משמרות כהונה חלק ג לד

דבעוף מיירי ועיין בש"מ: דף ה' ע"ב פירש"י בד"ה ובדבר וכו' דרחמנא קרייה חטאת עכ"ל לשונו אינו מדוקדק דבמנחת קנאו' לא כתיב חטאת אלא מהיא דנ"ל לעיל אלא כיון דכתיב היא כמו חטאת הוי כמו דקרייה רחמנא חטאת

בד"ה ואפי' וכו' שאם נאכלו שיריה וכו' עכ"ל נקט כן משום לישנא דגמ' לאו שבתור' והא דלא קאמר הגמ' להתיר איסור חרש ממש שלא יתחייב האוכל חדש דעלמא אלא משום שביעית משום דליכא חדש כלל דהא נתבערו בשעת הביעור כמ"ש רש"י גבי ספיחים ולשי' התוס' לא יתיר אלא שביעית דשירים אבל לא יתיר איסור שביעית דעלמא

תוס' בד"ה שכן וכו' וזה תימה אם לא יתיר עומר וכו' עכ"ל נראה מדבריהם דקודם הקרבת העומר היה כו איסור שביעית וע"י העומר מתיר איסור שביעית שיש לו וק' הא עומר בא מן המופקר כמ"ש התוס' במציעא דנ"ח ע"א ע"ש ועיין להתוס' לקמן דפ"ד ע"א בד"ה שומרי וכו' עיין שם ודוק

דף ו' ע"א גמ' דומיא דמעשר אבל הקדישה וכו' אין להקשות לכתוב מן הבקר ולא ליכתוב כל אשר יעבור דהוה מוקמינן לה במסתבר בנטרפה ואח"כ הקדישה והגמ' דקאמ' דומיא דערלה וכו' דומיא דמעשר ל"ד ולרווחא דמילתא הוא דנקט כן אבל ק"ל לא ליכתוב לא מן הבקר ולא כל אשר יעבור ונילף טריפה דהי"ל שעת הכושר והקדיש' ולבסוף נטרפה מבע"מ ומטריפה דלא הי"ל שעת הכושר דנ"ל ממשקה ישראל דכי פרכת מה לבע"מ שכן מומו ניכר טריפה תוכיח מה לטריפה שכן לא הי"ל שעת הכושר בע"מ יוכיח דאפי' לא הי"ל שעת הכושר פסול להקרבה וי"ל דבע"מ גופיה לא כתיב אלא חד קרא ומוקמי' ליה במסתבר בלא הי"ל שעה"כ כדכתי' ולא ידעי' כבע"מ דאפי' הי"ל שעה"כ והקדישו ואחר כך נעשה בע"מ אלא אחר דכתי' טריפה דילפי' בע"מ דהי"ל שעה"כ והקדישו ועושה בע"מ מבע"מ דלא הי"ל שעה"כ ומטריפה מיהו קשה דא"כ למ"ל להגמ' להך פירכא דמומו ניכר בפשיטות הול"ל דאצט' מן הבקר להי"ל שעה"כ דבע"מ גופיה מטריפה הוא דיליף אלא ע"כ דפסיקא ליה להגמ' דאיכא שום ילפותא בבע"מ דבכל גוונא פסול והדק"ל וצ"ע וכ"מ בילקוט ר"פ שופטים וז"ל אשר יהיה בו מום אין לי אלא שנולד תם ונעשה בע"מ ממעי אמו מנין ת"ל כל דבר רע ע"ש הרי דאדרבא פשטיה דקרא בתם ונעשה בע"מ והיינו מדכתיב אשר יהיה ועוד ק"ל בגמ' דקאמר דאצט' מן הבקר משום דא"ל שכן מומו ניכר דלמ"ל קרא נילף ממחוסר אבר מבפנים כגון בעל ג' כוליות דנ"ל בבכורות דט"ל ע"א דפסול מקרא דתמים וכי פרכת מה למח"א שכן עשה בו מקריבין כקריבין דגם כהן פסול כה"ג דהא נ"ל בקידושין דס"ו מדכתיב שלם דהוי כמו תמים נימא יוצא דופן יוכיח וילפי' מכיניי' ממח"א מבפנים דאין מומו ניכר ומיוצא דופן וצ"ל דגם מח"א מבפנים מקרי מומו ניכר דכי קרע לה לבהמה ניכר הוא לאפוקי טריפה דאפשר שניקב ועלה בו קרום דאינו ניכר מיהו לעיל בפירכת לא הותר מכללו ניחא דגם מח"א הותר מכללו גבי עוף דהא לא כתיב תמים גבי עופות ונ"ל שזה כוונת התוס' בד"ה בע"מ וא"צ למה שנדחקו בו כל המפרשי' אלא דמח"א שכתבו הוא מח"א מבפנים וא"ש

ע"ב גמ' אלמא כיון דתני ליה כל וכו' ק' הא קי"ל אין למדין מך הכללות אפילו במקום שנאמר חוץ ואפי' היכא דתני כל וכדאי' בפ"ק דקדושין דל"ד ע"א ע"ש ויש ליישב

תוס' בד"ה שלא וכו' ולאו פירכא היא עכ"ל עיין לההוס' לקמן דק"ו ע"ב בד"ה כבש ועיין להבה"ז

דף ח' ע"א גמ' אלא מעתה תהוי כשירים שחסרו וכו' ר"ל דאי לאו ר"א דס"ל גמרינן מילתא ממילתא ניחא שפיר ברייתא דמשפירקה מקטיר הקומץ משום דלא גמרינן ממנחה ורישא דעד שלא פירקה היינו שלא הגיע זמנה לפרוק ובלא לימוד ממנחה אין מקטיר הקומץ אבל לר"א דגמר ממנחה קשיא ובהכי ניחא דרש"י פי' בבריית' דמשפירקה משום דלא גמר ממנחה דפי' כן כדי ליישב מאי דפריך אלא מעתה ולא פריך בברייתא גופה ואע"ג דדבור הקודם לו שהוא ד"ה משפירקה מפ"ל למאן דגמר ממנח' אין לחוש לזה שהרי בד"ה עד שלא פירקה דהוצרך להביא דרשא דלחם הפנים ע"כ למאן דלא גמר הוא אלא דרש"י נחית לפ' כל הברייתא לכ"ע ובהכי ניחא מ"ש התוס' בד"ה מקטיר אפירש"י ומ"ש התוס' גם שמועה זו א"א ליישב היינו מדהוצרך להביא דברי ר"א ופריך תהוי כמנחה שחסרה קודם קמיצה ולא פריך תהוי כמנחה שחסרה קודם הקטרה אלא ע"כ משום די"ל דר"א ס"ל כמ"ד מקטיר כדמשני לקמן ועיין להצ"ק

גמ' כלומר שאינו קדוש וכו' עיין להח"ן ולפמ"ש התוס' לעיל בד"ה ואם וכו' דבדם נמי איכא מתוך ועיקר טעמו של ר"א משום מתוך י"ל גירסא זו ול"ק לר"א דשאני חביתין דאיכא מתוך

תוס' בד"ה מ"ט וכו' א"נ כדפ"ל וכו' עכ"ל דלחד תי' שכ' לעיל דגם בדם איכא מתוך צ"ל בתי' קמא דקבלה בידו

בד"ה ולר"ח וכו' וי"ל משום דבתחילה וכו' בביסא עם השמן וכו' עכ"ל ל"ד אלא עם השמן ולבונה דהא לר"ח בעי שלשתן

בא"ד ועשרון המחוק למה נמשח וכו' עכ"ל אבל אין להקשות אמאי לא ימדוד בגדוש שהרי טעמא דלא ימדוד בגדוש משום דנשפך כשהוציהו כמ"ש התוס' ר"פ ב' מרות וכיון שהוא חוציהו מתוך הביסא אמאי לא ימדוד בגדוש די"ל דלר"מ אין נותנין הסולת בתוך הביסא משום דע"כ מתערב קצת עם השמן אפי' שנוחנו מצד אחד אלא דנותן העשרון מלא סולת בתוך הביסא ואח"כ חוציהו להעשרון בחצי עשרין

דף ט' ע"א בד"ה מקמיצה וכו' ומיהו בלא"ה ניחא וכו' עכ"ל לשונם אינו מדוקדק דאכתי צריכין למ"ש בתחילה משום קושי' דהגשה דהול"ל מהגשה ואילך וכו' דאיכא מנחות דבעו הנשה ולא תנופה כדתנן לקמן ד"ס ע"ש

בד"ה ומדכהונה וכו' ובעי פנים דכתיב ושחט וכו' עכ"ל ק"ק דהו"ל לאוכוחי רבעי פנים משום קרא דשחוטי חוץ ועוד קשה אמאי אצט' קרא דושחט את בן הבקר למדרש דבעי בן הבקר לפני ה' הא ידעי' לה מקרא דש"ח דאפי' צווארה בפנים והיא בחוץ חייב משום ש"ח כדאיתא בפ' השוחט והמעלה וצ"ל דמקרא דש"ח לא ידעי פיסולא דאע"ג דחייב כרת מ"מ לא מיפסל דכה"ג איתא בפ"ב דחולין דט"ל מידי