משמרות כהונה חלק ג שיח

נטרפה אבל נטרפה ואח"כ הקדיש' נ"ל מכל אשר יעבור וא"כ קרא דב"נ י"ל בנטרפ' ואח"כ הקדיש' ובזה ניחא הקו' שהקשיתי דקי"ל להגמ' דהקדיש' ואח"כ נטרפה גבי ישראל לא אסיר מדאורייתא וא"כ קרא דב"נ ע"כ כנטרפ' ואח"כ הקדישה ושפיר פריך מלהחיות זרע נפקא

שבועות ד"ז ע"א תוס' בד"ה ואימא וכו' אלא לר"י דמוקי לה בתרומה וכו' עכ"ל ר"ל נוקמא אפי' בתרומה דאיתקש למקדש ומקדש מג"ש דטומאתו מיהו ק' לישני דבריית' דר' כר"י אתא ומסתבר' למעוטי תרומה דאי ממעטי' מקדש ממילא אמעיט תרומה ומסתברא דלא נמעט אלא דבר א':

ע"ב בד"ה בשוגג וא"ת והמקש' מה היה סבור עכ"ל נ"ל דהמק' ניח"ל למי' גבי טומק"וק בשוגג ולא אתיידע ליה משום דבטו' מק"וק מאי איירי ביש בה ואין בה והוי חיצון דומיא דפנימי כדתנן במתני' אבל בשאר עבירות כי מוקמינן ליה אשוגג ולא אתיידע ליה ע"כ דמיירי באין בה ואין בה דאין בה ויש בה בר קרבן הוא בשאר עבירות וכמ"ש מהרש"א בדיבור שלפ"ז וא"כ ל"ד לפנימי ועוד דאין בה ואין בה שעירי הרגלים מכפרין וכמ"ש מהרש"א לעיל ומשני בשוגג ולא אתיידע ליה וכמ"ד ידיעת בית רבו שמה ידיעה וכדכתי' לעיל

דף ל"ג ע"א גמ' ת"ש וכו' נזק וחצי נזק וכו' מקשים להסו' דמודה בקנס אע"ג דפטור אם תפס בעל הקנס אין מוציאין מידו נוקמה למתני' בתפס ומשביעים שיעידו שחייב לו ח"נ וממילא תפס שפיר וכשלא יעידו מחוייב להחזיר דאיכא עדים וראה על תפיסתו ונ"ל דלק"מ דא"כ אפי' הדליק גדישו בשבת דאיכא מיתה בכה"ג דתפס מ"ל לשבועת העדות דכל דמיפטר משום קי"ל בדרבה מיניה אם תפס ל"מ מיניה כמ"ש מגמ' דפ' מרובה דאתנן אסרה תורה אפי' בא על אמו ומשנתינו לא פטר אלא הדליק גדישו ביו"הכ דליכא מיתה אלא ע"כ דמתני' לא מיירי בתפס

תוס' בד"ה שאנס וכו' משום שלח ביד עבדו וכו' עכ"ל הא דלא נקטו בנו דהיא ברישא דכן גי' התוס' כמ"ש בדיבו' שאח"ז משום דשמעי' לה מרישא דמיירי בבא בהרשאה ולא גרע משליחות אבל עבדו אצט' לאשמועי' דעדיף משליח משו' דיד עבר כיד רבו והוי שליח טפי וכמ"ש ה' הלכות יו"ט דע"ב ע"א וב' ע"ש וא"צ למ"ש מהרש"א

ע"ב הגיעו השמטות מחלק ראשון השמטות לחלק שני

חולין דכ"ג ע"א גמ' כי משחתם בהם מום בם וכו' משמע אי לאו משחתם הוה יליף עוף מבהמה וכ"מ מדברי התוס' ואי בבנין אב איכא למיפרך מה לבהמה שכן מום פוסל בה וע"כ בהיקישא דואם מן העוף ו' מוסיף עע"א וכ"כ הרא"ם ומכאן ק"ל עמ"ש התוס' לקמן דקט"ו ע"א דמקרא דאלה לא ילפי' עוף מבהמה דאי' למיפרך שכן אין גדלות פוסל ע"ש והשתא נילף מהיקישא דו' מוסיף עע"א וי"ל

דף ל"ג ע"א מתני' ולא יצא מהם דם כ' הרשב"א בחי' דקמ"ל דמותרין אע"ג דלא עביד כיסוי ע"ש וי"ל מדבריו דאי יצא דם ועבר ולא כסהו אסור באכילה כדעת המ"כ שהביא מרן בב"י יו"ד סי' כ"ח מדלא אשמועי' ד"ז אלא בלא יצא מהם דם: דף פ"ז ע"א כ' הרא"ש בשם ר"ת דאב שנתן בנו למוהל וקדם אחר ומלו פטור דלא דיינינן ד"ק בבבל ואפי' תפס מפקי' מיניה משום דענה אמן משמע דבדיני קנסו' אי תפס ל"מ מיניה ותמהני דהתוס' והרא"ש בפ"ק דקמא דט"ו כ' בשם ר"ת דדוקא בתפס המזיק עצמו הוא דלא מפ"מ וצ"ל דמ"ש הרא"ש ואפי' תפס הם דברי עצמו ולא סיום דברי ר"ת ואזיל לטעמיה דבקמא חלק על ר"ת עיין שם

כריתות דכ"ה ע"ב גמ' פשעיהם לכל חטאתם למ"ל להקושי לפשעים וכו' ק"ל דביימ' דל"ו ע"ב אמרי' דר"מ ס"ל סדר וידוי עויתי פשעתי חטאתי דכתיב והתודה וכו' ורבנן ס"ל חטאתי עויתי פשעתי ולכ"ע עון ופשע תרי מילי נינהו וא"כ מאי קאמר פשעיהם למ"ל הא אצט' דמכפר על הפשע דלאו היינו עון וי"ל דה"ק למ"ל דכתיב פשעיה' באמצע ונקיט להו שלא כסדרן לאקשייי וכו' מיהו מפירש"י מוכח דמיתורא קדריש וכן פשטא דגמ' ועוד ק"ל בריש שבועו' דתנן דשעיר המשתלח מכפר על הזדונות והשגגו' אמאי לא תני פשעים דג' גווני נינהו וצ"ל דבלשון תורה ובל' המשנה עון כולל עמו פשע ודוקא בל' וידוי דדומה לתפלה דבעי' שיאמר לשון מבורר יותר ומ"מ שמעתא דכריתו' לא אזלא אליבא דר"מ דלדידיה אתא קרא לו' דסדר הוידוי כך היא עון ופשע וחטאה ועפי"ז ניח"ל מאי דראיתי בס' אור חדש ע"הח מק' דבפ"ק דר"ה אייתר לן קרא לבל תאחר בחטאות ואשמות והשתא למ"ד ג' רגלים כסדרן למ"ל קרא דכל פשעיהם הא מדעובר בבל תאחר בחטאות ואשמות ע"כ דלא מכפר עלייהו יו"הכ ועפי"ה ניחא דלמ"ד ג' רגלים כסדרן ס"ל כר"מ דאתא קרא לסדר הוידוי ובלא"ה הגמ' בכריתות שם בסמוך נ"ל מלפני ה' תטהרו ואייתר לן כל פשעיהם אפי' לרבנן וע"כ לדרשא אחרינא אתא

טהרות פ"ו משנה ח' וחכמים מטמאין איתא בתוס' הביאה הר"ש ז"ל אמ"ל בתרומה תלויה הרי היא טמאה ואם אמר עד שישאל עליה ה"ז טהורה ועיין בגמ' בפסחים דל"ד ע"א דאי' למ"ד היסח הדעת פסול הגוף ולא פיסול טומאה. ולדידיה לישנא דתוס' דקתני טמאה קש' ועיין להתוס' שם שהק' מההיא דיניחנה במקום התורפה ע"ש וי"ל דאיירי באומר עד שישאל עליה כמ"ש בתוספתא: