משמרות כהונה חלק ג רפה

לפי שא"א בלא צחצוחי זיבה וכ' מרן בכ"מ דפ' כר"י בפ' כיצד הרגל דכ"ה ואף דר"י לא קאמר אלא בש"ז מסתברא ליה להר"מ דה"ה למ"ד והביא ראיה מברייתא הלזו דקתני יכול אף מ"ר כש"ז וש"ז הטעם משום דא"א בלא צחצוחי זיבה וא"כ יכול מ"ר דקתני דכוותה היא משום דא"א בלא זיבה ע"ש ולפ"ד הז"ד אין מכאן שום הוכחה דבראה איירי אבל בלא ראה ע"כ דאפשר בלא צחצוחי זיבה דאל"ה לא מ"ל ספירת ז"נ וע"ש להז"ר מ"ש עוד ועיין בגמ' שם בפ' כיצד דקאמר אלא האי תנא הוא וכו' דמשם יש ללמוד דגם מ"ר א"א בלא צחצוחי זיבה ואף דהגמ' דחי לה מ"מ לר' יהושע קאי שפיר ועפי"ז ניחא לי דברי התוס' בנדה דכ"ב ע"א שהק' דלענין סתירה צריך קרא דש"ז סותרת ובטומאת משא ס"ל לר"י דמטמא' משום דא"א בלא צחצוחי זיבה לחודה בלא שום קרא ע"ש ולכאורה ק' נימא דילפי' מסתירה דגלי קרא דאף דפתיכה סותרת וה"ה דמטמאה וע"פי האמור ניחא שפיר דע"כ לא ילפי' מסתירה דא"כ כמ"ד אמאי מטמאין במשא הא גלי קרא דאין סותרין ובטומאת משא ס"ל כס' הר"מ וכדמוכח מגמ' ר"פ כיצד כדכתיב' ובעיקר קושי' התוס' א"ל במ"ש הר"מ בפי' בריש כלים והביאו מרן בכ"מ שם דמקרא דוזאת ילפי' לש"ז ומ"ר דמטמאין במשא משום דא"א בלא צחצוחי זיבה ע"ש הרי דגם בטומאת משא כתיב קרא וניחא שפיר

פרשת אחרי מות

פרק א' מבית לפרוכת כל הבית כולו וכו' עיין להק"א מ"ש בפי' הברייתא וק' דא"כ אצט' אל הקדש להאי דרשא ומנ"ל לתנא דלעיל למדרש דאתא לשאר ימות השנה דע"כ משום דמיותר הוא כמ"ש הק"א שם ועוד דכל הבית כולו דסיפא דברייתא לא הוי כמו כל הבית כולו דרישא והרמב"ם ז"ל ברפ"ב מה' ביאת מקדש כ' אל הקדש זה קדש הקדשים ונר' דהיינו לשאר ימות השנה דדרשא דשאר השנה הוא לק"הק כדמוכח מהק"ו דעביד תנא דברייתא דלעיל ופסק כתנא דידן וע"ש למרן בכ"מ ועיין במנחות ד' כ"ז ע"ש

פרק ב' או אינו אלא וכו' והלא דין הוא ומה פרו וכו' נראה דתרתי פריך אמאי פר הבא על כל המצות א"נ לפני ולפנים נימא דקרא דאל הקדש אתיא לדבור פר העלם ותו נילף מק"ו שיטעון לפנים ומשני הכתיב בזאת ומיעוטא הוא ולפי' הק"א קשה כיון דאתיא ליה מדינא קרא למ"ל

פרק ג' משלו ולא משל אחיו הכהנים בגמ' ביומא דכ"א פריך היכי מתכפרין בכפרה שאינה שלהם ומשני אפקריה רחמנא לגבי אחיו הכהנים ע"ש שמעתי מק' ע"ד התוס' בקדושין דמ"א ע"ב בד"ה נ"ל וכו' שהק' נילף שליחות מפרו של אהרן ע"ש ומאי קושיא נימא דקרא למעט דלא לישחוט אחד מאחיו הכהנים דאית ליה שותפות בגויה וכה"ג בשאר קדשים מהני ולכך מייתי מריב"ק דאיירי דל"ל שותפות בגויה כיון דכתיב אכילה כמ"ש התוס' שם בריש דמ"ב ע"ש ונ"ל דל"ק דבספ"ק דשבועות נ"ל מאשר לעם דיתירא הוא דלא מתכפרין שאר הכהני' בשל צבור ע"ש והשתא מק' התוס' שפיר דנילף מפרו דאפילו ל"ל שותפות דאי אין שליחות אלא באית ליה אמאי אצט' אשר לעם הא ע"כ מדאצט' קרא לאשמועינן דבעי שחיטת פדו בכ"ג מוכח דאחיו הכהנים מתכפרין בפרו דאל"ה הא אין שליחות בלית ליה שותפות אלא ע"כ דאפי' ל"ל שותפות שלוחו כמותר וכה"ג בקדשים א"צ בעלים

וכפר בעדו כפרת דברים וכו' ואם נפשך לומר וכו' בגמ' ביומא דל"ו מאי אם נפשך לומר וכ"ת נילף משעיר הפנימי וכו' וכ' הק"א דאף בתר דילפינן מקרא גופיה צריכי גם לילפותא משעיר המשתלח ועפי"ד ניחא דברי רש"י במגילה אמתני' דכל היום כשר לודוי הפרים דילפי' משעיר המשתלח דאמאי לא ילפי' מפר יו"הכ דעדיף טפי למילף פר מפר ועפי"ד הק"א ניחא דמ"מ צריכי לילפותא משעיר המשתלח והגמ' שם דמייתי עלה ברייתא הלזו רישא דברייתא מייתי והוי כמו וכו' וע"ש בפירש"י ועיין לה' טורי אבן שם שנר' שלא ראה גמ' דיומא דמפ' מאי אם נפשך לומר ע"ש

והשעיר אשר עלה וכו' אם מת א' וכו' עיין בגמ' בפ' ב' שעירי דרב ס"ל ב"ח אין נדחין ליליף ממום עובר ופריך מ"מ איזה שירצה יקריב ע"ש והומ"ל דטעמיה דרב מקרא זה דוהשעיר אשר עלה ולא הוה מצי למפרך איזה שירצה יקריב ועיין בק"א

יעומד חי מה ת"ל וכו' הכא דריש לה לאשמועינן שהוליך למיתה ובפיסקא שאח"ז דריש ליה לעד שעת כפרה והיינו מדסמכיה חי ללפני ה' לכפר והוי כאלו כתיב יעומד חי לפני ה' יעומד חי לכפר עליו ומכאן ק"ל עמ"ש הר"מ בפ"ה מה' עיו"הכ דשעיר המשתלח טריפה פסול דכתיב יעומד חי וכ' המש"ל דקרא דיעומד חי אתא לנעשה טריפה אחר הגדלה ע"ש והרי אצטריך יעמוד חי לחי ממש להני דרשות ומנ"ל לטריפה דאפילו למ"ד טריפה אינה חיה לא נ"ל מחי למעוטי טריפה אי לא אצט' לגופיה כיון דהשתא מיהא חיה היא וכמו שנראה מדברי התוס' בפ"ב דחולין דל"ז ע"א דאי אצט' קרא למסוכנת לא ידעי' למעוטי טריפה ודוקא טריפה ומחוסר אבר הוא דכ' התוס' שם בחולין דק"מ ע"א דנ"ל תרווייהו מחד קרא ע"ש וע"כ צ"ל דמ"ש הר"מ למעוטי טריפה מיעומד חי אסמכתא בעלמא הוא דאסמכיה אקרא ולאו מהכא נפקא וכמ"ש הפר"ח בנימוקיו שם ע"ש

פרק ג' הא אם לא ניתן בה מעלה עשן או שחסר. מפירש"י בפ"ק דכריתות ד"ו ע"א דחיוב המיתה הוא על ביאה ריקנית דכיון דפסולה הוי ביאה ריקנית ע"ש והב"ש שם תמה עליו מגמ' בפ' הוציאו לו דנ"ג דפריך ות"ל משום ביאה ריקנית ומשני דעייל ב' הקטרות אחת חסרה ואחת שלימה דמשום ביאה ריקנית ליכא ע"ש ובדברי התו' שם יתיישב שכ' דמאי דפריך ות"ל הוא כמאן דמשני אחת למצוה ואחת לעכב ואייתר ולא ימות אבל למאן דמשני אחת ליו"הכ ואחת לשאר השנה אתא ולא ימות לעכב ולעולם המיתה משום ביאה ריקנית ע"ש ודברי רש"י אזלי כמאן דמשני אחת ליו"הכ ואחת לשאר ימות השנה ובפלוגתא דאמוראי תליא אך דברי מרן בב"י בא"ח סימן קל"ב תמוהים שדחה מנהג העולם מדברי רש"י הללו ועיין להפר"ח שם ועיין להמש"ל ועי"ל בדברי רש"י דמ"ש בגמ' דיומא לעייל ב' הקטרות הוא לענין מעלה עשן דוקא דעיקר קרא ביה כתיב אבל בחסר אחת מכל סימן ליכא אלא משום ביאה ריקנית

פרק ד' ת"ל בצאתו עד צאתו וכו' פי' הק"א דהול"ל בצאתו דמשמע מתחילת עקירתו |לצאת אבל עד צאתו משמע עד גמר היציאה ע"ש ולפ"ז בביאה דכתיב בבואו מתחילת עקירתו לבא פורשין וכ"מ