משמרות כהונה חלק ג כו

הוי כ"ת ומייתו ראיה שהרי בעולה גופה אי עביד תו ב' מתנו' שהן ד' חוץ מן הראשונות ליכא ב"ת דעולה וה"נ דכוות' בבכור ותי' דבעול' דאיכא ב' צדדין מוכחא מילת' דשירים נינהו משא"כ בבכור ודלא כהח"ן

דף פ"א ע"א בד"ה תנאי וכו' א"צ לשלם תחתיהן כגון בכור ומעשר וכו' עכ"ל קשה הא פסח נמי בכלל הניתנין במתנה אחת וצריך לשלם תחתיו ודומיא דהכי הקשו בתר הכי עולת נדבה מאי איכא למימר

ע"ב גמ' מאי לאו סוף עולה ובכור וכו' ק"ק לפי' הס"ד קרא לא אתי אלא לאשמועינן דמקום עולה מקום שיריים וכו' וא"כ תרי קראי דדם דם למ"ל בחד סגי דמקרא קמא דאתי לעולה ועולה שמעי' מקום עולה מקום שירים ובכה"ג מ"ל חד מינא מ"ל תרי מיני וי"ל דגם לס"ד קראי לא אתו אלא לאשמועי' דאין מבטלין זא"ז ובכה"ג דנתערבו בשירים לא נפקא מדם הפר ודם השעיר דשיריים לאו עולין נינהו ומסיק לא תחילת עולה ובכור פריך הא עולין נינהו ונפקי מולקח: תוס' בד"ה מנין וכו' אצט' קרא לתודה ועולה ואשם וכו' עכ"ל לפירש"י קרא בתר' לא אתי אלא לבכור אבל התוספות מפרשי דכולהו אתו מקרא בתרא

בא"ד דילמא ה"מ פר ושעיר וכו' עכ"ל משמע להו דמאי דאמרי' להנך תנאי דם דם לא משמע להו היינו דלא דרשי אפי' דם קמא דאי דם בתרא הוא דלא דרשי לא מק' מידי

דף פ"ב ע"א בד"ה אין וכו' תקש' ליה הקשילית דאין לי אלא חטאת ציבור וכו' עכ"ל י"ל בזה דטפי סברא לפסול ביחיד מבציבור ולכך הגמ' שפיר קאמר אין לי אלא חטאת יחיד אבל לריה"ג דקרא דהן לא הובא בציבור כ"ש דפסלי ביחיד ול"ק אלא מחטאת יחיד נקבה ומלשונם שכ' חטאת יחיד ונקבה מנין משמע דגם אחטאת יחיד זכר קא ק"ל

דף פ"ג ע"א בד"ה למעוטי וכו' מבע"ל לאשכוחי וכו' ולר"ש משכחת לה וכו' עכ"ל עיין פירש"י במתניתין דמתבאר מדבריו דלר"י ראוי למעוטי דם ונסכים ואצ"ל למעוטי קמצים אלא לר"ג ואם כן ניחא שפיר שהרי ר"ש כרבי יהושע ס"ל

דף פ"ד ע"א בד"ה וחוץ וכו' אבל חוץ לזמנו לא ירד משום דמרצה וכו' עכ"ל והא דלא מקיש חוץ למקומו לחוץ לזמנו כדלקמן עיין להתוס' שם בפ' התודה

בא"ד וצ"ע אי מצי למי' וכו' עכ"ל לפי הסברא שכתבו בתי' זה גם לר"ש תרד וצריך ליישב דפ' התודה שהביאו דמוכח מינה דלר"ש לא ירדו

בד"ה הניתנין וכו' כדמשמע בריש מעילה שאפילו שחט בצפון וכו' עכ"ל עמ"ש בחידושי' שם בריש מעילה

דף פ"ה ע"א בד"ה לא וכו' ל"ל קרא ת"ל דלא תהא פחותה וכו' עכ"ל לשונם אינו מדוקדק דהו"ל להקשות טפי דקרא רבי מלעשות דכל דאם עלה לא ירד חייב בחוץ ולר"י אפי' הנך דאם עלו ירדו חייב משום לא תהא פחותה ע"כ נר' דלשונם אינו מדוקדק

בא"ד וכ"ת דההיא כר"ש דל"ל ה"ט וכו' עכ"ל ק"ק כיון דר"י אית ליה האי טעמא לר"ש נמי אית ליה דהיכן מצינו דפליגי בהכי אלא דלר"ש לא נ"מ מידי בהאי טעמא וא"כ אכתי קשה למ"ל קרא דלעשות ת"ל מה"ט דלא תהא פחותה וי"ל דלר"ש אפילו דאיכא סברא מילתא דאתיא בסברא טרח וכ"ל קרא היכא דאין הסברא פשוטה כ"כ כמ"ש התוס' בפ"ג דשבועות אבל לר"י ק"ל שפיר דמקרא דלעשות לא נ"ל אלא הנך דאם עלו לא ירדו והא לר"י אפי' הנך ראם עלו ירדו חייב בחוץ דזהו עיקר קושיתם כמו שכתבתי בדבור הקודם ומ"ש התוס' לר"ש דל"ל ה"ט היינו ר"ל דלא נ"מ מידי בהאי טעמא טפי ממאי דנ"ל מקרא דלעשות

ע"ב פירש"י בד"ה הואיל וכו' משום הקריבהו נא וכו' עכ"ל התוס' לעיל הקשו אפירש"י דמחוסר אבר נ"ל בפ"ק דקידושין ממן העוף והצ"ק כ' דרש"י כאן קאי. בדברי רע"ק דדריש משחתם בהם כל שהמום פוסל דבר ערוה פוסל וא"כ עוף שאין המום פוסל מנ"ל נרבע וצ"ל דדריש ממן העוף וא"כ מחוסר אבר מהקריבהו נא לפחתך ע"ש ולפמ"ש התוס' בפ"ק דע"א דף ה' סע"ב בתי' בתרא דמאי דאצט' מן העוף כדי שיהא נאמרה ונשנית א"כ לרע"ק מדאורייתא היא ולאו משום הקריבהו נא אלא נ"ל מקרא דב"נ דהו"ל נאמרה ולא נשנית ולישראל נאמרה ולא לב"נ ולפ"ד הצ"ק צ"ל דרש"י ס"ל כתי' קמא שכ' התוס' שם ע"ש

דף פ"ו ע"א תוס' בד"ה מה וכו' ושמא הו"מ ליה לדרש' אחריתי עכ"ל ואע"ג דבשמעתין אמרי' מופנה דלו יהיה דעולה יתירא כדפירש"י היינו אחר דנתקבלה הג"ש ע"כ דלא דרשי' דרשא אחריתי דנימא דאתא לג"ש אבל אי לאו ג"ש הו"מ לדרשא אחריתי

בד"ה ופליגא וכו' וא"ת לרבנן וכו' אמאי אין מועלין וכו' עכ"ל הכי משמע להו דאפילו לרבנן אין מועלין דאי איכא למילף הכי דלרבנן אה"נ דמועלין להגי' דגרסי' פירשו אפי' וכו' אמר רבה וכו' א"כ מאי פריך הגמ' מברייתא דעצמות הקושי' לרבא נוקמה כרבנן ועיין להח"ן

ע"ב בד"ה אלא וכו' וכל הלילה כשר להרמה וכו' עכ"ל כ"כ התוס' ביומא וגם שם כ' ליישב הגי' דגרסי' והיכי מאחרינן דהיינו משום דזריזין מקדימין ע"ש וק' דא"כ מאי משני ר"י כיון דכל הלילה כשר להרמה היכי מאחרי' וי"ל דדוקא כי נפסק זמנה הוא דאמרי' זריזין מקדימין בהגיע זמנה אבל כי כל הלילה כשר ולא נפסק ומנה לא אמרי' זריזין מקדימין

דף פ"ז ע"א גמ' א"ל בשמנים זכו' והשתא אפי' בלא פירשו קודם חצי' פליגי ולאו בפירשו קודם חצות כדהוה ס"ל מעיקרא והוי כמו אלא אי איתמר הכי איתמר

ע"ב תוס' בד"ה אויר וכו' ומיהו אין נראה לר"ח שהרי יש אויר וכו' עכ"ל ס"ל לר"ח דהא דאמר ר"פ לעיל קרקע מפסיקו קרקע ממש קאמר ודלא כמ"ש התוס' לעיל שם בד"ה אויר ולפי"ז קשיא לר"פ קושי' הגמ' שם אהא דתנן הכבש והמזבח ס"כ ס"ד הוו ואפי' למ"ד אין שם יסוד ס"ג הוי וכמ"ש התוספות שם וי"ל דס"ל כמ"ד דסובב אין ראוי להקטרה ולא חשיב במתני' אלא מקום הקטרה מיהו ק' דא"כ ס"א הוא דהוו דבצרי ליה אמה סובב דמצד אחר

דף פ"ח ע"א בד"ה מידות וכו' דלהכי קרי ליבש מידה וכו' עכ"ל