משמרות כהונה חלק ג לא

קאי א"כ לא יזבחו למ"ל הא כיון דגלי קרא דעשה דוהביאום לה' דמיירי גם בהקדישן שעת היתר הבמות גם הלאו עליה קאי כמו הכרת וי"ל דס"ד דענוש כרת מק"ו מחלב דהותר מכללו ענש חוץ דלא הותר מכללו א"ד שענוש כרת ולכך אצט' קרא דזאת ואחר דגלי הכא שוב לא ילפי' הנך איסורין דלקמן מתלב ראיכא למי' חוץ יוכיח וניחא מה שהקשו התוס' לקמן בד"ה מכולהו

גמ' וכי מזהירין מ"ה וכו' ק"ל לשי' רש"י דלעיל דמפ' דמהדר הגמ' אזהרה מנ"ל משום דל"מ חטאת אלא על לאו מאי פריך וכי מזהירין מ"ה הא מאי דאין מזהירין מ"ה היינו למלקות אבל לענין לאו מזהירין מ"ה ואין לומר דגם גבי חטאת בעי' מלקות דא"כ מאי פריך פסח ומילה תיתי בק"ו ממותיר הא פסח ומילה ומותיר לא לקי דלאו שאין בו מעשה הוא ואין לו' דפריך אלישנא דמתני' דקתני מפני שהם מ"ע וכמ"ש התוס' לעיל דמדברי רש"י נראה דפירכת הגמרא היא פסח ומילה לחייב חטאת

פירש"י בד"ה אתיא וכו' הואיל ומופנה היא וכו' עכ"ל נראה מדבריו דבג"ש שחינה מופנה אין מזהירין כמו בק"ו ונר' דס"ל דטעמא דאין מזהירין מ"ה משום דאפשר דיש שום פירכא וכמ"ש בעלי הכללים וא"כ בג"ש שאינה מופנה דקי"ל למידין ומשיבין אין מזהירין אבל. לפמ"ש מהרש"א בפרק ד' מיתות דטעמו של דבר משום דלא תיסגי ליה ע"ש זה הטעם לא שייך אלא בק"ו

דף ק"ז ע"א גמ' מי כתיבי ועליהם וכו' ק"ל דבגמ' בפ' כ"ש דל"ו ע"א דרשי' לחם עוני אונו מי שנאכל באנינות וא"כ מאי ק"ל אי דרשי' ואליהם כמו ועליהם ויש לישב וע"ש בגמ'

תוס' בד"ה הני וכו' וקצת תימה גבי ע"א וכו' עכ"ל לפום מאי דמשמע להו דשני יתהון אכנכניסון היינו חילוק חטאות הו"מ לאקשויי במ"ש רש"י ואע"ג דאיכא למשמע מפלוגתא דריה"ג ורבנן וכו' דמהכא משמע חילוק חטאות מפלוגתא דריה"ג ורבנן

גמ' אתיא הכאה וכו' אף כאן מוקטרי חוץ ר' יונה אמר אתיא שם שם מה להלן מוקטרי חוץ וכו' כצ"ל וכ"נ מפירש"י בד"ה ל"ו כריתות שכ' כיון דגמרת להו בהיקישא וכו'

ע"ב תוס' בד"ה ולא בעי וכו' טובא פתח האהל כתיבי עכ"ל ולפי"ז כי קאמר מחוץ למחנה ל"ל לאו לאתויי גגו קרא דפתח אהל מועד אתיא לדרשא אחרינא דלא כפירש"י

דף ק"ח ע"ב גמ' א"ה ה"נ מבע"ל למעוטי

אנוס וכו' אין לפ' דפריך דאימא דההוא דשחי' ודהעלאה תרווייהו למעוטי אנוס דא"כ הו"ל לשנויי דא"צ למעוטי אנוס בשחי' כיון דמצי למילף מהעלאה מעירוב פרשיות אלא הכי פריך איתא איפכא רשחי' למעוטי אנוס ודהעלאה למדרש אחד ולא שנים ומשני תרי ההוא כתיבי בשחי' וע"כ חד מנייהו למדרש אחד ולא שנים ועיין לחצ"ק בפירש"י

ור"י אומר ההוא אחד ולא ב' וכו' ותנא דמתני' דלא נקט דברי ד"י אלא בסיפא ס"ל לא נחלקו ר"ש ור"י בדבר זה ופליג אברייתא

פירש"י בד"ה ומ"ס פטור דצ"ל מלא יבאר וכו' עכ"ל משמע דמודה ומהרר"י פוקעין ודלא כאבוה דשמואל דבסמוך ומהגמ' מוכח דאבוה דשמואל כר"י וי"ל דמ"ד פטה. ס"ל דאחר דגלי קרא דלא יביאנו דפטור בחוץ שמעי' מינה דלא מהדרי' פוקעין ומהכא יליף לה אבל אי לאו קרא הו"א מסברא דמהדרי' פוקעין מיהו לעיל פירש"י דלמאן דנ"ל מלא יביאנו מודה דמסדרי' פוקעין ועיין להח"ן

תוס' בד"ה לא וכו' וא"ת ומ"ט בעי קרא וכו' עכ"ל מדלא הקשו עדיפא מינה במוקטרי פנים דליכא מיעוטא אמאי חייב בפחות מכזית היכן מצינו דהוי הקטרה בפחות מכזית מוכח דס"ל דבמוקטרי פנים לא מחייב בפחות מכזית והמש"ל בפי"ט מה' מעה"ק צדד בזה ע"ש

בד"ה כמאן וכו' וצריך לדקדק אי מהדרי' פוקעין וכו' עכ"ל הצ"ק פי' דאקומץ ולבונה קאי ע"ש ולפא צ"ל דאליבא דר"י קיימי דאלו לאבוה דשמואל כיון דתליא במהדרי' פוקעין א"כ קומץ ולבונה כיון דפטור עלייהו ע"כ לא מהדרי' פוקעין ועיין להח"ן: דף ק"ט ע"א גמ' ושלשה לוגין מים עיין במעילה די"ג ע"כ דר"י ס"ל אין שיעור למים

תוס' בד"ה עולה וכו' ועוד דתודה אין בה מעילה וכו' אבל לחם לא וכו' עכ"ל ק"ק דהול"ל אבל בשר לא דאין מעיל' בתור' אלא באימורין

בא"ד ונר' לענין אכילה וכו' עכ"ל ולא ניחא להו למי' לענין מעילה משום תודה ועיין להצ"ק: בא"ד אבל דרך אכילה ששרה פתו ביין וכו' עכ"ל ק' דבכה"ג דשרה חלב ביין אפילו היתר מצטרף לאיסור בקדשים כדאיתא בפ' א"ע דמ"ה ע"א ומאי אריא דנקט חלב ויין דנסכים ובשלמא במאי דקתני כל הפיגולין משע' י"ל דמיירי באכלן בזאח"ז דבכה"ג אין היתר שצט' לאיסור כדאיתא התם אבל בכה"ג דשרה קשיא ועיין בפ' ג"ה רצ"ו ובתוס' שם ע"ש: בד"ה כל הפיגולין וכו' בעולה דהא תני נמי מעילה וכו' עכ"ל דבריהם תמוהים דמשלמים נמי איכא מעילה באימורין ועוד דבגמ' בר"פ קדשי מזבח פריך לר"י דאמר אין מעילה אלא בעולה ממתני' דק"מ מצטרפין ומשני מדרבנן הרי דהגמ' משמע ליה דמתני' בשלמים נמי מיירי ונראה דיש להגיה בדבריהם בעולין במקום בעולה: ע"ב בד"ה כאן וכו' דילמא איירי להצטרף לענין להכשיר וכו' עכ"ל. היינו. לשי' היש מוחקין דלא דייקי במאי דקתני לחייב עליהן משום פיגול וכו'

דף ק"י ע"א גמ' מין במינו אינו חוצץ מכאן יש להוכיח דחלב ובשר מין במינו הוי ועיין להפר"ח בי"ד סי' צ"ח ע"ש

שם גמ' ליבטליה שירים לקומץ וכו' מדלא מוקי' לה כר"י דס"ל מב"מ לא בטיל יש להוכיח קצת דביבש ביבש מודה ר"י דבטיל ומנתה הויה יבש ביבש ועיין להתוס' בפ' הערל דפ"א רע"א ע"ש

פירש"י בד"ה הזורק וכו' ואפילו מחטאות הפנימית וכו' עכ"ל וכ"מ בגמ' בסמוך דקאמר משום שממקום שפסק הוא מתחיל. ומהתימה על פירש"י לעיל דק"ו ע"א בד"ה שהא דתנן דמפ"ל בחטאות החיציניות ומשום שאם נתנה במתנה א' כפר ע"ש

ע"ב תוס' בד"ה אי וכו' כדאשכחן בשמעתין