משמרות כהונה חלק ג לז

לזה דלא תימא דהתם מיירי בבשר והכא באימורין ובתירוצם הב' כתבו דהתם סמיך אקרא דהכא ואין צריך למ"ש הח"ן

בד"ה מאי וכן בריש נדרים הניחא וכו' עכ"ל נ"ל

בכוונתם דס"ל דאפי' למ"ד לא אמרינן דברה תורה כלב"א מודה היכא דאיכא סברא דאמרינן דברה תורה כלב"א ולא פליגי אלא בהסברא דמר אית ליה אותה סברא ומר לא מסתבר ליה אותה סברא והשתא מקשה שפיר מאי פריך בנדרים אלא למ"ד לא אמרינן דברה תורה מאי א"ל הא היכא דאיכא סברא מודה והתם ע"כ איכא סברא מדקאמר הניחא וכו' ואי ליכא סברא מאי ניחותא ואח"כ מקשה באמת התם מאי סברא איכא ואמאי ניחא ליה למ"ד דברה תורה כנ"ל בכוונתם דלא כהח"ן

בד"ה דת"ק וכו' האי ת"ק היינו ר"י וכו' עכ"ל. ק"ק לפ"ז אמאי נקט ר"א פוסל מפגל מבע"ל ול"ל כמ"ש התוס' בדבור הקודם דהא בברייתא לא תרי אלא למחר דהיינו חוץ לזמנו וי"ל כיון דבבריית' גופה מבואר דה"א מפגל כמו שהוכיח הגמ' לא חש למתני מפגל ול"ד לההיא דזבחים שהביאו התוס' בדבור הקודם ואכתי ק' אמאי לא קאמר הגמ' גם כאן ג' מחלוקות בדבר דת"ק ס"ל להניח כשר לכ"ע ור"י ס"ל להניח ר"א פוסל אבל בהנך כרת ור"א ס"ל דבתרווייהו פוסל לחוד וי"ל דאי ר"י פליג בלהניח את"ק הי"ל לבאר דבהנך נמי פליג דכרת נמי איכא כיון דאיכא למטעי דלא פליג אלא בלהניח ולכך ע"כ דליכא ג' מחלוקות אבל במסקנא דמצי למי' ג' מחלוקות בדבר ניחא ליה טפי לאוקמה הכי מלאוקמה דחד תנא הוא דפשטא דברייתא דר"י פליג את"ק

דף י"ח ע"א גמ' מ"ט גזירה וכו' מ"ש הח"ן דת"ק ס"ל דאפילו כל דמו כשר ע"ש אין נראה כן מפירש"י בד"ה והכא ג' מחלוקות וכו' שכ' ומקצת דמו אטו כל דמו לא גזרינן

ע"ב תוס' בד"ה מודה וכו' ולא קאמר לכהן שאינו מודה מדכתיב מחזיקי' וכו' עכ"ל ר"ל דהתם נמי נדרוש מחזיקים למודה כדהכא ומנ"ל למדרש לת"ח ול"ק מ"ש הצ"ק

בד"ה מנין וכו' הכא לא חשיב הולכה וכו' עכ"ל עיין להח"ן ועיין בגמ' בריש זבחים דף ד' ע"א ובמה שכתבנו שם ע"ש

בד"ה כאן וכו' כדמוכח לקמן עכ"ל הוצרכו להוכיח מדלקמן כדי להקשו' גם מר' יהודה אבל מר"ש בלא"ה קשיא דהכא קאמר דסליחות היא מעבודות המסורות לבני אהרן וכדקאמר הגמ' גבי יציקה דמתני' דלא כר"ש ועיין להר"מ בעי' המשנה במשנתנו דמפ' לא מלח כהן אלא זר והוא תימא ועיין להרע"ב ובתוש' בסמוך בד"ה ור"ש

בד"ה ור"ש וכו' ומי פליג ד"ש אלא כלל וכו' עכ"ל דמשמע להו דהגמ' דקאמר מתניתין דלא כר"ש איציקה לחוד קאי מדלא נקט רבא בקושייתו אשינוייא דר"ן אלא יציקה ובתי' הב' הוא שחידשו דאכולהו קאי וא"צ למ"ש הצ"ק והח"ן

בא"ד דבעי ר"ש קרא לקמן וכו' ולמ"ל קרא וכו' עכ"ל קשה אמאי לא תקשה להו לרבנן דמתני' דקתני לא מלה כשר אמאי בשר כאין דבעיא כהן דלא תעלה ע"ד שור קרב לגבי מזבח א"כ לא מלח ליפסול וכדהקשו בתר הכי שכ' ובלאו ה"ט בעי כהן דקמיצה ואילך וכו' ע"כ דכוונתם להקשי' לרבנן דאינהו הוא דס"ל הך דרשא דקמיצה ואילך מצות כהונה וצ"ע

דף י"ט ע"א בד"ה מקרא וכו' מאי קושיא נימא דההיא משנה ר"ש היא וכו' עכ"ל בודאי דהגמ' פריך שפיר וליטעמיך דכי מוקמת לה נמי כר"ש ל"ק קושי' המק' דפריך והא "ח כיון דר"ש היא אלא דכוונתם דהגמ' שם דקאמר אלא מילתא דאתיא מדרשא ל"ק אמאי ל"ק אלא ר"ש הא

בא"ד ויש לחלק דפשטיה דקרא וכו' עכ"ל לפ"ז ניחא נמי דלא תקשה הא דהכא מההיא דתננה ואכלה אלא דאכתי אצט' להו לחלק בין תרי מילי לחדא מילתא דלא תקשה מה' מקראות דאין להם הכרע

פירש"י בד"ה ושאני התם וכו' מדמצי למכתב מגרש ומשמן וכו' עכ"ל ובסמוך פי' משום חזרה והתוס' כ' שדבריו סתראי נינהו וי"ל דדברי רש"י כאן אזלי לה"דר דמק' בסמוך דפריך ולשמואל אע"ג דתני ביה קרא ל"מ דע"כ לפי סברא זו דאע"ג דתני ביה קרא ל"מ מה שמעכב גרש ושמן לאו משום חזרה אלא משום דכתיב ה"י יתירא דמגרשה ומשמנה אבל למסקנא אפי' לשמואל חזרה מהניא ול"צ למיעוטא רה"י דמגרשה ומשמנה ואע"ג דסוגיא דשמעתין אליבא דרב אזלא מ"מ הגמ' רוצה ליישב דברי רב דהכא אפילו אליבא דשמואל דלקמן והכריחו לרש"י ז"ל לזה משום דאי משום חזרה הוא דקאמר הגמ' הכא מ"ש דנקט מגרשה ומשמנה טפי מהנך דאהדר בהו קרא גבי מנחה הול"ל בפשיטות דמדהחזיר הכתוב בהנהו מכלל דחוקה ל"מ והצ"ק כ' בתוס' דגם דברי' מתפרשי' כמ"ש התוס' והכא בעיכוב דמיעוטו מעכב את רובו מיירי ולכך כ' ממיעוטא דה"י ע"ש וליתא דהכא בחזרה מיירי דאמילתא דרב דכ"מ שהחזיר הכתוב וכו' קאי והחזרה היא לענין דמעכבין זא"ז היא

ע"ב גמ' קסבר כוליה מזבח בצפון וכו' ק"ק למ"ל לפני ה' כיון דמזבח בצפון אם כן פני המזבח היינו לפני ה' וי"ל דאצט' שלא יתרחק מהקרן דלא קרי ביה לפני ה' כמ"ש התוס'

תוס' בד"ה ההוא וכו' ואייתר ליה והגישה לו' דשנה וכו' עכ"ל אע"ג דאמרינן בגמ' דסוטה שהביאו התוס' בד"ה כנגד דמהיקישא דהגשה להקרבה ילפי' שלא יסירנה מן הכלי א"כ אצט' קרא דוהגישה להיקישא י"ל דהו"ל למכתב היקישא בקרא דהקרב אותה בני אהרן ולא לכתוב קרא דוהגישה וכיון דמרויח בזה דלא ליכתוב והגיש' לא הוי לישתוק וליכתוב

דף כ' ע"א גמ' כלל ופרט אין בכלל אלא מה ך שבפרט ע"כ ומהשתא ע"כ מעל מנחתך לאו למפוטי מעל דמיך דלא אצט' אלא לשום דרשא אתא דכיון דמידה היא בתורה אין בכלל אלא מה שבפרט ע"כ לדרשא אחריתי אתא אבל בסמוך שיר קאמר מדאצט' מעל מנחתך ע"כ בחד צד סגי דכיון דלאו מדה היא וגילוי מילתא בעלמא היא דבחד צד סגי לא אמרי' דשמא אתא לשום דרשא ועיין להצ"ק

ע"ב תוס' בד"ה נפסל וכו' משום דבהא פלוגת' דר"ג ור"י וכו' עכ"ל מלשונם משמע לא ירדו ניחא ולא ק"ל אלא למ"ר ירדו וק' נימא דמ"ר ירדו ס"ל אין לינה מועלת מיהו האי פלוגתא דלינה מועלת פלוגתא דאמוראי היא ומדברי התוס' בפ' איזהו מקומן מבואר ולכ"ע ק"ל דגם למ"ד לא ירדו קשיא היכי אמרי' דנפסול בשקיעת