משמרות כהונה חלק ג שח

דכ"ש קיל מדאוריה וכה"ג כ' התוס' בשבת דנ"ו אעון דהסתה דלא חשיב ליה ובעיקר קו' התוס' לכאורה. נר דלפמ"ש התוס' בדבור שאח"ז דמקראי נ"ל רלא נענש על דאוריה ל"ק והנה מהרש"א ז"ל שם הק' א"כ דלא נענש עליו מאי קאמר דוד בב' ולא עלתה לו ע"ש והוא תימה דבגמ' דשבת שם קאמר דאע"פ כן היה לו לדנו בסנהדרין ומאי דקאמר לא נענש היינו על הריגת הנפש ומקרא מלא דבר הכתוב רק בדבר אוריה החתי וע"ש בתוס' בשבת.

פיסקא י"א שומע אני ב' מזוזות ביתך וכו' פשטא דברייתא נר' דבא לאפוקי דלא נימא יעשה מזוזה בב' פצימין וכ"נ ממ"ש אין רבוי אחר רבוי אלא למעט וכ"נ מדברי הסמ"ג שכן מפ' כמ"ש ה' אהלי יהודה וע"ש מה שתי' למאי דק' לפ"ז מביתך דרך ביתך נפקא ע"ש אבל בפ' הקומץ דל"ד נראה דלאפוקי דלא נימא דאינו מחוייב במזוזה אלא בבית שיש לו שני פצימין ע"ש ול' אין רבוי אחר רבוי ק' לפ"ז וע"ש להצ"ק שנרגש מזה בפשטא דשמעתא ע"ש

והנה התוס' שם כ' לקיים דמזוזת חסר כתיב ור"יש יש אם למקרא ס"ל ואף דגבי לטטפת ס"ל יש אם למסירת אין לחוש דכ"כ ר"עק דריש מסורת ודריש מקרא ע"ש ובדברי ר"עק גופיה כ' התוס' שם בפ"ק דסנהדרין דה"ט דפעמי' דריש מקרא לחוד ופעמי' תרווייהו דס"ל דהיכא דמכחשי אהדדי דריש מקרא והיכא דלא מכחשי דריש תרווייהו ולפי"ז צ"ל דכאן נמי לא מכחשי דיכולני לדרוש תרווייהו והמקרא לו' דבעי' פתח שיש לו ב' פצימין והמסורת לו' דאינו נותן המזוזה אלא בפצים אחד ולכך ר"יש דריש תרווייהו אבל היכא דמכחשי לא דריש אלא מסורת כההוא דלטטפת דאלת"ה סברות ר"יש סתראי נינהו במכחשי דהכא דריש מקרא והתם דריש מסורת ועיין להצ"ק שם ועפ"ז ניחא דברי רש"י ז"ל בחומש שכ' מזוזת חסר כתיב לו' דאינו נותן מזוזה אלא בפצים אחר ע"ש ולכאורה הוא נגד ברייתא דספרין ועפי"ה שורש ועיקר נמלא בגמ' לדבריו ז"ל ועי"ל דס"ל דמה שהוצרכו ר"יש ור"עק להני דרשות אינו אלא משום דס"ל יש אם למקרא אבל למ"ד יש אם למסורת דרשי' שפיר מזוזת ומפ' כפי' הסמ"ג בפי' הברייתא

פרשת עקב

פ"ח וקשרתם וכו' אלו תפלין בגמ' בקדושין דל"ז אמרינן מאי תלויה בארץ אי דכתיב ביאה הרי תפלין ופ"ח דכתיב ביאה ונוהגין בח"ל ופירש"י שהרי אמוראי היו מניחין תפלין ופודין פ"ח והתוס' הק' דילמא מדרבנן ע"ש והז"א תי' ע"פי ברייתא דספרין דנ"ל מקרא דנוהגין כח"ל ע"ש ולפמ"ש הוא עצמו בפרש' ראה פ"ז דדרשא דספרין אסמכתא ע"ש ליתא גם לא תירץ כלום בפטר חמור ולעיקר קושי' התוס' נ"ל כמ"ש הט"ז ביו"ד חי' קי"ו דדבר שהתירה תורה בהדיא אין לחכמים לגזור וכה"ג כ' בא"ח. סי' גבי מילה ע"ש וה"נ כיון דכתיב ביאה דהקפידה תורה בהדיא דאין לחייבן אלא אחר ביאתן לארץ אין לחכמי' לגזור משא"כ בכלאים דמד"ס הן וכמ"ש התוס' דערלה מד"ס כדאמרינן יורד ולוקח ע"ש עיין בגמ' שם דל"ח ע"א ובפירש"י במתני' ע"ש

פרשת ראה פ"ו ושמרתם זו משנה עמ"ש הסד"ר בפי' משנה ומדרשים דנקט בברייתא זו ועיין בכריתות די"ג. ע"ב בפירש"י ז"ל

פ"ח ולא עץ רענן אלהיהם עיין להרב אהלי יהודה שתמה דבמתני' קתני מ"מ אשרה אסורה מפני שיש בה תפיסת אדם מוכח דנטעו ולבסוף עברו אסור ולא דרשי' ולא עץ רענן וכו' ע"ש וליתא דממתני' לא מוכח מידי די"ל רה"ק מ"מ אשרה אסורה מפני שיש בה תפיסת לשם ע"א וכ"נ מגמ' שם דלא דייק דר"י הגלילי ס"ל נטע ולבסוף עבדו אסור אלא ממשנה יתירה דקתני וכל שיש בה וכו' ע"ש אבל במתני' גופה י"ל כדאמרן ור"עק דקאמר אני אובין וכו' ה"ק דל"צ קרא לנטעו ולבסוף עבדו למשרי דמהרים ידעי' קרא לסי' ולכך לא דייק הגמ' אלא ממשנה יתירה ובהכי י"ל מ"ש התוס' דר"עק קאמר בברייתא אבד לשרש ואבדתם לבנות וא"כ תגדעון להניח וא"כ ע"כ דשרי באילן שנטעו ואחר כך עבדו ובמתני' ל"מ כן ע"ש ועפי"ה י"ל כי האף אמנם דרי"הג ס"ל דאסור ממשנה יתירה ור"עק ס"ל דשרי מ"מ לכ"ע לסי' קרא דעץ רענן וא"ש דברי רע"ק ועיין פירש"י במתני' שם ע"ש הן אמת דמ"מ ק' גי' ספרין דגריס ולא עץ רענן ועמ"ש הז"א

פיסקא י"א עולותיכם שלמי יחיד ושלמי צבור וכו' הרמב"ם ז"ל בפי"ד מה' מע"הק דין י"ג כ' דעשה דובאת שמה כולל אף דברים שאין בני הקרבה והמש"ל כ' לא ידעתי מנין לו זה ע"ש ונ"ל ראיה להר"מ מגמרא בפ"ק דר"ה ד"ו דפריך מוצא שפתיך זו מ"ע למ"ל מובאת שמה נפקא ומאי פריך הא אצטריך ללאו בני הקרבה דלא נ"ל מובאת ונ"ל שפיר ממוצא שפתיך משום דכולהו כתיבי התם כדקתני שם בברייתא והא דכתיב התם בני הקרבה ללאו אצט' ואהא פריך הגמ' קושי' ב' אבל קושי' ראשונה ל"ק אי איתא דובאת אינו כולל מידי דלאו הקרבה. שו"ר להרב טורי אבן שם שהק' כן בפשטא דשמעתא ולא זכר דברי הרמב"ם הללו ודרך אגב ראיתי להזכיר כאן מה שראיתי זה ימים בספר אחד לאחד מרבני אשכנז שהק' אמאי דדרשי' התם כי דרוש ידרשנו אלו חטאות ואשמות דעובר בב"ת דא"כ אמאי אצט' בפרק בתרא דכריתות דכ"ה קרא דוכפר למילף מיניה לחייבי חטאות ואשמות שעבר עליהן יו"הכ דחייבין לאחר יו"הכ הא אי איתא דפטורין היכי מ"ל דעובר בב"ת למ"ד ג' רגלים כסדרן דאצטריך כי דרש ידרשנו ע"כ וי"ל דמ"ד ג"ר כסדרן ס"ל כר' בפ"ק דכריתו' ד"ז דיו"הכ אינו מכפר אלא על השבק וא"כ מ"ל באינן שבין ובלא"ה לק"מ דהתם בגמ' בפ"ב דכריתות מסיק דנ"ל מלפני ה' תטהרו ולא אצט' וכפר וא"כ ליכא שום יתור דקרא דלפני ה' אצט' לחייבי אשמות תלויין דפטורין ע"ש בגמ'

פיסקא י"ח ולא עולית גוים וכו' בזבחים דקי"ו נ"ל מבני ישראל דאין הגוים מוזהרין ש"ח ונראה דאתיא כר"י ודוקא ישראל מוזהר בש"ח על קדשי גוים אבל גוים גופייהו לא מזהרי אבל לר"ש א"כ לבני ישראל למעוטי גוים דכיון דאפי' ישראל אינו מוזהר על קדשי גוים כ"ש גוים גופייהו ולפ"ז מאי דאמרי' שם עלה דאסור לסייען היינו אפי' לר"י ומק' שפיר התוס' אמאי נקט אסור אפי' כרת איכא אבל אי אמרי' דלר"ש נמי ס"ל הך דרשא לא מק' מידי דנימא דנקט אסור לדברי הכל אפילו לר"ש ודלא כה' זרע אברהם ע"ש וע"ש מה שתי' התוס' והר"מ ז"ל פ' כר"י ופ' אסור לסייען סתם ולא ביאר בשאר. עבודות כתי' התוס' ונר' דס"ל דסיוע