משמרות כהונה חלק ג כז

יש מי שתי' דלהכי לא קרי ליבש כלי משום דאפי' ניקב בכונס משקה דלא מקרי כלי גבי נטילת ידים אפ"ה כשר כיון דראוי ליבש ולכך קרי ליה מידות דלא מיקרו כלי כיון דניקב בכ"מ

ע"ב גמ' צין מכפר על עזות פנים מק' מדאמרי' בפ"ק דשבועות ד"ט ע"ב דעון הקדשים דכתיב גבי ציץ ממעט דאינו מכפר על עון העדה והכא אמרינן דמכפר ול"ק דהתם ממעט מעון הקדשים עון העדה דבר שהוא עון מצד עצמו אבל עזות פנים אינו עון מצד עצמו דלא מצינו לו אזהרה בתורה אלא שהוא ממדות רעות וגורם לעון ולא עון מצד עצמו

ע"ש גמ' הא בצנעא הא בפרהסיא לפי' רש"י דהקטורת מכפר על בצנעא ק"ק דקרא דמייתי דויכפר על העם בפרהסיא הוה דכתיב אתם. המתם וכו' וי"ל

תוס' בד"ה מכפרים וכו' ומכתונת דמכפר על ש"ד לא פריך וכו' עכ"ל ומג"ע אג"ע י"ל דוקא בגורם דאשר ישכבון וכמ"ש התוס' שם אבל בש"ד לא ניחא להו כמ"ש התוס' שם דהיינו המלבין פני חבירו דלא הוי ש"ד ממש אבל אשר ישכבון גורם ע"י לג"ע ובכה"ג הוא דנגעים מכפרי' אבל בגדי כהונה מכפרים על ג"ע ממש וכמ"ש התוס' כאן דאין בו דין ד"מ ועיין לה' צ"ק

דף פ"ט ע"א בד"ה שנאמר וכו' דמוספים קבוע להם זמן וכו' עכ"ל ר"ל כיון דקבוע להם זמן הו"א דעדיפי מתמיד דהוו תדיר ומקודש וע"ש בחידושי' בפסחים דנ"ט ע"ב עיין שם

בא"ד הא בפ' התכלת מייתי וכו' עכ"ל הא דלא הוק"ל אמאי לא מייתי התם ממתני' דהכא משום די"ל דלשון הברייתא דשלא יהא דבר וכו' משמע עיכובא טפי כמ"ש בסמוך

בד"ה אשם וכו' אע"ג דאיכא נמי חטאת נזיר וכו' עכ"ל ק"ק אמאי לא מוכחי משמעתין גופה דחטאת הלוים אע"ג דלאו לכפרה אמרי' דמרצה וכמ"ש התוס' לקמן ויש ליישב

ע"ב גמ' מה ת"ל ופר ב' וכו' ק"ל דבפרקא קמא דהוריות דף ה' דריש ר"ש האי קרא ופר ב' שני לעולה מה עולה אינה נאכלת אף חטאת הלוים אינה נאכלת וא"כ מנ"ל לר"ש האי דרשא דאימורי עולה קודמין לאימורי חטאת

גמ' אלא מהא ליכא למשמע מינה יל"ד אמאי לא אמרי' נעשה דיוקא דרישא כסיפא ומיפשטא בעין ולפמ"ש ה' פמ"א סי' דלענין ליפשוט הבעיא לא אמרי' נעשה די"ל התנא גופיה מספק"ל ניחא אך התוס' הקשו כה"ג בכ"מ ועיין בפ' אלו מציאות דף ל' ע"א ויש ליישב

דף צ' ע"א גמ' אר"פ בדהדר עיילינהו וכו' ה"ה דהומ"ל דפליגי בהדר עיילנהו ולכ"ע מיפסלי כרבינא ופלוגתייהו באי זריקה מועלת ליוצא או לא אלא דר"פ ס"ל דבהדר עיילינהו כשרין ופליג אדרבינא ולאו דרך דחייה קאמר וכדפריך בתר הכי דר"פ אדר"פ דאי בדרך דחיה קאמר לא פריך מידי אכל רבינ' מוקי פלוגתייהו בדהד' עיילינהו וכדכתי'

שם גמ' וכאן עולה קודמ' ק"ק כיון דס"ד דביולד' עולה קודמת משום דקדמת במקדאה וקרא בדוקא כתיב מאי פריך נימא שאני יולדת דגלי קרא וכדמשני לקמן גבי שעירי ע"א והא דאמרינן זה בנה אב היינו בשאר קרבנות אם היו לפני הכהן של ב' בני אדם חטאת העוף קודמת לעולת בהמה ויש ליישב

תוס' בד"ה חטאת וכו' אפי' בעולה הבאה לשם חטאת וכו' עכ"ל פי' אפי' בחטאת נזיר וחטאת לויים דעולות נינהו אלא שנקראים חטאת כדאמרי' לעיל ואי מרישא הו"א דוקא בחטאת דבאה לכפר כדקתני מפני שהוא מרצה וכדי שלא תאמר דשמא קושטא הוא דבהנך חטאות דלא מכפרי לא קדמי לזה כ' שהרי אפי' בהקדשה דלאו בר ריצוי הוא דאין רצוי אלא בשעת זריקה ואפי"ה קדמה א"נ דמייתו ראיה דהא הוצרך למתני וכן בהקדשה כי היכי דלא נטעה דבהקדיש דלאו שעת רצוי אין קפידא ה"נ הוצרך לאשמועי' בהנך חטאות דלא מכפר דאפ"ה קדמה חטאת:

בד"ה חטאת העוף וכו' ועו"ק הא דקאמר לכל החטאות עכ"ל ק"ק נימא הדקתני לכל החטאות היינו אפי' חטאת יולדת דהקדים הכתוב עולה לחטאת למקראה דוקא הוא דאקדמה ולעולם מיירי בחטאת העוף ועולת בהמה

ע"ב בד"ה מאי וכו' דילמא לא מיירי בדם וכו' עכ"ל י"ל בזה דאי באימורין קאמר מאי אירייא כבשים דמשמע משום דחשיבי אפי' שעיר ושעיר עולה קודמת

בד"ה תיקדום וכו' חימה תיקדום חטאת העוף וכו' עכ"ל לעיל במאי דקאמר חטאת העוף קודמת לעולת בהמה הי"ל להק' קושיא זו דנילף מק"ו

בד"ה שלמים וכו' דנאכלין ליום ולילה עכ"ל נר' דגם התוס' מפ' דמתני' בכל גוונא מיירי בין לענין אכילה בין לענין הקרבה וטעמא דהקרבה כפירש"י שלפנינו והם נחתי לפרושי טעמא דאכילה ובהכי ל"ק מ"ש הח"ן בגמ' בסמוך ע"ד התוס' הללו

דף צ"א ע"א בד"ה דשחטינן וכו' כעין של של אמש וכו' עכ"ל ק"ק א"כ מאי פשיט מעיקרא ממתני' ודייק הא של יום דומיא דאמש חטאת קודמת אימא דכעין של אמש קאמ' וי"ל דהתוס' לא כ"כ אלא הכא דבשחוטין תרוייהו אתי של אמש בדוקא אלא דנכלל בלשון המשנה גם האי גוונא דשחט שלמים לבד דכעין של אמש אבל במאי דפשיט דס"ד דליכא למי' דשלמים קדמי אלא בכה"ג דשחט שלמים לבד אי איתא דאפי' של יום כן הוא הדין לא הו"ל למתני של אמש דאתי למיטעי דבדוקא קאמר

ע"ב גמ' מ"ט אמר קרא ויין תקריב וכו' ק"ק

אמאי אצט' אזרח למתנדבין יין כדדרשי' במנחות הביאו רש"י לעיל הא מדכתי' אשה ריח שמעי' דלא מ"ל אלא בנדבה וי"ל דאי לאו אזרח הוה דרשי' לנחת רוח ועקרי' ליה ממשמעותיה כדבסמוך

גמ' והא קמכבי וכו' הרא"ש בפ' ח' שרצים הוכיח מכאן דפר' דלא ניחא אסור בשאר איסורין והוא תימה דהא מסקי' הא ר"י הא ר"ש וכבר דשו בו רבים ונ"ל דהרא"ש מפ' הא ר"ש הא ר"י היינו פלוגתא המלאכ' שאצ"ל וס"ל דלר"ש פטור אפי' בשאר איסורין ופריך שפיר דשמואל אדשמואל וניחא קושי' התוס' בד"ה אבל ומשני הגמ' דלא ס"ל כר"י דחייב במלאכה שאצ"ל אלא במתכוין אבל באין מתכוין ומלאכה שאצ"ל ס"ל כר"ש ולא ס"ל כר"י אלא כי ליכא אלא מלאכה שאצ"ל וליכא אין מתכוין עמה ומדפריך והא קמכבי ולא מייתי ההיא מימרא דגחלת של עץ מוכח דפריך לכ"ע משום דהוי