משמרות כהונה חלק ג רסה

הא הכא מרוחקין ע"ש. י"ל כיון דמבואר הטעם שם בגמ' משים דאין מוקדם ומאוחר בתורה ע"ש. א"כ בכלל ופרט וכלל תליא בפלוגתא דתנאי בס"פ אלו טריפות בב' כללות הסמוכין אי מטילין פרט ביניהם וא"כ כיון דמרוחקין ואין מוקדם ומאוחר שמא הב' כללות סמוכין אבל תנא דמכילתין ס"ל מטילין פרט ביניהם וא"כ אפי' דמרוחקין בכל ענין שיהא ידרשו בכלל ופרט וכלל והא דלא דריש תפדה כלל ב' משום דס"ל דכולי' קרא דופדויו מבן חרש תפדה חד כללא הוא

הרי שהיו לו בכורות מחמש נשים וכו' בגמ' בפ"ק דקידושין סד"א נילף ג"ש מנחלה ואע"ג דהכא כתיב פטר רחם סד"א ליבעי תרוייהו כ"כ הריטב"א שה וזהו עצמו כוונת השי' שלא נודע שמה שם ע"ש ומ"ש השב"י בהשמטות סד"א בחדא מחייב או בהא או בהא ע"ש ליתא דא"כ מהיכא ממעט ליה ד"ז למסקנא נימא דקושטא הוא דאם הוא ראשית אונו מחייב אע"ג דלאו פט"ר ואין להק' היכי ס"ד דבעי תרוייהו דהא חלוקין בדינם דלנחלה נפל אינו פוטר דדרשי' אונו מי שלבו דוה עליו ולענין בכורה לכהן הנפל פוטר כדאי' בר"פ יש בכור וא"כ אי בעי תרוייהו הוו סתרי אהדדי די"ל דכי ילפי' מג"ש מנחלה דבעי גם ראשית אונו הוי גם לכהן הנפל אינו פוטר מג"ש ולא הוה ילפי' הקישא מבהמה טמאה דהנפל פוטר דנימא דלהא לא איתקש כדי לאוקומי הג"ש דההיקש אצט' לכמה דרשות גם אין להק' אמאי לא ילפי' הנחלה מבכור לכהן לענין פטר רחם ונימא דבעי בנחלה גם פט"ר דכבר נ"ל בספרי ר"פ שופטים מראשית אונו ולא ראשית אונה ע"ש

רי"הג אומר אמרה תורה וכו' מדברי התוספות בבכורות דמ"ט ע"ב בד"ה ודידיה שכ' דאי לקח הבן הוי דאקני דכבר נתחייב משהביא ב"ש ע"ש. נר' דכי גדל הבן אין החיוב מוטל על האב דאי איתא נימא בקנה הבן והיו לו להאב נכסים דהחיוב שעל האב עדיין לא פקע ואחר שקנה נשתדפו נכסי האב וחל החיוב על הבן ולא הוי דאקני וכבר כתבתי בזה בי"ד סי' ש"ה ע"ש וכיון דיליף רי"הג פדיון ממילה ות"ק משמע דגם בהנך דינא הכי ועוד דחד סברא א"ל לכולהו ומנ"ל לחלק ביניהם ועפי"ז י"ל ממ"ש התוס' בפ' הערל דע"ב ע"א בד"ה משום שצדדו דמשום מילת זכריו לא עשו פסח במדבר ע"ש. ועפי"ז ק' הא הי גדלו פקע החיוב מעל האבות ואמאי מילת זכריו מעכבת כל מ' שנה שהיו במדבר וע"ש במ"ש מהרש"א דף ע"א ע"ב בפירש"י גבי כגון שהיו אביו חבושים ויתיישב שפיר: פרשת בשלח

פרשה א' משה רבו של אליהו וכו' מוכח מכאן דפנחס הוא אליהו ועמ"ש התוספות במציעא בפ' המקבל בשמעתא דמסדרין לב"ח ע"ש

נקיים אנו משבועתך וכו' נר' דמשום דהוו נדרי אונסין וכמו הדירו חבירו ועכבו נהר ומוכח מכאן לפי"ז דגם שבועות אונסין שרו ועיין בירושלמי בפ"ד דנדרים ע"ש

קיים המונח בארון זה מ"ש בארון זה הנה הכא חשיב עשרת הדברות ולא תשנא ולא תקום ולא תטור וחי אחיך הרי י"ג דלא תקום ולא תטור חדא נינהו ונר' שזה רמז הכתוב נתתי לך שכם אחר על אחיך אחר גי' י"ג לרמוז שנתן לו שכר בשביל שקיים י"ג מצות ואע"ג דגם כל השבטי' ודאי דלא עברו עליהם מ"מ יוסף הצדיק ע"ה עדיף טפי שבאו לידו והיה לו לעבור מצותיו ית': פרשת השירה

פרשה ב' ר"י אומר נזיר עולם היה ומגלח כל יב"ח. כ' התוס' בריש נזיר ד"ד מיקל לבד ולא מגלח ממש ע"ש. ואין להק' מהא דפריך שם דף ה' מאי איכא ביניה לשאר אחוהי וא"א הא איכא דאחוהי מגלחין ממש ואיהו מיקל לבד די"ל דמדכתיב מקץ מ' שנה אשר יגלח משמע דהפרש יש ביניהם באיחור התגלחת דמה"ט לא קאמר א"ב קרבן כמ"ש התוספ' שם והנה רש"י פירש שם בפלוגתא דתנאי הלזו דפליגי באבשלום אבל בנזיר עולם דעלמא כ"ע מודו דמגלח אחת לשלשים יום ונר' דהכריחו לפ' כן כי היכי דמתוקם מתני' דקתני הכביד שערו ככ"ע מדל"ק הגמ' הא דלא כר' וכובד שער הוא שלשים יום כדקאמר הגמ' שם טעמא דכהנים משום כובד ובהא לא מצינו דנחלקו תנאי ונ"מ בפלוגתייהו דאי איכא גבור כאבשלום או פחות ממנו הכל לפי כחו אבל הד"מ בפ"ג מה"נ ס"ל דלר' כובד הוא יב"ח ופליגי תנאי בטעמא דכהנים וע"ש למרן בכ"מ שם ולהמש"ל ע"ש

פרשה ג' בזמן שישראל עושין רצונו של מקום נעשין כסוס אחד ובזה יובן הפסוק כי תצא למלחמה על אויביך בלשון רבים ואח"כ ונתנו ה"א בידך לשין יחיד לומר דנעשין כאיש אחד כיון שעושין רצונו של מקום

אחר פרשת השירה פרשה א' שחזרו לאחוריהם לכבודו של אהרן ח' מסעות וכו' נ"ל עיקר כמ"ש הז"ר ול"ק מ"ש השב"י וביאור דברי הז"ר כך הוא דמתחילה הלכו ממוסרה לבני יעקן כמ"ש בסדר המסעות ואחר כך שידעו שקרב זמן מיתתו של אהרן ומקום מנוחתו בהר ההר ולא יש דרך מבני יעקן להר ההר חזרו למוסר' והיינו דכתיב בפ' עקב ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה וממוסרה הלכו מן הצד דרך עקום שבע מסעות עד שהגיעו להר ההר ולא הלכו לפניהם אלא מן הצד דרך עקום ואלולי קבורתו של אהרן לא היו הולכין להר ההר אלא מבני יעקן היו הולכין וקרי להו חזרו לאחוריהם משום שלא היה מן הראוי לילך להר ההר כלל גם מבני יעקן למוסרה חזרה היא לאחוריהם ממש ואע"ג דרש"י בפ' עקב פי' בד"א מ"מ לפ"ר לא היו לכבוד אהרן אבל המכילתא דקתני לכבוד אהרן ע"כ פליגא על המדרש שהביא רש"י וניחא לפי המכילת' דיש ח' מסעות שלמים דהיינו נסיעה אחת מבני יעקן למוסרה ושבעה מסעות ממוסרה עד הר ההר כדכתיב בפרשת אלה מסעי

פרשה ב' ובשבת ב' עומרין משמע דב' עומרין ליום השבת לבדו ובקרא מוכח דביום הו' ב' עוירין של ב' הימים והשב"י בהשמטות הביא משם מהר"ם ב"ח בדרשותיו דהעומר של השבת היה מתכפל מאליו והוכיח דאלת"ה סעודה ג' היכי מקיים אותה ואין לומר דסעודה של היום יחלקנה לב' סעודות בערב ובבקר דא"כ מאי פריך בפרק כל כתבי אמתני' דמי שיש לו י"ד סעודות לא יטול מן התמחוי לרבנן