משמרות כהונה חלק ג רנא

אם חופר אצל הנהר בכדי שאנו רואין את החלחול וס' בכה"ג נראה דהוי חבור עכ"ל ומרן העתיקו בב"י ופסקו בש"ע דין נ"ב ע"ש ובדברי מורם בהגה ומדברי רש"י ז"ל בההיא דארעא חלחולי מחלחלא אין נראה כן שכ' ומים הנודעין כאן הם באין מנהר גדול ע"ש הרי דמפ"ל בחלחול דנביעה דבאין מנהר גדול אף על גב דמחלחל ובא מנהר גדול אפ"ה לא מצטרפי וכ"נ מדברי הר"ש ז"ל בפ"ה משנה ב' שהביא ראיה דלאדם אפילו במעין בעי' מ"ס מהא דארעא חלחולי ולפ"ד ראבי"ה הא י"ל דלא איירי בנודע אלא בג' חפירות והם מי גשמים אע"פי דניכר דמחלחלי שהרי סמוכים הם והמרדכי שם הביא ראיה זו בשם הרא"ם באופן דנראה דרש"י והר"ש ז"ל פליגי על ראבי"ה בזה דכיון דמפ"ל הא דחלחולי במעין אע"פ שבא מנהר גדול הרי דאין מצטרפן לפי' מאי דמדמי להו ראבי"ה

משנה ז' רשבג"א כל שיעמוד מבריאת המים. הר"מ ז"ל פ' כת"ק ובגמ' זבחים דכ"ה הביאו בריית' דאמר רשב"ג כ"ש מבריאת המים מטבילין בו ופסקה הרמב"ם ז"ל והם תרתי דסתרן ומרן בב"י כ' דת"ק הרשב"ג מודה דמטבילין בו מ"מ מעכב ברוחב שפופרת הנוד ע"ש וכ"נ מהגמ' דפריך על מימרא דר"ל דכל המשלים למי מקוה במאי אי ביבחושין אדומים אפי' בעינייהו דהא אמר רשב"ג וכו' ואי רבנן פליגי עליה מאי פריך נימא כת"ק ס"ל ואי אמרת דלת"ק ס"ל להגמ' דאינו משלים מ"מ הול"ל הכי אי כרשב"ג אפי' בעינייהו ואי לת"ק אפילו אשלומי לא אלא ע"כ דס"ל להגמ' דלענין טביל' לא פליגי רבנן ולכך הביא מהבריית' ולא הביא מתני' דהכא ועיין להתי"ט

ובמאי דתנן במתני' ס' כשפופרת הנוד וכו' פסול' מפני שהיא מן התורה. כ' הר"מ והר"ש ז"ל מפני שעיקר הטבילה מן התורה וכל דבר שעיקרו מן התורה ושיעורא מד"ס ספקו אסור ע"ש. נראה מדבריהם דדבר שהוא הלכה למשה מסיני ספקו להקל ולא נכלל בכלל ס' דאורייתא ועיין בקידושין דף ל"ט בההיא דערלה בחוצה לארץ הלכה ועיין לה' דברי אמת קונט' ט' רפ"ט ע"ב ע"ש

משנה ח' ומניח ידיו תחתיו וכו' עיין מה שהק' התי"ט דהא הוי דבר המקבל טומאה דקי"ל כר"י לעיל לפי' הרא"ש ז"ל ונראה דלק"מ דהכא בעת ההשקת מסיר ידיו ואף אם מניח ידיו קודם לא איכפת לן דעיקר ההכשר הוא בעת ההשקה ועיין בש"ע דין מ"ח

אפילו בשערה דיו בשאוב איירי דהוא מדרבנן כמ"ש הר"ש ז"ל ולהסוברים בשאובה דאורייתא צ"ל דאיירי בשאובה שהמשיכוה כולה שאינה אלא מדרבנן לכ"ע כמו שנר' מדברי התוס' בבתרא דף ס"ו ע"ב ומדברי הרא"ש ז"ל בריש הלכות מקוואות ועיין להכנ"הג אות ועיין להש"ך ס"ק קי"ז

משנה י' בזמן שהוא באמצע ואע"פ שנתחבר לא נתבטל מתורת כלי להיותו קבוע לארץ והתי"ט הק' ממשניות דכלים דכיון שמחובר נתבטל ע"ש ולא היא דלענין שאיבה אינו תלוי בקבלת טומאה כמ"ש הראב"ד ז"ל בהשגות בה"מק פרק

פרק ז' משנה ב' והתמד משהחמיץ בעירובין דכ"ט אמרי' דשכר מערב בו ופוסל את המקוה ונר' דטעמא דמערב בו אע"פ שהוא במים לענין מקוה משום דלענין עירוב בתר טעמא אזלי' וכדין תרומה שהביא הר"ש ז"ל מהירושלמי וי"ל עליו שלא הביא מהגמ' הלזו. והנה הריטב"א ז"ל שם בחי' הק' במ"ע אי כשלא החמיץ מ"ט מערב בו ואי כשהחמיץ אמאי פוסל מקוה וכ' דאיירי בשהחמיץ ויש בו ג' לוגין מים מלבד התמר דמ"ש תמד משהחמיץ אינו פוסל את המקוה היינו כשאין בו ג' לוגין אלא עם התמד ע"ש שהאריך אבל התוס' בחולין דכ"ה בד"ה כשהחמיץ כ' דתמד שהחמיץ אפי' יש בו ג' לוגין מלבד התמד אינו פוסל את המקוה ומרן לא הזכיר מחלוקת זה בפ"י ולכאורה איכא למידק בס' הריטב"א הלזו דבגמ' שם בחולין נראה דמוקי למתני' במצא כדי מדתו וקתני אין פוסל משמע דאיירי בג' לוגין וי"ל דנתן ג' לוגין מים ונבלע מהם קצת בתמד וכנגדו יצא מגוף התמד וא"כ איכא ג' לוגין בין כולם ובמים לחוד אין בו ג' לוגין ועי"ל ע"פ דברי התוס' שם בד"ה אי באי נמי שכ' בס"ד ודו"ק

אמנם ק"ל טובא בס' הריטב"א ז"ל הלזו ממתני' דהכא דקתני כיצד מקוה שיש בו מ' סאה חסר א' נפל א' מהן לתוכה לא העלהו והך בבא היא לפרש לא מעלין ולא פוסלין דקתני רישא כמ"ש הר"מ ז"ל בפי' ובחיבורו פ"ז מה"מ ע"ש ועיין להש"ך ס"ק ס"ב וא"כ בנפל סאה לתוכו אינו פוסל והשתא נחזי אנן האי סאה ה"ד אי נתן פחות מג' לוגין מים או יותר מעט בענין שכשיבלע בתמד לא יהיו ג' לוגין מים א"כ הרי נתן ג' לוגין ויצא סאה א"כ לכ"ע לא החמיץ אינו פוסל שהרי אפי' בנתן ג' ומצא ד' כתבו התוס' בחולין שם בד"ה המתמד דאפי' לא החמיץ אינו פוסל ודבריהם מוכרחים בגמ' מכח קושיתם וכן כ' הרשב"א ז"ל שם בחי' ע"ש וא"כ אמאי קתני משהחמיץ הא אפילו לא החמיץ משכחת לה בכ"הג דסאה דקתני מתני' אלא ע"כ דאיירי מתני' במצא כדי מדתו ודומה לה דהיינו שנתן סאה או פחות מעט מים וא"כ ע"כ דאיכא ג' לוגין מים מלבד התמד ואפ"ה קתני דכשהחמיץ אינו פוסל הפך ס' הריטב"א ז"ל וצ"ע

משנה ג' כיצד יעשה ימתין עד שירדו גשמים וכו' דקדקו הפרישה והט"ז ס"ק ל"ח דהא בלא"ה ימתין מחמת חסרונה ומאי קמ"ל ע"ש מה שתי' ונ"ל דבא לאפוקי שלא יערבו עם מקוה אחר בנקב כשפופרת הנוד דהשתא משום חסר מיתכשר ובשינוי מראה עדיין יש להסתפק ועיין להתי"ט

משנה ו' אם היה רגליו של א'. כבר כתבתי בזה בפ"ג ע"ב

משנה ז' מוליך ומביא וכו' כתב הרא"ש ז"ל דאיירי בלא נעקר דאי נעקר בעי' מ' סאה ע"כ והתי"ט הק' דהא מ"מ הוו זוחלין ולק"מ דכבר כ' הדיכ"ש ז"ל סי' רצ"ב דכיון דמה שנזחל חוזר למקוה לא הוי זחילה ואפי' נעקר כיון דבזחילה ל"ש בין נעקר ללא נעקר והביא ראיה ממשנתינו ע"ש והש"ך ס"ק קכ"ג כ' לדעת הרא"ש ז"ל ע"כ מתני' דמחט במעיין איירי דאל"ה דבריו סתראי נינהו דגבי גל שנתלש כ' דסתמא כר"י דמעין הוא דהא זוחלין נינהו ונעלם ממנו דברי הריב"ש ז"ל וההיא דגל שנתלש איירי באינו חוזר ומה שהצריך הריב"ש חיבור למקוה לאו מטעם זחילה אלא משום דאין בו מ' סאה אבל אי אית ביה מ' סאה ודאי דמהני גם מהב"ח שהביא דבריו הש"ך נעלם ממנו דברי הריב"ש כמובן

פרק ח' משנה א' כשירין לבעלי קריין אבל לכל הטמאין פסולין