משמרות כהונה חלק ג לו

בא"ד א"נ לענין הרצאה שאני וכו' עכ"ל הק' הצ"ק הא ע"כ לו' כן דאל"ה קשיא דר"א אדר"א דס"ל אין זריקה מועלת ליוצא וס"ל יזרוק ע"ש ול"ק דהא דיזרוק משום דנ"ל מקרא דם אע"פ שאין בשר ואפי' נפסל הבשר זורק

ע"ב גמ' ור"א היא דאמר אין זריקה מועלת וכו' אבל רע"ק וכו' עכ"ל עפי"ז י"ל מ"ש התוס' לעיל ד"ט ע"ב בד"ה אותן וכו' דהומ"ל מבריית' דמשנפרק' נפרס לחמה וכו' ע"ש ועפ"י סוגיא דשמעתין י"ל דההיא ר"א היא והגמ' מבע"ל לרע"ק דקי"ל כוותיה ועיין בתוס' בד"ה הוא וכו'

דף י"ג ע"א גמ' מ"ד טעמא דר"י דקסבר אין מפגלין וכו' סיפ' דקתני ולבונה אינה מן המנחה היינו אינה בעיכוב המנחה כדלקמן דכיון דאין מעכבין הוי חצי מתיר אבל בזבחים הדם הוא המתיר לחודיה כיון דאין יכול להקטיר אימורין קודם ועיין להצ"ק

ע"ב גמ' לא עדיפא מחשבה ממעשה הטומאה וכו' ודוקא לענין פיגול ילפי' מטומאה אבל לפסול פוסל הכל כיון דחד זיבחא הוא ואף על גב דלענין טומאה הטהור בטהרתו ולכך תנן במתני' והב' פסול מיהו קשה דלפ"ז דילפי' מטומאה אם עדיין לא הובדלו מודה ר"י דנתפגלו כולן כיון דגבי טומאה נטמאו כולן וכ"נ מדברי התוס' וא"כ מאי פריך בתר הכי מההיא דכזית משתיהן נימא דמחשבה משויא להו כגוף אחד שלא הובדלו ודוחק לומר דלא פריך אלא לאבע"א קרא ויש ליישב

דף י"ד ע"ב גמ' אלא לאו דטעמא דקומץ וכו' לפ"ז הגמ' לעיל בריש פרקין דפריך למ"ל למתנא מודה ר"י וכו' הו"מ לשנויי דהא קמ"ל דטעמא דר"י דאמר פסול דגזר אטו להקטיר קומץ כדקאמר הכא לרבנן

דף ט"ו ע"א גמ' וצריכי דאי אשמועי' תודה וכו' הומ"ל דאי אשמועי' תודה הו"א דטעמא משום דלחם אקרי תודה וכדרב כהנא ולא ידעי' כבשים וכ"כ הצ"ק דאין לומר דא"כ לישמעי' כבשים לחוד ולהכי עביד גמ' האי צריכותא דהשתא אצט' לאשמועי' תרווייהו כדפירש"י הא ליתא דאי אשמועי' כבשים הו"א דבתודה פיגל בלחם פיגל כבשים וכדהיה ס"ד דפריך א"ה איפכא נמי וכו'

תוס' בד"ה לחם וכו' משא"כ בתרומה מ"ט דלא ילפי' תרומה מביכורים וכו' כצ"ל

ע"ב בד"ה ואסרו וכו' היינו דלא כר' יאשיה וכו' עכ"ל נראה דס"ל דלר' יאשיה בב' מינים אפי' איסורא ליכא דלא כמ"ש התוס' בקידושין ובמ"א דר"י מודה דאיכא איסורא בב' מינים

גמ' א"ל והלא מביא נסכיו אחר עשרה ימים וכו' לפי מאי דס"ד דרבנן דר"מ מיידי בבאין בפ"ע היכי משכחת לה פיגול הא כי חישב להקריב נסכי' למחר לא הוי חוץ לומני ואין לו' דמ"ל דחישב להקריב נסכים בלילה דנסכים הבאין בפ"ע קריבין בלילה בדאיתא בפ' התודה וי"ל דמיירי בפיגל בזבח ולא בנסכים

תוס' בד"ה אפשר וכו' אבל אם הוצרכו א"א ותם וכו' עכ"ל משמ' להו השתא דמאי דקאמרי רבנן והלא אפשר לשנותן היינו בעלמא בכשרים ולא בפיגול דכן משמע להו פשטא דמילתא ובסה"ד הוא שחידשו דבפיגול מיירי דומיא דרישא וכ"מ מדבריהם בדבור שאח"ז שכ' דמיירי בנתקבל ונשפך וס"ל כל העומד ליזרק כזרוק דמי ואי איתא דבפיגול מיירי כיון דנשפך ע"כ דהפיגול הוא בשחיטה או בקבלה וא"כ אינו עומד ליזרק כיון דפסול הוא ולא אמרי' כזרוק דמי אלא ע"כ דמ"ל דבכשרים מיירי ובזה ל"ק מ"ש הצ"ק גם מה שהק' הח"ן בתירוצם שכ' דהתם לר"מ מיירי ע"ש ל"ק

דף ט"ז ע"א גמ' אלא למ"ד בפר וכו' מאי איכא למי' ק' מאי פריך נימא דכשמ' כ"ג השני הביא פר אחר ודינו להתחיל ממקום שפסק הא' כמו נשפך הדם בפ' הוציאו לו והביאו התוס' בשמעתין וי"ל דהכא אליבא דרבא לקמן דלא מוקי לה בארבעה פרים וד' שעירים אלא בפר אחד ושעיר אחד

תוס' בד"ה בין וכו' וכ"מ בסמוך וכו' כי מדו בהיכל וכו' עכ"ל לפמ"ש התוס' לקמן בד"ה כי מדו בשם ר"ת דדוקא בב' מקומות הוא דאמרי' מיא בעלמא ליכא לאוכוחי משם מידי

בא"ד וכ"ע בההיא דלקמן בהקטיר שומשוש וכו' עכ"ל ק"ק מאי קושיא נימא דהתם שאני דגמר כן כל הקומץ והקטיר כולו במחשבה זו אבל הכא דלא חישב אלא בחצי קומץ מודה ר"מ וכה"ג כ' התוס' לקמן דנ"ח ע"ב בד"ה אביי בסוף הדיבור

בד"ה כגון וכו' לא חשיב האי תנא אלא הזאות עכ"ל ק"ק א"כ מאי מוקי הגמ' לקמן לההיא דתניא מ"ז כמ"ד שירים ל"מ הא אפי' כמ"ד מעכבי אתי' ולא חשיב אלא הזאות וי"ל

ע"ב פירש"י בד"ה כל עבודה וכו' דאפשר להושיט זה לזה עכ"ל דוקא בהולכה הוא דהוצרך לזה דכיון דהיא עבודת דם לצורך זריקה הוי עבודה מתרת אי לאו משום דאפשר לבטלה אבל שחיטה אע"ג דא"א לבטלה עבודה שאינה מתרת היא ולכך פריך שפיר משחיטת א' מן הכבשים

דף י"ז ע"א גמ' אף אנן נמי תנינא שחט אחד מן הכבשים וכו' הו"מ לדחויי דהא מני ר' יוסי דס"ל אין מתיר מפגל את המתיר וכי פליגי אליבא דר"מ ורבנן וכמ"ש רש"י וסתם לן תנא כר"י והוי סתם ואחר כך מחלוקת אלא דבלא"ה דחי לה שפיר

פירש"י בד"ה לאכול וכו' אלא לר"א אצטריך וכו' עכ"ל. וגם לר"י דמפיק מקרא דאם האכול יאכל וס"ל דר"א פוסל מדאורייתא י"ל נמי לר"א אצט' דסד"א דלר"א דדריש ליה לקרא לבשתי אכילות הכתוב מדבר והא דאפקיה בלשון אבילה לאשמועי' דמחשבין מאכילת מזבח. לאדם ל"ל. דרשא דמה אכילה בכזית אף הקטרה בכזית קמ"ל דגם לר"א אית ליה להקטיר פחות מכזית כשר דמדלא כ' האכול תאכול ש"מ תרתי כדקאמר בגמ'. אך קשה לר' ירמיה לעיל בספ"ק דמוקי למתני' דלעיל הא תו למ"ל הא ממתני' דלעיל שמעי' דר"א מודה דלהקטיר פחות מכזית כשר

תוס' בד"ה הקומץ וכו' דממתני' דפ"ק שמעי' וכו' עכ"ל יל"ד דא"כ הוי סתם ואח"כ מחלוקת ואין הלכה כסתם ואמאי אין הלכה כר"א וי"ל דמאי דאמרי' אין הלכה כסתם היינו ואי יחיד ורבים הלכה כ כרבים כמ"ש התוס' במ"א

ע"ב בד"ה דלא וכו' ומסיק התם דהא דתנן לאכול כחצי זית וכו' עכ"ל הוצרכו