משמרות כהונה חלק ג רפט

פרק יו"ד ר"ח בר אידי וכו' קלל ואל תקלל עיין בק"א ועפירש"י בסו"פ שבועת העדו' דל"ו ובמהרש"א שם והנה המתבאר מכאן דלרחב"א נ"ל במקלל אביו ואמו דבעי' שם מדרשא זו דקלל ואל תקלל ובגמ' שם אמתני' דמקלל אביו בעי שם לחכמים קאמר מאן חכמים ר"מ ברבי יוסי דנ"ל שם באא"ע וכ' רש"י בסנהדרין דס"ו ע"א דל"ל לדרשא דבעי שם בשם ע"ש והרמב"ם פ' לתרווייהו וכבר עמד בזה מרן בכ"מ בפ"ה מה' ממרים ע"ש להלח"מ ולפי המתבאר מכאן ניחא שפיר פסקי הר"מ דמפיק דבעי' שם בשם מבנקבו שם ומקלל אביו ואמו דבעי' שם מקלל ואל תקלל כר"ח בר אידי והגמרא דקאמר מאן חכמים רמב"י הומ"ל מאן חכמים רחב"א

פרשת אמור

פרשה א' אליו לרבות את הבוגרת וכו' ביבמות ד"ס תניא בוגרת מטמא לה דברי כל אדם וכ' רש"י ז"ל ואפי' לר"מ דפסיל בוגרת לכ"ג הכא לענין טומאה אתרבי כדלקמן ע"כ נר' מדבריו דהרבותא היא דס"ד דנילף מג"כ דבעי כל בתולין קמ"ל קרא דאיליו דלא ילפי' והוא תימה דבגמ' שם פריך אליו לרבות הבוגרת למ"ל קרא והאמר ר"מ בתולה אפילו מקצת בתולים אצט' סד"א נילף בתולה בתולה מהתם ופירש"י מהתם כי ימצא איש נערה בתולה וע"ש בתוס' הרי דמאי דאצט' אליו לר"מ כי היכי דלא נילף מנערה בתולה ול"א דלא נילף מכ"ג כדמשמ' מפירש"י ועפי"ז י"ל עמ"ש מהרש"ל ז"ל בתוס' בד"ה ודאמר ר"ש לישב שי' רש"י ז"ל דלא ניחא לפרש דנילף מכ"ג משום דהתם בתוליה והכא בתולה ע"ש דהרי מוכח מפירש"י דילפי' מג"כ אף דלא דמי כדאמרי' בעלמא זו היא שיבה זו היא ביאה וכאמור ולישב פירש"י צ"ל דבודאי לר"מ הו"מ לפרושי מאי דאמר בתולה בתולה היינו מג"כ כיון דשמעינן ליה דפסיל בוגרת לכ"ג אלא משום דקושי' הגמ' דפריך אליו למ"ל לר"מ הקושיא נופלת גם אר' יהודה דאפי' אי ס"ל בתולה שלימה משמע קשה איך דרשי' אליו לרבות הבוגרת היפך משמעות בתולה וכה"ג פריך שם בסמוך לר"ש וע"ש בתוס' וס"ל לרש"י ז"ל דהקושיא היא גם לר"י ע"ד הנז' ולכך לא מצי לפרושי דסד"א דילפי' מג"כ דהא לא שמעי' ליה לר"י דפסיל לג"כ בוגרת ולכך מפ' דס"ד דנילף מנערה בתולה וע"ש במהרש"א בתוס' בד"ה והאר"ש ע"ש וראיתי למהרש"א שם בגמ' אמאי אצט' בתולה לר"מ לפסול בוגרת לכ"ג נילף מנערה בתולה ותי' דס"ד דנילף מטומאה ע"ש וק' דקי"ל דלחומרא מקשי' ומדה היא בתורה כמ"ש התוס' בריש קמא ולא מכח ספיקא וע"ש במהרש"א בתוס' ויותר נר' דילפי' בתולה מבתולה ולא ילפי' בתולה מנערה בתולה וראיתי להר"מ בפ"ב מה' אבל דמרבה בוגרת מאשר לא היתה לאיש כמו מוכת עץ ובקושי' התוס' שם וע"ש להלח"מ

ודע דהתוס' שם בד"ה והאמר ר"ש כ' דיו"ד דבתולה אצט' משום דבע"א לא אפשר למכתב ב' של בבתוליה ע"ש ועיין למהר"מ לובלין. ז"ל שם ולהתוס' שם בדנ"ט ע"א בד"ה אפי' ע"ש

לה יטמא מטמא לודאי ואינו מטמא לספק וכו' איכא למידק אמאי אצט' קרא פשיטא דמס' אינו מטמא ולא יעבור בלאו ועשה מס' ולהסוברים דס"ד לחומרא מדרבנן דכל ספיקא רחמנא שריא ניחא אבל להסו' ס"ד לחומרא מדאורייתא ק' וי"ל דהוי ס"ס ספק שאינו קרוב לו דהיינו דשמא בן ט' הוא ובנו של א' ואת"ל בנו של ב' הוא שמא הוא גופיה ממזר ואינו כהן ואף דאזלינן דאזלינן בתר רובא וכדאי' בפ"ק דחולין מ"מ מצטרף הוא לס"ס וכבר הארכתי בפרט הלז בי"ד סי' ק"י ע"ש. ובגמרא ריש סוטה ד"ג אמרי' למ"ד לה יטמא רשות למ"ל קרא מבע"ל דאינו מטמא לאיבריה והתוס' הק' לר"ח דנ"ל מלאכיו למ"ל לה יטמא ותירצו דס"ל מצוה ואיידי וכו' ע"ש ועפ"י ברייתא הלזו ל"ק דלר"ח אצט' לספק והגמ' שם הו"מ לאתויי מברייתא הלזו

פרק א' ת"ל שרטת שרטת לג"ש ק"ק דהא לא כתיב גבי ישראל אלא ושרט לנפש והו"ל ג"ש מופנה מצד אחד ומשיבין למ"ד וכה"ג הק' הק"א לעיל גבי קרחה ותירוצו לא שייך כאן

ת"ל ואשה פי' הק"א דמוי"ו דואשה קדריש ולפ"ז ק' דבגמ' בקדושין דע"ח פריך אברייתא וחלוצה דרבנן והתניא וכו' מברייתא דהכא ומאי פריך נימא דהך ברייתא קמייתא לא דריש וי"ו דכמה תנאים לא דרשי וי"ו בכולי תלמודא וכן ק' מגמ' בפ"ב דיבמות דכ"ד ע"א ע"ש ע"כ נראה בפי' רב"ה דואשה כולה יתירה היא והק' אלי חד צ"מ לר' יאשיה דס"ל וי"ו להוסיף מנ"ל לחלק בקרא דואשה זונה וחללה נימא דאינו חייב עד דעביד לתרווייהו ומשני לה במ"ש מהרש"א ז"ל במציעא דקט"ו דדוקא וי"ו בשבא הוא דס"ל להוסיף אבל וי"ו בקמץ לחלק ע"ש וה"נ וי"ו דוחללה בפתח הוי כמו קמץ אלא שדברי מהרש"א אינם מוכרחים בדברי התוס' שם גם מגמ' ר"פ אותו וא"ב ומגמ' במציעא דצ"ד אין נראה כדבריו דאי איתא גם לר' יאשיה או יתירא ואתי לדרשות דהתם דאי לחלק הול"ל וי"ו בקמץ ומאי דאמרי' בקרא דזונה וחללה לחלק לדברי הכל נ"ל במאי דאמרי' בגמ' ר"פ יש מותרות דכשם שהכהן מוזהר שלא ישא פסולה גם היא מוזהרת שלא לינשא לו אבל כשרות לא הוזהרו מלינשא לפסולות דדרשי' לא יקחו לא יקיחו כל היכא דאיהו מוזהר היא מוזהרת ע"ש ומינה שמעי' דהכהן מוזהר על כל אחת לבדה דאי אינו חייב עד שיקח ב' נשים אחת חללה ואחת זונה איך היא חייבת אע"פ שאינה אלא חללה או זונה דא"כ מצינו שהיא חייבת טפי ממנו דהוא אינו מוזהר על אחת לבדה והיא מוזהרת אע"פ שהיא אחת לבדה ולומר דבאשה אחת איירי שהיא זונה ואח"כ נעשית חללה דהשתא שפיר הכהן חייב עליה והיא חייבת עליו הא ל"ל דבזונה ואח"כ נעשית חללה לא חייל איסור חללה על זונה דאאח"א ודוקא חללה ואח"כ זונה הוא דחייל משום דשם זנות פוסל בישראל כדאי' בקידושין דע"ז ע"ב וקרא כתיב אשה זונה וחללה אלא על כרחיך דכל חדא באנפי נפשה והכא גלי קרא דוי"ו לחלק

פרשה ב' והכהן הגדול וכו' ובמראה לפום האי ברייתא מני ה' דברים שיהיה מהם גדול מאחיו וזהו הגדול מאחיו ה' גדול ר"ל בחמשה דברים גדול מאחיו

אבל מטמא למת מצוה משום דקרובים נ"ל מעל

כל נפשות דלרחוקים לא אצט' דלא גרע מכהן הדיוט כן איתא בגמ' דנזיר והק' הרא"ם ז"ל דהא אצט' על כל נפשות לרביעית דם ולעולם ברחוקים משתעי קרא ותי' הק"א לחי תי' דאתיא כר"יש דנ"ל רביעית דם מהנוגע במת בנפש כדאי' בחולין דע"ב ואייתר על כל נפשות לקרובים ומתרץ קושי' התוס' שם ובריש סנהדרין