משמרות כהונה חלק ג לב

למ"ד קרבו נסכי' וכו' עכ"ל ק"ק לפ"ז למ"ל למיפרך מכח היקישא דקאמר אי מה להלן בשאר ימות השנה וכו' הו"ל למיפרך בפשי' מ"ש מכלי חול ונ"ל דמ"ש התוס' אח"ז ומיהו לא דמי וכו' סיום פירושם הוא ומשום דלא דמי אצט' להיקישא דמהיקישא שמעי' דאפי' מחוסר מעשה כה"ג חייב ועיין להצ"ק

דף קי"א ע"א בד"ה לדברי וכו' ואיני יודע מי הזקיקו לכך וכו' עכ"ל ומקרא דמלואים י"ל קדשי שעה שאני לשמואל במנחות די"ט ע"ב דלא יליף דורות משעה ע"ש וקרא דעולת תמיד י"ל דס"ל כמ"ד בפ"ק. דחגיגה עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת ראיה הואי

דף קי"ב ע"א בד"ה כשם וכו' דבב"א חשיב תרווייהו בחד גופא עכ"ל והיינו טעמא דחשיבי כחד גופא משום דלכתחילה אי בעי זריק מהאי אי בעי מהאי כיון דשחטן בב"א אבל בזאח"ז לכתחילה יזרוק מן הראשון ואי זרק הב' לחוד מהני ולכך חשיבי תרי גופי כיון דלכתחילה יזרוק מן הראשון זהו סברת ר' אלעזר שם אבל ר"ל ס"ל דאפי' בזאח"ז חשיבי חד גופא כיון דאי זרק מן הב' מהני ועיין להח"ן ויש לעמוד בס' ר"א מדאמרי' בקידושין דף נ"א כל שאינו בזאח"ז אפי' בב"א אינו ואין כאן מקומו

בד"ה הא מני וכו' וק"ק מאי רבי וכו' עכ"ל עיין להבה"ז מ"ש בכוונתם ע"ש ובגמרא גופה קשיא דנוקמה כרבנן ובחטאת נקיבה והדיוק הוי הא חטאת זכר חייב וי"ל דניחא ליה לאוקמה כרבי דאז הדיוק מוזכר במשנה דדוקא נקט אבדה לאפוקי מפריש לאחריות

דף קי"ג ע"ב בד"ה יצאו וכו' דכל הראוי למזבח א"י מידי מזבח וכו' עכ"ל יש להוכיח מדבריהם דהא דכל הראוי א"י מידי מזבח הוא מדאורייתא דאי איתא אינו אלא מדרבנן מדאורייתא אינו ראוי לפתח אהל מועד ופטור והמש"ל נסתפק בזה

דף קי"ד ע"א בד"ה וקסבר וכו' דלא ממעטי מפתח אהל מועד בקב"ה וכו' עכ"ל והיינו משום דראויין לבא אל פתח אהל מועד אם בא להקריב את אמו כדפירש"י ודלא כהח"ן

בא"ד ועוד דאי כר"ש אפי' סבר במעי אמן וכו' עכ"ל והגמ' גופה דלא קאמר דס"ל במעי אמן וכר"ש משום דדוחק הוא דרשב"ג כר"ש ס"ל מיהו ק"ק הא מדקתני ילדה טומטום רשב"ג אומר וכו' משמע דרשב"ג מודה ברישא דילדה נקבה תקרב וכו' וע"כ דס"ל בהוייתם הם קדושים וכמ"ש התוס' בסמוך דרישא דמתני' ס"ל בהוייתן ונטר עד לבסוף וכו' ליישב

גמ' וצריכי דאי תנא בע"מ וכו' יש לדקדק ליתני בע"מ ואותו ואת בנו ולא ליתני תורין ואנא ידענא דאפי' תורין דלא מאיסי פטרי רבנן שהרי אוא"ב לא מאיסי ופטרי רבנן וי"ל דהו"א בע"מ משום דמאיסי ואוא"ב משום דאיחזו ואידחי אבל תורין דאית בהו תרתי מעליותא דלא מאיסי ולא איחזו כלל מורו רבנן לר"ש ובהכי ניחא מאי דק' בגמ' אמאי לא קאמר אי תנא תורין משום דלא מאיסי אבל בע"מ דמאיסי אימא מודה רש לרבנן ועפי"ה ניחא דאצט' להאי צריכותא דאיחזו ואידחו דלא תקשה כי קושיין וניחא כמי דלא קאמר הגמ' אי תנא בע"מ משום דאיחזו ואידחו דהוצרך הגמרא לצריכותא דמאיסי דלא תיקשי ליתני תורין ואוא"ב ולא. ליתני בע"מ. ולפמ"ש התוס' דפיסולא דדבר אחר גרע משום דאין לו תקנה ניחא בלא"ה הא דלא תנא בע"מ ואוא"ב בלא תורין משום דהו"א דתורין דפיסול' דגופייהו ולא מאיסי מודו רבנן לר"ש

ע"ב תוס' בד"ה ר"נ וכו' הא אין מזהירין מ"ה וכו' עכ"ל ק' מאי פריך גלגל פנים הוא הא מתני' עובר בל"ת קתני ולא תנן לוקה ודוקא למלקות הוא דאין מזהירין אבל העברת לאו ילפי' מק"ו וי"ל משום דקתני גבי בע"מ חייב בל"ת

בא"ד ומשני פנים דגלגל וכו' עכ"ל ק"ק לפ"ז מאי פריך מההיא דר"ז הא קרא בחוץ כתיב וי"ל דתי' דר"נ קאי אכולהו והא דלא קאמר אלא משום דלא הוזכר שם אמורא בשינוייא דמשני ה"מ לרבנן וכו'

דף קט"ו ע"א פירש"י בד"ה הא מני וכו' נשמעי' אשם דפטור דנשמעי' ביה תרתי דכ"ש חטאת וכו' עכ"ל כצ"ל ור"ל דאי תנא אשם הוה שמעינן תרתי אשם וחטאת אבל כי תני חטאת לא שמעינן אשם והח"ן פי' דשמעינן תרתי היינו דפטור בחוץ ושמעינן נמי דבפנים פסול שלא לשמו כרב הונא ע"ש ולא נהירא דאפי' תני אשם לא שמעי' דפסול בפנים די"ל דאפילו בשר שלא לשמו בפנים פטור בחוץ דלא אמרי' הואיל וחזי שלא לשמו דסתמא לשמו קאי כסברת המק' דפריך א"ה לשמו נמי לחייב הואיל וראוי וכו': דף קט"ז ע"א תוס' בד"ה אבל וכו' וא"ת כיון דטריפה חיה ויולדת וכו' עכ"ל דסוגיא זו אתיא כמ"ד. חיה כמ"ש התוס' בסמוך בד"ה ודילמא לחד תי' ולפמ"ש התוס' בפ"ק דע"א דלמ"ד יולדת כ"ש דחיה א"ש טפי

בד"ה אהך וכו' וא"ת א"כ מכל החי למ"ל וכו' עכ"ל הקשה הצ"ק הא אי מאתך הוה ממעטי' אפי' מום בעלמא קמ"ל מכל החי דדוקא מחוסר אבר ע"ש ול"ק דהתוס' מק' אר' אלעזר דקאמ' מנין למחוסר אבר שאסור שנאמר מכל החי דת"ל מאתך ולא הול"ל אלא מנין לבע"מ שמותר

דף קי"ז ע"ב בד"ה ר"ש וכו' דכל דר"מ אתי לרבויי וכו' משום דתניא בת"כ וכו' עכ"ל ק"ק אמאי לא ניחא להו למי' דע"כ ר"מ אפי' מנחה ונזירות קאמר דאי עול' ושלמים דוקא קאמר א"כ קשיא חכמים היינו ר"מ ומאי בינייהו

דף קי"ח ע"א פירש"י בד"ה חכמים וכו' דהא מאיש נ"ל מיעוטא עכ"ל קשה נימא דחכמים קמאי דרשי איש להכשיר את הזר כדדריש ר"י וי"ל דר"י כיון דדריש הישר אבעיניו הוא דכתיב וגלי קרא דבבמה גדול' קרבי חובות בע"כ דריש איש לזר אבל לרבנן דלא דרשי הישר אבעיניו וליכא גילוי בקרא או דרשי' איש למיעוט' טפי מלדרוש להכשיר הזר דמסתבר טפי הך דרשא מהך דרשא דזר: תוס' בד"ה ותתרגם וכו' לר"ש כמו לר"מ ורבנן וכו' עכ"ל והגמ' דמשמע ליה הכי משום דאפילו בציבור ממעט יותר משאר תנאי כמ"ש התוס' לעיל בד"ה ר"ש

דף קי"ט ע"א בד"ה באו וכו' פי' בקו' דלעיל וכו' עכ"ל כ' הח"ן דלפי' הספרים דל"ג מע"ב גבי נוב וגבעון א"צ