משמרות כהונה חלק ג רעה

חטאת למנחה ותי' דאהני הקישא ואהני ק"ו ע"ש ותי' זה סותר למ"ש בדבור הקודם שהק' אק"ו דברייתא ניפרוך מה לבן צאן שכן טעון צפין ותי' דסמיך אהיקשא ע"ש וא"כ ע"כ לתרץ כתי' האחרון שכ' בדיבור זה ועיין להק"א

פרק ט' בפרשתא ח' ונפש לרבות כהן משיח וכו' במנחות דק"ו אמרי' הא דכתיבי נפש משום דלא מייתי ליה אלא העני הק' התוס' הא אצט' נפש למעט נדבת שנים ע"ש שתי' דהול"ל איש ולקמן דריש נדבת שני' מקרבנו וכבר כ' התוס' עצמם בפ"ק דזבחים דף ה' ע"ב בד"ה נפש דעיקר הדרשא היא מקרבנו וגמ' רישא דקרא מייתי בכל דוכתא ע"ש ולפ"ז מאי דנקטו התוס' במנחות נדבת שנים ק' דהא נ"ל מקרבנו והו"ל למנקט דאצט' לצבור והק"א לעיל בפ"ז שכ' דנדבת ב' מנפש נ"ל נעלם ממנו ברייתא דלקמן דנ"ל מקרבנו ומ"מ דברי התוס' מוכרחים דנהי דנדבת שנים נ"ל מקרבנו מ"מ צבור נ"ל מנפש אלא מדהול"ל איש דרשי' לעני ומאי דמרבי' כהן משיח הוא מוי"ו דנפש והז"ר כ' דכהן משיח נ"ל מדהו"ל למיכתב איש ולפ"ד ק' דרשא דעני מנ"ל דמדרש ומ"מ ק' אמאי לא נ"ל גם צבור מקרבנו כמו שותפין דבתמורה בספ"ק די"ב נ"ל דאין הצבור והשותפין עושין תמורה מדכתיב לא יחליפנו הרי דמחד קרא ממעטי' תרווייהו. והיותר נ"ל דאה"נ דנ"ל תרווייהו מקרבנו כההיא דחמורה ועיקר קרא לכהן משיח ומדהול"ל איש דרשי' לעני וברייתא הלזו דדריש צבור מנפש נקט רישא דקרא וסמיך אקרבנו וניחא הכל שפיר וא"צ לדחוק דכהן משיח מוי"ו דרשי' כמ"ש הק"א והז"ר לחד פי' ע"ש

פרק יו"ד בפרשתא ט' ואל תוכיח לבונה שאין מיעוטא מעכב את רובה ברייתא הלזו אתיא כמ"ד בפ"ק דמנחות רי"א דאם חסרה ועמדה על קורט אחד או ב' קרטין למ"ד כשרה ואיכא מ"ד התם דאם חסר ממנה אפי' כ"ש פסולה ע"ש ולדידיה לא אצט' וקמץ לאשמועי' דקומץ א' לס' עשרון דקא ילפי' מלבונה וליכא צר השוואה לשמן יותר מלבונה וע"כ דאצט' לדרשא אחרינא וכן צ"ל למ"ד בפ' ב' מדות דשמן גופיה לוג אחד לס' עשרון דפלוגתא דתנאי היא התם ע"ש ולבונה גופיה דסגי בקומץ אחד לס' עשרון לתנא דברייתין מסברא נ"ל כיון דאם חסר לבונתה כשרה וכמ"ש הראב"ד הביאו הק"א כיון דתנא דידן דחסר לבונתה כשרה וכדקתני שאין מיעוטה מעכב את רובה ולמ"ד פסולה יליף לה מקומץ דסגי בקומץ אחד לס' עשרון ולק"מ מה שהק' הק"א ע"ד הראב"ד ז"ל

פרק י"ג פרשתא י"ב רי"הג אומר לרבות לחם הפנים לחימוץ במנחות דנ"ז פירש"י דס"ד דנמעטנהו משום דבעי' מידי דמקמץ ושיריו נאכלין ומנחת נסכים ולח"הפ לית בהו תרווייהו ע"ש ולכאורה מברייתא דלעיל גבי הגשה דלא קתני יצאו נסכים שאין ממנו לכהנים נר' דמנחת נסכים יש ממנה לכהנים קרי' ביה כיון דבאה עם הזבח וזבח יש ממנו לכהנים אך התוס' שם דף ס' כ' גבי ברייתא דהגשה דה"ה דהומ"ל יצאה מנחת נסכים שאין ממנה לכהנים ומ"מ הי"ל לרש"י לפרש דס"ד משום דבאה בגלל זבח כדקתני בברייתא דהגשה וכ"כ התוס' שם בדנ"ז והנה מדברי רש"י נר' דגריס בברייתין שאר מנחות שאין שיריהן לכהנים מנין ת"ל אשר תקריבו לה' לרבות מנחת נסכים ע"ש ומרבי' שאר מנחות מאשר תקריבו ודלא כמו שפי' הק"א דמכל המנחה נפקי שאר מנחות והתוס' שם הק' לפירש"י דא"כ הו"ל לאשמועי' רבותא אפילו מנחת סוטה וכו' דלית בהו תרווייהו ע"ש וק' דאדרבה כיון דליכא אלא חד ריבויא לא מרבי' אלא מאי דמסתבר לרבויי דהיינו ומנחת נסכים דאית בהו חדא מיהא אבל מנחת סוטה דלית בהו תרווייהו לא ממעטי' וי"ל כיון דמ"מ אמת הוא דאיסור חמץ נוהג בו וע"כ מהאי רבויא גופיה כיון דליכא רבויא אחרינא ומ"מ הי"ל להק' טפי מנ"ל מנחת סוטה

אין לי אלא המרובה המועט מנין וכו' במנחות דנ"ז תניא מקצתו מנין ת"ל כל עירובו מנין ת"ל כי כל ואיפליגו אביי ורבא בפי' אביי ס"ל יש הקטרה פחותה מכזית ומרבה מכל חצי זית מעורב ורבא ס"ל אין הקטרה פחותה מכזית ומרבה מכל כזית ומכי כל עירובו ופירש"י דהיינו כזית מעורב והתוס' פי' דכזית מעורב ל"צ קרא וכי אצט' קרא לחצי זית היתר וחצי זית איסור לאשמועי' דהיתר מצטרף לאיסור ע"ש וק' לרבא מברייתא דפ"ק דכריתות. "ו אילו היה נותן בה קרטוב של דבש וכו' ולמה אין מערבין בה דבש משום שנאמר כי כל שאור וכו' מוכח דאפילו בכ"ש לקי וקשה לרבא אפי' לפי' התוס' דהיתר מצטרף לאיסור דוקא חצי זית. היתר ולא כ"ש וצ"ל דההוא ברייתא לפיסולא איתמר ולא לענין מלקות אלא כיון דחצי איסור מן התורה מיפסלה בהכי ובהכי מקום אתנו ליישב פסקי הר"מ ברפ"ה מה' א"מ דפ' אפילו כ"ש לקי ופ' שם בסמוך דאין הקטרה פחותה מכזית והכ"מ עמד בזה וע"ש להלח"מ ועפי"ה י"ל והיה בהניח דרבנן דר"א בפסחים דמ"ג דלא דרשי כל היינו לעירובן דוקא דלא מסתבר להו למדרש עירוב וע"ש להתוס' בד"ה כמאן וא"כ י"ל דלרבנן דרשי כוליה קרא למקצתו מכל דרשי כזית דאין הקטרה פחותה מכזית משום דאין קומץ פחות מב' זיתים ומדכתיב כי מרבה אפי' חצי זית ורבא דמפיק ליה לעירובו משום דקאי אברייתא דנקט עירובו וברייתא כר"א אבל לרבנן דרשי לחצי זית ופ' כרבנן ומ"ש שם המקטיר תערובת שלה לוקה היינו כזית מעורב כמו שכתבו התוספות ואפילו לרבנן אית להו האי מילתא ומ"ש שם בדין כ' נפל מהם כ"ש בקטורת נפסלה היינו לענין פסלות ומדין ח"ש וכדתניא בכריתות אבל לענין מלקות ל"ל קרא לרבויי כ"ש מעורב לרבנן ומ"ש אם הקטיר ממנה בהיכל לוקה היינו מלקות דמקטיר קטורת פסולה כמו מעלה מבשר חטאת וכו' וע"ז הוא שסיים ואין הקטרה פחותה מכזית דהיינו דליכא מלקות במקטיר קטורת פסול אלא בכזית באופן דלדידן דקי"ל כרבנן ליכא מלקות במקטיר חצי שיעור או דבש מעורב ואין היתר מצטרף לאיסור כנ"ל

פרק י"ד פרשתא י"ג אבוב מנוקב כדי שיהא האור שולט בו בגמ' במנחות דס"ו מבואר דטעמא דר"מ משום דכתיב באש משמע ע"ג האש ממש וטעמא דרבנן משום דב' מלות סותרות באש וקלוי ולקיים את שניהם אמרו אבוב מנוקב מבואר להדיא דכל היכא דכתיב באש הוא ע"ג האש ממש ולא בקדירה שע"ג האש ועפי"ז י"ל על רש"י בפי' החומש בפ' מטות אקרא דכלי מדין כל דבר אשר יביא באש תעבירו באש שפירוש אשר יבוא באש בקדירה שע"ג האש תעבירו באש או שדרכו להגעיל יגעיל הוי דמפרש תעבירו באש בקדירה שע"ג האש היפך משמעות ברייתא הלזו דלפי משמעות ברייתא נר'