אין לו מתירין כמ"ש התוס' בפ' ב' דע"א אבל סתם טבל יש לו מתירין מקרי וכדאיתא שם בנדרים

דף כ"ג ע"א פירש"י בד"ה שלא יקבע וכו' אם שמנה קצת כשר עכ"ל ל"ד קצת דכיון דלא צוותה התורה על הקומץ מנ"ל דדוקא קצת

תוס' בד"ה קומץ וכו' הואיל ומחובר למה שבחוץ וכו' עכ"ל דכיון דמחובר למה שבחוץ הוי כאלו מחובר לקומץ ולא סגי במה שמחובר לשמן לחוד ולהכי א"ש מאי דקאמר הגמ' אבל האי דלאו מינא דקומץ וכו'

דף כ"ד ע"א פירש"י מהו וכו' מהו שיטמ'

אותם שנים עכ"ל אבל אם נגע בחצי עשרון הראשון חבירו שבראש השני ודאי טמא מכח צירוף כלי והא דלא פי' הבעיא בנגע בראשון אם יטמא זה האמצעי משום דא"כ אמאי נקט הגמ' הבעיא בשלשה חצאין לא הול"ל אלא בחצי עשרון של מנחה זו וחצי עשרון אחר שאיני צריך לכלי ועיין להראב"ד בפי"ב מה' אה"ט דין ח' ע"ש

ע"ב תוס' בד"ה כי נגע וכו' ואין לתרץ דהאי דחשיב עליו ואחר כך חתכו טמא משום דטומאת ביה"ס לא מטמאה וכו' עכ"ל ר"ל דהא דהוצרך התנא להזכיר חתכו ולא קאמר חישב עליו טמא טומאת אוכלין ואע"ג דבלא"ה טמא משום אמ"ה נ"מ לאצטרופי עם פחות מכביצה אוכלין היינו משום דטומאת ביה"ס ל"מ וא"כ ל"מ טומאת מגע אלא אחר שחתכו בעת פרישתן וא"כ ל"ל שבע ליה טומאה וכמ"ש אח"כ ידחו לזה דבגמ' שם מוקי לה כר"מ דטומאת ביה"ס מטמאה

דף כ"ה ע"א בד"ה בשני וכו' ולעליון קדם ליה מדרס למגע וכו' עכ"ל ולאביי דס"ד דלא אמרינן שבע ליה טומאה אפי' קל על חמור י"ל דה"ד מגע זב אמדרס דב' טומאו' חלוקות אבל מגע מדרס אמדרס דחד שמא הוא מודה אביי דלא חל קל על חמור שו"ר להתוס' שמא בעירובין שב' דאביי לא ידע סיפא דברייתא ע"ש

בד"ה עון וכו' תימא למ"ד דחויא וכו' עכ"ל קושייתם הלזו ל"ק אלא לפמ"ש בדבור שאחר זה דכולהו אית להו דאההדי אבל אי אביי ל"ל שינוייא דרב אשי דעון קדשים ולא מקדישין ל"ק די"ל דר"א ס"ל