משמרות כהונה חלק ג ש

דשבועות דאותם למעט לדורות דלא כמאן ע"ש מה שתי' ולפום ברייתא דספרין י"ל בפשי' דאתיא כרבי והר"מ פ' לתרווייהו והמש"ל בה' כלי מקדש עמד ע"ז ועיין בה' פסולי המוקדשין מה שתי' המש"ל ואפשר לו' דודאי אף רבי יאשיה. מודה דלדורות לא בעי משיחה דאלת"ה בבית שני דליכא שמן המשחה במאי מקדשן ועיין להתוס' בשבועות שם ומ"ש התוס' דאתיא כר"עק היינו המיעוט דאותם אבל מ"מ לר"י מוכרח דאיכא מיעוט אחר ועיין לה' אהלי יהודה ומ"ש בשם הרב חיים שאל עיין שם

והסד"ר כ' דרבי דריש למעט דורות מומשחם ופלגי את"ק ולפ"ז אותם למעט כלי היבש מבחוץ ע"ש ועפי"ד ניחא שפיר קו' המש"ל בפשיטות דהר"מ לא פ' כת"ק דבעי בבת אחת אלא דמ"ש מקדש אותו דלא כגמ' במנחות

פרשת בהעלותך

פ"א נר תמיד שיהא נר מערבי וכו' התוס' בחגיגה דכ"ו ע"ב כ' דההיא דתמיד דנר המערבי דולק מסתמא מתמיד נפקא ע"ש נר' דלא ראו ברייתא דספרין דדריש הכי בהדיא ואף דנימא דבתירוצם ס"ל דאסמכתא היא ע"ש למהרש"א ולהרא"ם ז"ל בפ' תצוה מ"מ בקושי' שהבינו דההיא דתמיד מן התורה הי"ל להביא ההיא דספרין בהדיא

פ"ב במה מדליקין איפליגו רש"י וריב"א בס' ההדלקה וה' ורע אברהם כ' דלפי' ריב"א לא מקשה הגמ' מידי כיון דעבר זמן מצותה ע"ש וליתא דהגמ' מקשה מנר המערבי שהיה דולקו משאר נרות

פ"ב חצי לוג לכל נר התוס' במנחות דפ"ט כ' דבליל ארוך פתילה דקה ובליל קצר פתילה עבה ומיהו כי שיערו בבינונית שיערו ע"ש ר"ל בפתיל' בינונית ולפ"ז מ"ש דקה ממש ודלא כה' אהלי יהודה ע"ש

נאמר במנורה עבוד' אהל מועד כצ"ל דאהל מועד כתי' בכולהו וכולה ברייתא צד השוואה הוא דקתני ולאו בתורת פירכי וכמ"ש הסד"ר ע"ש מיהו מאי דנקט בלישניה היקשא איני רואה מקום להקש זה ולומר דבנין אב בעלמא הוא קשה דאם כן מאי יליף קטרת ממנורה מה למנורה שכן אינו חייב על הטבה דזר מיתה תאמר בקטורת דחייב עלה מיתה וכמ"ש הר"מ בפ"ט מה' ב"מ והדלקה כשרה בזר לדעת הר"מ וע"כ דמתני' בהטבה איירי וכמ"ש הסד"ר אשר ע"כ נ"ל דג"ש דאהל מועד היא ונתקבלה תיבות ולא מקומות ובהכי ניחא דאמאי נקט כלל עבודת אהל מועד בברייתא כיון דכולהו כתיב בהו ולא הו"ל למנקט אלא בגדי זהב ותמיד ועפי"ה ניחא

פ"ג וזה לכם הטמא התוס' במנחות הק' דליחשוב

חיה ותי' ועוד הק' דליחשוב מחצית שקל ותירצו דהתם לא היה יודע כלל ע"ש וכ' הצ"ק מדכתי' זה מיתרצ' קושי' קמייתא ע"ש וליתא דמ"ש חיה משרצים דהא חשיב שרצים

של כסף ושל נחשת וכו' עמ"ש הכ"מ בפ"א מה' בית הבחירה בטעמיה דהר"מ דפ' של עץ פסול ע"ש וא"צ דמאן דמכשיר בשל עץ ה"ט משום דדריש כל התורה ברבויי ומיעוטי והד"מ פ' בכ"מ דדרשינן בכללי ופרטי ועיין להפר"ח בי"ד סימן פ"ד סק"ז ועיין להרב אהלי יהודה ע"ש

פ"ו שהיה להם י"א חדש וכו' נ"ל דה"פ דע"כ קרא שלא פתח בזה הפ' ללמוד דאין מוקדם ומאוחר אפי' בלא טעם דאין לומר דדוקא הכא דאיכא טעם שלא רצה לפתוח בגנות דפ' זו יש בה גנות שלא עשו אלא פסח א' דגם פ' א' יש בה גנות שנשתהו י"א חדש אלא ע"כ ללמוד אין מוקדם ושיעור דברי ספרי כך הוא הא פ' א' היה להם גנות שנשתהו י"א חדש ולמה לא פתח בזו אלא ללמוד אין מוקדם אפי' בלא טעם ועיין במפרשים ועיין בגמ' דפסחים דף ה' בענין זה ובחי' שם ע"ש

פ"י אם קדשים שחייב באחריותן הנה פסח דאינו חייב באחריותן היינו נטמא אחר זריקה ע"ש בגמ' דפסחים דף ס"ח ע"ב וא"כ ש"מ דחטאת דחייב באחריותה אפי' נפסלה אחר זריקה דאכילת בשר מעכב' דכתיב ואכלו אותם אשר כופר וכו' ודרשו מלמד שהכהנים אוכלין ובעלים מתכפרין ומכאן אני תמיה על רש"י ז"ל במעילה די"ט ע"א שכ' דפליגי ר"ש ור"י דר"ש ס"ל חטאת משהביאו לעזרה נפטר מאחריות ור"י ס"ל עד שיזרוק ולכ"ע אחר זריקה נפטר מאחריות ואם בן ברייתא דספרי דלא כמאן ומה גם דסתם ספרי ר"ש מיהו בלא"ה ברייתא זו גופא קשה להולמא אמאי חדיש ק"ו אחר ועיין בז"א ועיין לרש"י בחומש ולהרא"ם ז"ל שם שנר' מדבריהם דלא גרסי' לה ע"ש

פי"א בדרך קרובה והוא טמא וע"כ דאצטריך קרא לט"ש או לט"מ בז' שלו דכי הדרי נינהו דהא טמא נפש כתיב בהדיא בקרא ועיין בזר"ע ואפי' ר"עק דדריש היקשא מ"מ לא הוה ידעינן דשוחטין על ט"מ בז' שלו וטמא שרץ אלא מניקוד דבנין אב בעלמא הוא כמ"ש התוס' בפסחים דצ"ג ועיין להז"א ועפי"ז ניחא מה שהק' התוס' שם מנ"ל לר"עק דאין שוחטין הא ס"ל מישאל ואלצפן היו ע"ש. ועפי"ה ניחא דנ"ל מכח הניקוד וכדבר האמור וע"פי ברייתא ניחא מה שיש להק' למ"ד מאסקופת העזרה אמאי כתיב טמא בקרא הא אפי' טהור מאסקופת העזרה ולחוץ לא עביד ועפי"ז ניחא דהו"א הניקוד אתי לטמא וכברייתא דספרי ולכך אצט' טמא בקרא כי היכי דאייתר הניקוד לאסקופת העזרה ולט"ש ולט"ט בז' שלו נ"ל מבנין אב מטמא ודרך רחוקה כדדריש בריש ברייתא דספרי

פי"ב אמרת אין לך מועד אלא א' פשטא דברייתא דאתיא כר"ן דדריש דהא קרבן ה' לא הקריב במועדו בא' וכ"נ מפיסקא שאח"ז דלא מייתי אלא דרשב"א דאתיא כר"ן וא"כ ס"ל דבמועדו קאי אא' ומאי דקאמר ד"א במועדו לב' דדחי שבת אף דקרא קאי אא' מ"מ כיון דמיותר דכבר כתיב במועדו בראשון אא"ע לא" תנהו ענין לב' אבל התוס' ביומא דנ"א כ' דע"כ ברייתא כ' מכח מאי דדריש במועדו אב' דדחי שבת ומ"מ קאי גם אא' וכ' דאצט' במועדו לו' דקאי אא' דאי מחטאו הו"א דכוליה קרא אב' ע"ש וק' כיון דס"ל לרבי מגדף היינו מברך את ה' א"כ ע"כ מדאצטריך ג"ש לו' דאיכא כרת בפסח וא"כ ע"כ חד כרת מנייהו אא' דאי תרוייהו אב' תרי כריתות למ"ל וא"כ למ"ל במועדו ולפי מ"ש התוס' דברייתא דספרי אתיא כר' ע"כ דפליגא ברייתא זו ארשב"א דמייתי בפיסקא שאח"ז ולפי"ז נחה שקטה מה שהפלא לתמוה ה' ז"א בפי' שקודם זה וליתא למ"ש בנו בהגה ע"ש: פיסקא ך' וכן אתה מוצא בגבעונים וכו' קרבם המקום נר' דקרבם לאו להתחתן בהם אלא לשאר מילי דקדושה ועיין להסד"ר שלא ראה דברי