משמרות כהונה חלק ג רעז

אם הונח זדונה ליו"הכ שהיא חמורה בגמ' בפ' כ"ש דל"ב מייתי ברייתא גבי מעילה דיליף לפטור ממזיד מק"ו משאר מצות והיא היפך ברייתא הלזו דאדרבה היא הנותנת כיון שחמורין הן פטריה מזיד ועיין להתוס' שם

לפי שיש בשעיר מה שאין בשעירה ק"ל אמאי אצט' קרא בכולהו נילף מצות מצות מהדדי כדילפי' בפ"ב דכריתות דכ"ו ע"ב לענין דבעינן ידיעה ע"ש ועמ"ש בחי' שם ואוקי באתרין. ועוד ק' לא ליכתוב בשעירה ונילף מבינייא משעיר ומע"א ועוד היכי בעי למילף חד מחד לפטור המזיד הא אי לא כתב קרא הו"א דנילף מארבעה דמביאין על הזדון כשוגג וכה"ג הק' התוס' שם בפ' כ"ש שהבאתי וע"ש במהרש"א

יכול דברים שזדונן כרת ודברים שאין זדונן כרת ת"ל תורה אחת איכא למידק א"כ אשר לא תעשינה למ"ל נילף ממ"א לפ"ר הק"א ברישא דברייתא הלזו דמארבעה לא תעשינה קדריש ע"כ נראה עיקר דכולהו מחד קרא דלא תעשינה קדריש להו וכפיל קרא כמה פעמים כמו דכפיל בשגגה דלא ילפי' חד מחבריה כדקתני רישא והשתא דדריש מתורה אחת קרא דלא תעשינה אצט' לפסח ומילה דאית בהו ברת ולכך אצט' למעוטי משום דלית בהו לאו ומ"מ שמעינן מברייתא הלזו דפסח ומילה דלא מייתו קרבן טעמא משום דלית בהו לאו והוא תנא דמסייע ליה לרש"י בד"פ השוחט והמעלה וע"ש בתוס'

פרק א' ר' יוסי אומר ועשה אחת ועשה הנה וכו' בגמ' בפ' הבונה דק"ד מ"ט דר"י אחת מאחת הנה מהנה אחת שהיא הנה הנה שהיא אחת אחת שמעון מאחת שם משמעת וכו' ע"ש והוא תימה רמאי אריא שם משמעון הא לר"י אפי' דשם דהיינו א"א או ב"ב מחייב וכבר התוס' בפ' כ"ג ד"ע נרגשו מזה ע"ש ונר' לישב במ"ש הר"מ ז"ל בפי' המשנה בפ' הבונה דר"י ס"ל דרושם אב בפני עצמו מלבד כותב ואם כתב ואח"כ רשם א"א חייב ב' ע"ש וא"כ ס"ל לר"י דשם משמעון הוא כותב ולא רושם וא"א וב"ב הוא רושם ולא כותב ונ"מ להתראה וכיוצא וניחא שפיר דנקט הגמ' אליבא דר"י שם משמעון אבל ק' לדברי הר"מ ז"ל מגמר' בפ' כ"ג גבי אבות מלאכות מ' חסר אחת דפריך מנינא למ"ל אמאי לא קאמר לאפוקי מר"י דס"ל מ' שלימות הן ועיין בריש כריתות ובחי' שם ע"ש

אמר ר"עק שאלתי את ר"א העושה מלאכות הרבה וכו' בגמ' בסו"פ אמרו לו מבע"ל אי שגגת שבת וזדון מלאכות פשיט"ל דהויין ידיעה וזדון שבת ושגגת מלאכות מבע"ל אי כגופין או פשיט"ל כגופין ומבע"ל אי הויין ידיעה והם סברות רבה ור"ח שם והא דלא צדד עוד אי פשיט"ל לאו כגופין ומבעי"ל אי הוין ידיעה וכס' אביי שם ע"ש משום דפשטא דמתני' דקתני הבהמה כשבת נר' דלא קבל מיניה ובס' אביי הוצרך רש"י לפ' בדוחק ע"ש ולכן ס"ל להבעיין אי ס"ד דפשיט"ל לאו כגופן ומבע"ל אי הויין יריעה ולא קבל מניה וס"ל דלא הויין ידיעה א"כ מתנו' דשבת דכלל גדול דמייתי שם אמאן תרמייה אבל להצדדין דמצדד הבעיין א"ש דלהצד דפשיט"ל דהויין ידיעה ובעי אי כגופין וס"ל דלאו כגופין אמצעיתא דמתני' דשבת דקתני חייב על כל אב מלאכה לאו היינו של כל שבת וכדמפ"ל ר"ח כמ"ש רש"י בס' ר"ח אלא בס' רבה ולהצד דפשיט"ל כגופין וס"ל דלא הויין ידיעה מתניתין דשבת דקתני ביודע עיקר שבת דחייב על כל שבת היינו מטעמא דכגופין ואמצעיתא דחייב על כל אב מלאכה היינו של כל שבת דהא ס"ל כגופין וק' דא"כ ברייתא דקתני ומודה ר"ג בכותב אות א' בשבת זו ואות א' בשבת אחרת דפטור קשיא לס' אביי ע"ש הסוגיא ועמ"ש בחי' שם

יכול מרובה בגדים וכו' המשיח שאין ע"ג משיח בא לאפוקי משוח מלחמה והיינו מה' דהמשיח ועיין להתוס' בקידושין דל"ו ע"ב בד"ה אי דפנים וכו' ולמהרש"א ז"ל שם

פרשתא ד' או אמר אחד מהן איני יודע וכו' עד שיורו כולן בגמרא ריש הוריות ד"ג ע"ב איתותב ר"י דאמר עד שיורו כולן והאי כל עדת ישגו אי איכא כולן הוי הוראה וכו' ע"ש ומאומר איני יודע ל"ק דאע"ג דאי חלק אהלים בתר רובה כי אמר איני יודע כמאן דליתיה דכך היא המדה אפי' בשאר דינין כדאיתא בסנהדרין אבל ממאי דקתני לישנא דעד שיורו כולן קשה דהא איתותב ר"י דאמר הכי ועיין בפירש"י שם ד"ד ע"ב אמתני' דלא היה מופלא של ב"ד שם ובתוס' שם גבי אמר להן טועין אתם ע"ש

ישגו יכול יהיו חייבין על שגגת המעשה נר' דה"ק דיכול דקרא איירי גם בשגגת מעשה לחודא ומ"מ איידי נמי בהעלם דבר והיכא דעשו בהוראת ב"ד בעי' כל תנאיו אבל בשגגת מעשה לחודא נמי מביאין וניחא מה שהק' התוס' שם ד"ז ע"ב ע"ש: לפי שיצאת ע"א וכו' מה להלן ב"ד וכו' ולא הוי דבר הלמד בג"ש דאינו חוזר ומלמד בג"ש כיון דילפי' נמי מאן דכתיב בגוויה דהיינו העלם דבד והו הימנו ור"א ועיין להק"א

לכך נאמר הקהל לחייב על כל קהל וקהל דברי ר"י עיין בבראשית רבה בפרש' וישלח פ' פ"ב דר"י גופיה מפיק מקרא דגוי וקהל גוים לחייב על כל קהל וקהל ועיין בגמ' דהוריות ספ"ק ע"ש

פרק ו' חטאת שיהיו כל עשיותיו לשם חטאת הוא פרט לשריפה שלה לשמה הראב"ד הק' הא אפי' הקטרה שלא לשמה כשירה והז"ר פי' פרט לשרפה שלא לשמה דכשירה ואכתי ק' אמאי אצטריך קרא מי עדיפא מהקטרה ועיין להק"א ומאי דגריס הז"ר הוא פרט לשחטה שלא לשמה וכ' דאצטריך תרי קראי חטאת והוא חד למצוה וחד לעכב ע"ש והוא תימה דברפ"ק דזבחים תנן חטאת פסולה שלא לשמה ובגמרא מפיק למצוה מהקיש' דלחטאת לאשם וכו' דקרא דחטאת לעכב והתוס' שם הק' חטאת דצבור מנ"ל לעכב ותי' דבת"כ מפיק מחטאת דכתיב פר העלם דבר ולמצוה מהקישא דזאת התורה ע"ש ואני תמיה עוד על הבריתא הלזו הא כי כתיב קרא דחטאת גבי שריפה הוא דכתיב והיא עצמה שלא שרפה בשירה ואיך מפיק מינה דכל עשיותיה דפסולות שלא לשמה וכה"ג איתא בריש זבחים בפיסקא דפסח פסול שלא לשמו ופריך אשם נמי כתיב הוא ומשני כי כתיב הוא אחר הקטרת אימורין והיא עצמו שלא הוקטרו כשר ע"ש וה"נ דכוותה ונר' דשאני גבי חטאת דכתיב נמי הוא למעט שריפה שלא לשמה לגלויי על חטאת דאתי לפסול שאר עבודות ואי לאו הוא הו"א כמו אשם וניחא פי' הז"ר דפי' לפי גירסתינו

פרשתא ה' סקילה וסקילה וכו' שריפה וסקילה וכו' נר' דס"ל להאי תנא דלא אמרי' איסור מוסיף אלא בחמור על קל אבל בשוין לא חייל וסקילה וסקילה היינו בב' גופין אבל בחד גופא לא חייל