משמרות כהונה חלק ג רמד

דיו"הכ שח"ל בע"ש ומייתו ראיה שפיר דלפום המקשן הך ברייתא ר"עק היא דס"ל נ"ון א"ק ביו"ט וי"ל עפ"ז דברי מהרש"א ז"ל

דף קט"ו ע"ב גמ' א"ל אין מצילין כ' מהרש"א בתוס' הא דלא מסייע ליה מברייתא רי"ל בלה שאני ולפ"ד צ"ל דלא שמיע להו ברייתא דבסמוך ס"ת שנמחק וכו' והרשב"א בחי' כ' דהמבעי ידע ברייתא דתרגום שכתבו מקרא וברייתא דס"ת שבלה ובעי הי מנייהו עיקר ע"ש ולפ"ד צ"ל דלא שני לן באין בו פ"ה אותיות בין מכונסות למפוזרות ומבעיא ליה בתרוייהו ונקט ללקט לרבותא דאפילו מפוזרות י"ל דמצילין דמ"מ רבותא היא מיהו לקושטא דמילתא לא מסתבר לפלוגי בינייהו דאלת"ה ב' הברייתו' לאו סתראי נינהו ולכך פריך שפיר תבעי לך פ' ויהי בנסוע הארן וגם פריך שפיר מברייתא דיגר סהדותא ול"ק מ"ש מהרש"א בתוס' ע"ש

דף קט"ז ע"ב גמ' וחכ"א מפשיט את כולו הר"מ בריש ה' ק"פ פ' כרבנן ולא כ' דשקיל בברזי דס"ל כמ"ש התוס' לקמן בד"ה דשקיל דרבנן לדברי ר"יש קאמרי ועיין להלח"מ מיהו ק"ק דהיכא דמנח בפתורא דדהבא ויומא דאסתנ' דאיתנהו לתרוייהו לכ"ע אין מפשיט כולו ואמאי לא ביאר הר"מ ד"ז

שם גמ' פליגי בטלטול לפירש"י דבמחובר פליגי אע"ג דלרבנן מפשיט כולו משכחת לה פלוגתייהו באיתנהו לתרוייהו יומא דאסתנא ופתורא דדהבא דאפי' לרבנן לא יפשיט אלא עד החזה ולזה כיוין מהרש"א בקושייתו בתוס' בד"ה דשקיל שהק' דהול"ל באינו מופשט אלא עד החזה דשרי לטלטל ע"ש דר"ל דאפי' לרבנן מ"ל דאינו מופשט אלא עד החזה היכא דאיתנהו לתרוייהו

דף קי"ז ע"ב רש"י בד"ה אבל וכו' ולאורתא ליטרח וליתי וכו' עכ"ל. והא דמשמע דביו"הך גופיה מצילין היינו מן המנחה ולמעלה והתירו להציל משום צער כמו שהתירו קניבת ירק כדאי' בס"פ אלו קשרים ע"ש בפירש"י ועיין להרשב"א בחי' כאן

דף ק"ך ע"ב תוס' בד"ה פותח וכו' מכבה ומבעיר וכו' עכ"ל. מה שהק' מהרש"א אמאי לא תני מבעיר ע"ש ל"ק דאפי' למ"ד דהבערה ביום טוב בעי' צורך היום קצת מדאורייתא מ"מ למ"ד הבערה ללאו יצתה ביו"ט שרי דלא אסר רחמנא אלא מלאכה כמ"ש התוס' בפ"ק דפסחים ד"ה ע"ב ואם כן י"ל דברייתא כמ"ד הבערה ללאו יצתה ולא תני אלא מידי דשייך גם ביו"ט ומ"ש מהרש"א לחלק בין נר שע"ג טבלא לנר שאחורי הדלת ע"ש אינו מוכרח אלא די"ל דהתוספות בדבור הקודם נחתי לתת טעם למאי דלא לייט רב אנר שע"ג טבלא משום די"ל דיש בו שמן

בד"ה והאמר וכו' וא"ת אמאי לא מפיק וכו' עכ"ל עמ"ש הריטב"א בחי' ובתוספות בדבור הקודם ודוק: גמ' בהא אפילו ר"ש מודה עיין להמג"א סי' שי"ד ועיין מה שכתבתי שם: דף קכ"א ע"א גמ' וסבר ר"י וכו' הא דלא פריך דרבנן אדרבנן כדלעיל די"ל דטעמייהו דרבנן דטובל כל היום משום נעילה ור"י ס"ל דתפלת נעילה בלילה כדפירש"י וניחא מה שהק' עליו התוס' דרש"י ס"ל דסוגיא דשמעתין ע"כ ס"ל דברייתא הלזו בדלא צלי מיהו רש"י בדבור הקודם פי' טעמא דת"ק משום דס"ל טבילה בזמנה וע"כ דלמסקנא פי' כן דכיון דר"י אחרינא הוא ממילא ל"ק דרבנן אדרבנן דרבנן אחריני נינהו וא"כ גם דיבור שלאחריו למסקנא מיירי ושפיר מק' התוס'

תוס' בד"ה אין וכו' כדאמרי' לקמן בפ' שואל וכו' עכ"ל. ק"ל מאי פריך הגמ' שם חבירו גוי אמירה לגוי שבות ופירש"י דכבר שמעי' לה ממתני' דאין אומרים לו כבה ע"ש נימא דאשמועינן מתני' דהתם דאפי' באיסורא דרבנן ומתני' דהכא איכא לאוקומא באיסורא דאורייתא כר"י או בצריך לפחמים כמ"ש התוס' בסמוך וי"ל דכונת התוס' דמהגמרא שם מוכח דמשמע ליה דמתני' דהכא אפי' בדרבנן מיירי ומה שהביאו מגמ' דעירובין נר' דגרסי כגי' הספרים שם דגרסי דהא לא אמר לנכרי זיל אחים דלהאי גי' מוכח דאי שבות דאית ביה מעשה אפי' באיסורא דרבנן אסור ודוקא באיסורא דרבנן דלית ביה מעשה כההיא דאייתי ליה מגו ביתאי אבל לגי' הרי"ף והיא גי' התוס' שם כמ"ש מהרש"א שם לא מוכח מינה מידי דכל אמירה לנכרי מקרי לית ביה מעשה ושרי ואע"ג דאיכא למילף דוקא לצורך מילה התירו כמ"ש התוס' בגיטין ר"ח ע"ש מ"מ ראיה ליתא

בד"ה ש"מ וכו' דבהגיע לחינוך וכו' עכ"ל מתבא' מדבריהם דבהגיע לחינוך לכ"ע מצווין להפרישו וק"ל מדאמרי' ביבמות דקי"א ע"ב כי קאמר ר"מ בה"א גדולה וכו' אבל קטן וקטנה תרוייהו כי הדדי נינהו והיינו משום דאין ב"ד מ"ל כדפירש"י שם והתם בהגיע לחינוך מיירי דפחות מט' שנים ויום אחד אין ביאתו ביאה וקתני יגדלו זע"ז ויש ליישב

דף קכ"ב גמ' משום דנר לאחד וכו' ולא זו אף זו קתני אבל הר"מ בפי' המשנה כ' דאי תנא משקה הו"א בנר דהוא נר לא' נר למאה אפי' בשביל ישראל שרי ע"ש וי"ל עוד דהו"א דוקא שתייה אבל שאר תשמישי לא להכי תנא נר כמ"ש התוס' די"מ לקושטא דמילתא כן והתנא בתחילה לא תנא אלא נר ומשקה ואחר מעשה דר"ג תנא גם כבש דאל"ה לתני משקה וכבש ולא ליתני נר

ע"ב גמ' אבל של נפחין לא הק' הרשב"א לר"י דס"ל דבר שמלאכתו לאיסור אפי' לצורך גופו אסור היכי מיתוקמא ליה ברייתא דלקמן דהתירו וחזרו והתירו ע"ש וי"ל דר"י מוקי לה התירו לצורך גופו וחזרו והתירו לצורך מקומו וחזרו והתירו מחמה לצל וחזרו והתירו אפי' בב' וכולן בכלי שמלאכתו להיתר גם לפמ"ש התוס' בד"ה רחת ניחא שפיר

דף קכ"ג ע"א רש"י בד"ה הני נמי עלי ומדוכה עכ"ל משום דגריס הני נמי ע"כ לפ' כן אבל ודאי היה אפשר דמדוכה לא קפיד כמו עלי שהרי ר"א דאמר לקמן קינין ומקלות וכו' קודם התרת כלים נשנו לא חשיב עלי והיינו משום דקפיד עליה וקחשיב מדוכה ועיין במהרש"א לקמן בד"ה איתיביה

דף קכ"ד ע"א גמ' הני קערות היכי מטלטלן מה שהק' מהרש"א לא זכר דברי התוס' לעיל בד"ה מקצוע ובד"ה הרי

תוס' בד"ה הא וכו' לא דייק בפ' משלין וכו'