משמרות כהונה חלק ג לג

לדברי רש"י אלא דבגלגל נמי משום דאיתקש מע"ב למעשר בהמה ע"ש ונראה דמ"מ דברי רש"י מוכרחים דאל"ה קשיא בגמ' אמאי לא פריך מע"ב ליתני אלא בסיפ' בנוב וגבעון ואמאי לא פריך ארישא אבבא דגלגל

דף ק"ך ע"א גמ' מילתא דפשיט"ל לרבה וכו' מבע"ל לר' ינאי וכו' קשה נימא ע"כ לא קאמר רבה אלא במזבח וכו' וע"כ ל"ק ר"י אלא בחד מקום וכו' וכדקאמר הגמ' בסמוך וי"ל דלאו הך מילתא גופה דפשיט"ל לרבה ור"י קאמר אלא דה"ק כדוגמת האי מילתא מבע"ל לר"י וכצ"ל בדברי התוס' כמ"ש הח"ן שם

תוס' בד"ה בעי וכו' ומיירי במשלה וכו' עכ"ל עמ"ש בחידושינו בריש מעילה עיין שם

פירש"י בד"ה והיוצא נ"ל. בפסחים מהן לא הובא וכו' עכ"ל ע"ש בגמרא דמסיק כל פיסולי שבקדש בשריפה ל"ש ק"ק גמ' גמירי לה אבל מהן לא הובא לא ילפי' קדשים קלים ע"ש ונראה דס"ל לר"ש כיון דקי"ל אין דנין ק"ו מהלכה וה"ה לכל י"ג מדות גם צד השוה של הבנין אב לא עבדינן השואה מדבר הבא מהלכה ולכך כאן יש ללמוד בהשואה דיוצא ישרף וכו' הוצרך לאתויי מקרא דאל הקדש פנימה

תם ונשלם מסכת זבחים חידושי מסכת מנחות דף ב' ע"א תוס' בד"ה כל וכו' ואין לתרץ דילפינן עופות מזבחים לענין לשמן וכו' עכ"ל ק"ק לפי"ז אמאי אצט' בפ"ק דחולין כמשפט לביום ובידו הימנית ולחולין נילף בבנין אב כדילפי' לענין לשמן וי"ל דעיקר קרא לבא מן החולין דביום ובידו הימנית כדי נסבה כדאמרי' שם בפ"ק דחולין ולבא מן החולין לא אתי בב"א מזבחים דהא איכא זבחים דאתו מן המעשר כגון נדבה ואפילו לשינוייא בתרא דס"פ דם חטאת דצריך קרא לידו הימנית מ"מ כיון דאצט' ללמוד מקרא דכמשפט לבא מן החולין אגב זה נקט ידו הימנית אע"ג דאתי בב"א ועי"ל מילת דאתי בב"א טרח וכתב לה קרא כמו מילת' דאתיא בק"ו

ע"ב בד"ה שחיטה וכו' לא אצט' לפלוגי בהילוך דמנחות וכו' עכ"ל ר"ל אמשנתנו דקתני נתן בכלי והלך וכו' ולא פליג ר"ש וא"צ למ"ש הצ"ק ע"ש

דף ג' ע"א בד"ה אמר וכו' דהאמר בתמור' וכו' עכ"ל הא דהוצרכו להביא מההיא דתמורה לאו לאפוקי דלא נימא דאם הביא בן שנה פסול וכיון דפסול לא אמרי' מעבר הוא דעבר דהא בקדשי קדשים ששחטן בדרום פסול הוא ואמרי' בשמעתין מעבר הוא דעבר לאפוקי דלא נימא דאינו קדוש כל עיקר והוי לשם חולין וכמ"ש בתירוצם

ע"ב גמ' לר"ש ה"נ לרבנן הא אמר רבא וכו' ר"ל דלרבנן ל"ל תורת ולכך לשם חטאת נזיר פסולה דעולות נינהו ולשם חטאת דם דמכשרי מסברא הוא אבל לר"ש דאית ליה תורת מרבי אפי' לשם חטאת נזיר ואע"ג דר"ש ס"ל דחטאת נזיר באה על חטא וא"כ לא הוה אצטריך תורת מ"מ אין זה באה על חטא כמ"ש התוס' ומתניתין דכל הזבחים דקתני חוץ מן החטאת דמשמע ליה דכוללת אפי' חטאת לשם חטאת נזיר וכרבנן והשתא אתיא מילתיה דרבא כרבנן דקי"ל כוותייהו וכ"מ מפירש"י בסמוך בד"ה זאת תורת לא משמע ליה שכתב דלא אשכחן דאכשר ר"ש לשם חטאת נזיר ועיין להח"ן: דף ד' ע"א גמ' אלא מנחת חוטא ומנחת קנאות וכו' מנ"ל וכו' דכיון דכתיב מיעוטא דאותה לא ילפי' מחטאת קרייה רחמנא

תוס' בד"ה לאחר וכו' והא דדריש בספרי וכו' נראה דאסמכתא וכו' עכ"ל הא ודאי דברייתא דספרי ר"א היא דס"ל אשם פסול שלא לשמו דלרבנן כשר הוא ולא שייך בזה אסמכתא לפסול אלא ודאי דר"א היא וטעמא דר"א משום היקישא דאשם לחטאת כדאיתא בפ"ק דזבחים ולא משום הוא וספרי דדריש לה מדכתיב הוא אסמכתא בעלמא היא ועיין להבה"ז ומ"מ דבריהם אין להם קשר למ"ש קודם זה ע"כ נראה דיש להגיה בדבריהם וכצ"ל והוא דבחטאת האשם הוא אצט' לדרשא אחריתי והא דדריש בספרי וכו' כנ"ל

ע"ב בד"ה אשה וכי' ואין לחוש אי קאי קרא אהילכתא דכה"ג אשכתן בפ' הלוקח וכו' עכ"ל ע"ש בפ' הלוקח ול"ד ממש לדהכא דהכא קרא גופיה לא מתפרש אלא ע"י אהילכתא דקרא קאמר בהוייתו יהא מה שבסופו ודין דסופו לא כתיב ולא ידעי' ליה אלא ע"י אהילכתא

גמ' דתנן האשה שהביאה חטאתה וכו' לכאור' דלא מייתי מהאי מתני' אלא לאוכוחי דמכפרין אתו לאחד מיתה מדקתני יביאו יורשין עולתה אבל מדתנן יביאו יורשין חטאתה אין להוכיח דמכשירין לא אתו לאחר מיתה דהתם משום דהילכתא גמירי לה דחמש חטאות מתות שהרי גם שאר חטאות דמכפרין הן לא אתו לאחר מיתה מיהו מפירש"י נראה דגם מדקתני יביאו יורשין חטאתה מוכיח הגמ' דמכשירין לא אתו לאחר מיתה ונ"ל במ"ש רש"י במס' נזיר דכ"א דהילכתא דגמירי ה' חטאות מתות דוקא בבהמה גמירי ולא בעוף ע"ש. ולפ"ד צ"ל דהא דתנן לא יביאו יורשין חטאתה לאו מהל"מ הוא אלא דמכשירין לא אתו לאסר מיתה ומ"ש רש"י כאן דזו אחת מחמש חטאות המתות לאו מהל"מ קאמר אלא ממאי דקי"ל בעלמא הכי אפי' בעופות והיינו היכא דהוי מכשירין ובהכי א"צ למ"ש התוס' בד"ה לא וכו' דדרשא דת"כ אסמכתא אלא דרשא גמורה היא משום