משמרות כהונה חלק ג רעג
Mishmerot Kehunah part 3 273 · משמרות כהונה חלק ג · free full Hebrew text
Open in the reader →דלא גילה דעתו ודאי דל"ל ובקדשים שמעי' דבקל על חמור חייל באיסור כולל דההיא דמעילה איסור כולל דחל איסור מעילה גם איותרת ושתי כליות כדאי' בס"פ כ"ה ע"ש ועיין בחידושינו שם בס"פ דם שחי' ע"ש
אות היא ביני וביניכם ולא בין או"הע כ' השב"י דאי מיום ולילה לא ישבותו הוא דוקא קודם מתן תורה ושכ"כ הזר"ע לקמן ע"ש ומדאמר ר"ל בסנהדרין דנ"ח ע"ב גוי ששבת חייב מיתה שנאמר ויום ולילה לא ישבותו אין נר' כן דא"כ הו"ל לאתויי קרא דביני וביניכם דר"ל אחר מתן תורה קאי אלא נר' דאצט' קרא יתירה לרבויי אפי' שבת בתרי בשבת ורבינא דאמר התם הכי מהכא נ"ל והא דנ"ל מהכא דאסור לגוי ולא אמרי' למעט הגוי ממצוה משום דא"כ לא אצטריך קרא דכל התורה כולה ודאי דלישראל נאמרה ולא לב"נ
אינו דין שמכשיריו דוחין כ' השב"י דאתיא כר"א דמכשירי מילה דוחין את השבת דאל"ה ק' נימא מילה תוכח והקשה אמאי איצטריך קרא לר"א דמכשירי מילה דוחין נילף מק"ו זה ע"ש ולק"מ דאחר דגלי קרא הכא גבי עבודה דמכשירי עבודה א"ד שבת תו ליכא למילף מילה מק"ו דא"ל עבודה תוכיח מיהו אכתי י"ל נימא מדאצט' קרא הכא שמעי' דמכשירי מילה דוחין דאל"ה איפרוך ק"ו ולא אצט' קרא גבי מילה איבר' דעיקר קושי' מראיצט' מהריב"ל בפ"ק דשבועות הוא שהולידה וכבר מהרש"א שם דחה קושי' מדאיצט' מכולי גמ' ע"ש: תורת כהנים פרשת ויקרא
פרק ב' א' שהתנופה נוהגת בין בדבר שיש בו רוח חיים וכו' התוס' במנחות דצ"ד ע"א כ' תימא נילף סמיכה בשחוטין מק"ו מתנופה ע"ש ונר' דה"ה דק"ל דתהא סמיכה בדבר שאין בו רוח חיים בק"ו מתנופה א"ל ק"ל דנימא מה לתנופה שכן נתרבתה בין בקרבן יחיד בין בקרבן צבור משא"כ בסמיכה דליתא בקרבן צבור וכדתנן התם ובגמ' שם דס"ב אמרי' דהלכתא גמירי לה דאין סמיכה בקרבן צבור ע"ש דנעביד ק"ו מקומות ומה חוברין דליתנהו בתנופה איתנהו בסמיכה שחוטין דאיתנהו בתנופה כ"ש דאיתנהו בסמיכה דליכא למי' קרבן צבור יוכיח דאיתיה בתנופה וליתיה בסמיכה דלא עבדי' יוכיח מהלכה כמו דאין דנין ק"ו מהלכה כמ"ש בעלי הכללים
יו"ד כשהוא אומר מן הבקר למטה וכו' להוציא את הטריפה וכו' בפ"ק דמנחות דף ו' ע"א כ' התוס' בד"ה במ"ע וכו' ונ"ל דהשתא מצי למילף ממחוסר אבר ויוצא דופן וכו' ע"ש ודבריהם תמוהים דממחוסר אבר ויוצא דופן ליכא למילף דפרכי' שכן לא הותרו מכללן ולכך ילפי' מבע"מ דהותר מכללו לפום סברא דהשתא ונ"ל דס"ל דלפום סברא דהשתא דבע"מ הותר מכללו לגבוה כי אמרי' בתר הכי דטריפה הותר מכללה להדיוט בחטאת העוף ופרכי' שפיר מה לבע"מ שכן לא הותר וכו' תו לא הוי אלא פירכא כל דהו כיון דבע"מ נמי אית ביה צד דהותר מכללו לגבוה ולזה ק"ל דנילף ממחוסר ויוצא דופן עם בע"מ דקתני בברייתא והו"ל חד מתלת דטריפה מבע"מ ומח"א ויוצא דופן ובחד מתלת לא פרכי' פירכא כ"ד כדאי' בפ' כל הבשר דקט"ו ע"ש וא"כ מאי קאמר דאצט' מן הבקר משום דטריפה הותרה מכללה בחטאת העוף ולזה כ' דלפום סברא דהשתא הומ"ל וכו' ולבסוף דפרכי' שכן מומן ניכר אתי שפיר הכל דפירכא שכן מומן ניכר הוי פירכא גמורה ופרכי' גם אחד מתלת וסבור הייתי להוכיח דפירכא שכן לא הותרו מכללן לא הוי אלא פירכא כ"ד מדאמרינן דאתיא במה הצד מבע"מ ויוצא דופן ואמאי לא פרכי' מעיקרא כי ילפינן מבעל מום שכן לא הותר מכללו וליכא למי' תו יוצא דופן יוכיח ואתיא ברייתא כפשטה דלא נקט אלא בע"מ אלא ע"כ דלא הוי אלא פירכא כ"ד מיהו הא ליתא דתק"ל במסקנא דפרכי' שכן מומן ניכר אמאי לא פרכי' אבע"מ שכן מומן ניכר דפירכא זו ע"כ פירכא גמורה דאל"ה ק' נילף מתלת
י"א יש בנעבד וכו' עיין להתוס' בקמא ד"מ ע"ב בד"ה למה וכו' ע"ש שנר' שנעלם מהם סיום ברייתא זו ובנרבע ונעבד עיין להרא"ם ז"ל ובמאי דקתני שנעבד יש לו איסור וכו' הק' ה' זר"ע דקי"ל ע"י מעשה דומיא דרובע אסרו ע"ש ולפמ"ש הרב מחנה אפרים בנימוקיו להר"ן בפ"ג דעכו"ם דנ"ג אמאי דאמרי' מכדי ירושה וכו' דהא דקי"ל ע"י מעשה אסרו הוא מדרבנן ע"ש ניחא שפיר ועיין בחולין ד"מ ע"א ועמ"ש במ"א
פרק ג' עולת העוף ועולת בהמה כליל ומנחתה אינה כליל וכו' פי' הק"א דכיון שהם כליל ואין מתחלקין לא איכפת לן אם יבואו בשותפות משא"כ במנחה ע"ש וק' דגם עולת בהמה עורה מתחלק ואי משום דלכהנים הוא דהוי גם מנחה כן הוא ועוד ק' כי אמרי' או כלך לדרך זו דנילף ממנחה ניפרוך מה למנחה שכן אינה כליל ולכך דין הוא שלא תבוא בשותפות וא"כ אמאי איצט' קרא דתקריבו הא ליכא למילף ממנחה ולכ"נ דלא הוי אלא צד השוואה ולאו מילתא דסברא דהיא הגורמת כמ"ש הק"א וכמו ההוא צד השוואה דקתני בעולת בהמה ומנחה דאדרבה הסברא היא להיפך וכמ"ש הק"א בסוף דבריו ע"ש
שלמים יוכיחו הא דלא קאמר מנחה תוכיח נראה משום דהו"ל חד מתרתי ופרכי' פירכא כל דהו ובקל יכול למצוא פירכא כ"ד ולכך קאמר שלמים יוכיחו דהו"ל חדא מתלת דלא פרכי' פירכא כ"ד כדאי' בפ' כ"ה דקט"ו וה' זית רענן כ' משום דלא אמרי' הדר דינא וכו' אלא בק"ו ולא בבנין אב ע"ש והוא גמ' ערוכה בזבחים ד"ן ע"א ע"ש מ"ש דצבור אין מביאין עולת העוף נילף בק"ו וכו' ע"ש נעלם ממנו ברייתא לקמן פ"ו דדריש קרבנו דגבי עוף למעוטי צבור והזכירוה הרא"ם והק"א: