משמרות כהונה חלק ג שיז

השמטות מספר משמרות כהונה חלק ראשון ברכות דל"ה ע"א תוס' בד"ה אחליה וכו' קדש משביעית וכו' עכ"ל מק' הא כתיב ואיש אחר יחללנו ול"ק דבירוש' בפ' משוח מלחמה הוכיח דיחללנו הוא בשנה ד' מדכתי' קדש הלולים ואי לאו קרא דהלולים הוה דרשי' ואיש אחר יחללנו הוא בשנה ד' דהוו חולין גמורין ע"ש

יומא דף ב' מתני' א"ל אין לדבר סוף ק"ל אמאי אין לד"ס הא סגי בב' נשים אחרות כדתנן סוף חגיגה כל הכלים שהיו במקדש היו להם שניים ושלישיים שאם נטמאו הא' וכו' הרי במקום דאיכ' למיחש לא חיישי' טפי משלישיים וי"ל

סוכה דל"ה ע"א תוס' בד"ה לפי וכו' למ"ל לכם בשל ערלה תפ"ל דכתותי מכתת שיעוריה יש להוכיח ספיקו דמהריט"א ז"ל בס' קהלת יעקב באות ס' ספיקא שנסתפק באתרוג שאסור באכילה שנתערב באחר אי יי"ח כשנוטל שניהם ע"ש דאי איתא דל"מ לכם בכה"ג לא מק' התוס' מידי

מגילה ד"ט ע"ב בתוס' בד"ה אין בין וכו' משמע הא לאותו שעבר כבר דהוי בכל שנה וכו' ר"ל כיון דהוי בכל שנה דשכיח טפי ושיריה ונקט כהן העובד שמעי' דלאותו שעבר יש הרבה חילוקי' ולאלומי מילתייהו כ' דהוי בכל שנה: דף כ"ח ע"א תוס' בד"ה ועוד וכו' דהא לעיל היה מיקל טפי מחכמים וכו' עיין להתוס' בעירובין דכ"ג ע"א בד"ה אלימא ע"ש ולשי' התוס' כאן ק' מההיא דסוכה דהתם חדא לחומרא וחדא לקולא וקאמר ועוד וצ"ל דגם סיפא דסוכה חומרא היא דחייב להשלים דלא כמ"ש התוס' שם ע"ש

כתובות דס"ב ע"ב גמ' יצאו שטרות וכו' מקשים מ"ל קרא למעט שטרות מכפל הא בגמ' לקמן דצ"ח גבי שורף שטרותיו ש"ח פריך הגמ' אי דאיכא עדים דידעי וכו' ומוקי לה במאמינו וא"כ ה"נ אי' למיפרך הכי ואי במאמינו הא מודה בקנס פטור עכ"ד ולהסו' שהביא היש"ש בפרקין סי' כ"ה דאי איכא ע"א והוא אינו רוצה לישבע לא הוי מודה בקנס דמכח עד א' הוא שהודה עיין שם ניחא דאיכא לאוקומי בכה"ג והוא אינו רוצה לישבע אבל לדעת התוס' וה"ה שהביא ה"ה שם דגם בכה"ג הוי מודה בקנס ק' ונ"ל דמאמינו למלתא אחריתי היא ולא הוי מודה בקנס שהרי לא הודה אלא דמוחזק דלא משקר ומאמינו

ב"ק מבואר בגמ' בכ"מ דכופרא כפרה וחס עליה

רחמנא שיש חיוב מיתה בי"ש על בעל השור והתורה חסה עליו שיתן כופר ויתכפר וכ"כ הרמב"ם ז"ל ותמהני אמ"ש בגמ' דכ"ו ע"א ויהיה אדם חייב בכופר מק"ו משור שא"ח בד' דברים ופירש"י במזיד בלא התראה ע"ש ומאי קאמר ויהא אדם וכו' אדרבה חומרא הוא גבי אדם במה שאינו נותן כופר שלא יתכפר לו בכופר משא"כ חיוב דע"י שורו התורה חסה עליו להתכפר בכופר ולפי' התוס' שם ניחא וי"ל דהגמ' שם פריך לר"ח דס"ל שם בד"מ דלרבנן כופרא ממונא מיהו ק' בדברי התוס' שם בד"ה כופר שכ' דחטא' שאני משום דחייב על זדונו כרת ע"ש והא כופר נמי חייב מיתה בי"ש וי"ל דנכלל בכלל הבעיא אי ב' שותפין חייבין מית' והגמ' נקט הבעיא בכופר משום דנ"מ לדינא ועכ"ל כן דאם אין חייבין כופר מוכרח שאינן חייבין מית' שלא יהיה חמור מאם היה כל השור שלו

שם דע"ג בתוס' בד"ה אמר וכו' לאוסר' על בעלה באנו וכו' עכ"ל עיין להתוס' שם ד"ט ע"ב שכ' דאי ידעי' שהיא חבירה א"י לו' לאוסרה באנו ע"ש. ולפ"ז ל"ק קו' התוס' וי"ל דגם כאן יכולין לו' דסבורים היינו דיוצא בשינו ועינו כדפריך הגמ' לקמן מיהו לפ"ז בתי' לא הול"ל אלא דמיירי בעמד בדין לבד דממילא הב"ד מודיעין לו הדין

שם דק"ד ע"ב גמ' דילמא שכיב וכו' בתוס' ר"פ דקדק אמאי לא קאמר שמא מבטל שליחותו ע"ש מוכח דמהני ביטול אפי' שלא ידע הנתבע וכדעת מור"ם בהגה סי' קכ"ב דין ג' וע"ש להש"ך ז"ל

ב"מ דף כ"ז ע"ב תוס' בד"ה שבעך וכו' הוה ממעטי' מואכלת וכו' עכ"ל לפמ"ש התוס' בפ' ע"פ דק"ז בתרי גווני אכילה גסה אי' י"ל דהכא באכילה גסה שיש בה טעם דאכילה מקרי דהא יוצא בה י"ח בפסח ולכך אצטריך שבעך ועמ"ש מהרש"ל בשמעתין ובמ"ש התוס' דשתיה בכלל אכילה משמע דמוצץ שתיה מקריא ועיין להפר"ח בתשו' סי' ז'

שם דק"ו ע"ב בפירש"י בד"ה באפלי וכו' זרועין וקטנית הנזרעי' באדר עכ"ל מפי' נרא' דהא דאמרי' עד דאתו אריסי מדברא היינו עד ועד בכלל ובאדר גופיה זמן זריעה דלא כמ"ש מדברי הרדב"ז ח"ב סי' תתכ"א בדעת רש"י ע"ש וז"נ דעת התוס' בפ' כל הקרבנות ע"ש בס"ד דלא כהצ"ק שם ע"ש אבל התוס' בשמעתין ס"ל עד ולא עד בכלל

ב"ב ד"ג ע"א בתוס' בד"ה כמה וכו' אמות כלאים שוחקו' וכו' עכ"ל עיין להרמב"ן בחי' שכ' דאינו נכון דלחומרא אזלי' כדאי' בעירובין וא"כ בכלאי' שוחקות אסור להביא זרע עליהם ע"ש וי"ל דש"ה דאמרי' מד' אמות עד ט"ז ובשיעורא דד"א שוחקות קולא ובדין א' לא אמרי' דאזלי' הכא והכא לחומרא ועמ"ש מהרש"א לקמן גבי ר"ה מהו שתפסיק

מכות ד"ג ע"א גמ' המלוה את חבירו לי' שנים וכו' עיין לב"י סי' ס"ז פלוגתא דרבוותא בד"ז ומהגמ' בפ' שואל דקמ"ח נר' דס"ל דאין שביעית משמטתו שהרי הלוואת יו"ט דלא ניתנה ליתבע ואמרי' שם דאינו משמט ועיין להר"ש בפ"י דשביעית אמתני' דהשוחט את הפרה ע"ש

ע"ז ד"ה ע"ב גמ' טריפה מלהחיות זרע נפקא ק"ל דבפ"ק דמנחות ד"ו אצט' ג' קראי לטריפה גבי ישראל חד לשלא הי"ל שעת הכושר וחד לנטרפה ואח"כ הקדישה וחד להקדישה ואח"כ נטרפ' וא"כ שפיר אצט' ב' קראי גבי ב"נ להקדיש' ואח"כ נטרפ' ולנטרפ' ואח"כ הקדיש' אבל הי"ל שעת הכושר ולא היל"ל מחד קרא נפקי כיון דתלי בלהחיות זרע ואכתי מח"א מנ"ל והנה הר"מ בה' איסורי מזבח כ' דטריפ' לגבוה מהקריבהו לפחתך וכ' מרן בכ"מ דס"ל דקרא דמן הבקר אסמכתא הוא ואינו אלא מדרבנן ושמעתי מקשי' כיון דאסר טריפה לב"נ אמרי' מי איכא מידי ונ"ל דלק"מ דלא כ' מרן אסמכתא אלא קרא דמן הבקר והיינו בהקדיש' ואח"כ