משמרות כהונה חלק ג רמג

וכשנטל הגג נעשו ב' זיינין ותגין שלהם ע"ש וי"ל דהא זיין בעי ג' זיינין וכשנוטל הגג לא יצוייר שנעשו ג' תגין וצ"ל דלמצוה בעלמא הוא דבעי ג' תגין וסמוכות לזה יש במרדכי בפ' הקומץ בשם ריב"א ע"ש ועפי"ז ניחא מה שק' בדברי ס"הת דדבריו דה' תפילין סתראי למ"ש כה' גיטין לדחות דברי ריב"א מהא דנטל גגו של חית ע"ש וכבר עמד בזה ה' טל אורות דפ"ג ע"ש ועפי"ה ניחא שפיר דבריו והיו לאחדים

ע"ב רש"י בד"ה לעולם וכו' שאין מאותן וכו' עכ"ל אבל במת בתוך שלשים יום ללידתה לא מיתוקמא דשמא כלו חדשיו והוי מתקן וא"כ ס' דאורייתא הוא ומתני' קתני פטור אבל אסור מדרבנן

תוס' בד"ה הא וכו' שיוכל ללובשו כל שעה וכו'

עכ"ל והגמ' דפריך אי חכם הוא וכו' היינו לר' יהודה דמוקמי' למתני' כוותיה לקמן אבל לר"ש ל"ק שהרי ליכא האי מילתא דיכול ללובשו כ"ש ועיין להרשב"א בחי'

בד"ה ל"צ וכו' השתא הומ"ל וכו' עכ"ל לשי' בדבור הקודם אזלי דלא משני הגמ' אלא חמתו אחמתו אבל לשי' רש"י דבהאי שינויא מיתרצא גם מתו אמתו לא הומ"ל תרוייהו כר"י

דף ק"ו ע"א בד"ה אמר וכו' אלא לר"ש וכו' מנ"ל דיצאת ללאו או לחלק וכו' עכ"ל עיקר קושייתם היא לחלק מנ"ל ומ"ש ללאו אשגרת לישנא הוא דאל"ה מאי מק' נימא דס"ל דלא אתא לא ללאו ולא לחלק אלא להבערה דבת כהן

ע"ב רש"י בד"ה אין צדין וכו' ש"מ דמכניסו וכו' עכ"ל משמע ליה דקו' הגמ' אמתני' נמי קאי ופריך הנך מתנייתא דביו"ט מיירי אהדדי ופריך נמי משנתינו מדברי חכמים אמתני' דא"צ וכ"מ נמי מפי' בד"ה בביבר וכו'

תוס' בד"ה ואין וכו' דבסמוך בעי לאוקומי וכו' עכ"ל הא דכ' דבעי לאוקומי היינו משום דלמאי דמשני הא בביבר קטן ניחא גם קושי' חיה אחיה ותרוייהו במקורה וא"צ לשינוייא קמא ועיין במהרש"א ז"ל

בא"ד והרי אווזין וכו' עכ"ל הא דלא פריך ממתני' דחיה ועוף שברשותו הצדן פטור משום די"ל דמיירי שאינו אומר הכא מצודה ופטור ומותר ואע"ג דשמואל אמר כל פטורי דשבת פטור אבל אסור מ"מ היה צריך להביא דשמואל וניחא ליה למיפרך ממתניתא לחודה

דף ק"ט ע"א בד"ה רוחצין וכו' אבל מער' מכוסה היא וכו' עכ"ל עיין בתוס' פ' חבית שכ' דמערה תולדת האור אבל מי טבריה תולדת חמה ע"ש והתוס' כאן רצו ליישב גם לשיטת ר"י בפ' כירה דס"ל חמי טבריה חלפי אפיתחא דגיהנם

דף ק"י ע"ב בד"ה והתניא וכו' דליתסר משום פ"ור וכו' עכ"ל י"ל דלא פריך מפ"ור דאיכא לאוקמה בסריס לכך פריך מסירוס וסמיך אפירכת מסרס אחר מסרס וניחא גם גופא דברייתא דאצט"ל למיסר מטעם סירוס ולשי' התוס' הא דלא הוק"ל אגופא דברייתא די"ל דאצטריך לאשמועינן דעובר בלאו וס"ל דדרשא גמורה ולאו אסמכתא כמ"ש המאירי לדעת השאלתות: בא"ד איכא למ"ד בפ' הבע"י וכו' עכ"ל מדבריהם נר' דסירוס לא תליא בפ"ור דלא כמו שנר' מפירוש רש"י גבי אלא באשה ועיין במהרש"א לקמן מ"ש בקושייתו שהק' כאן ע"ש

דף קי"א ע"א בד"ה לא ש'ר וכו' ורבא כמ"ד לאו מצוה וכו' עכ"ל הא דלא קאמרי רבא כמ"ד מצוה ומה"ט שרי ביו"הכ והדר ביה מטעמא דהואיל לחוד משום דא"כ מה"ט לישרי בשבת וא"צ לטעמא דעיקר וא"כ הדר ביה מתרתי מטעמא דעיקר ומטעמא דהואיל וא"צ למ"ש מהרש"א ז"ל

דף קי"ב ע"א רש"י בד"ה אי לימא וכו' ואי נפסקה חיצונה של סנדל שמאל וכו' עכ"ל. מפי' נר' דאי מוקמי' לה בנפסקה חיצונה של ימין לחוד הוה אתי שפיר אבל לא לחליצה אע"ג דמנא הוא דראויה לשמאל מ"מ לימין לאו מנא וחליצה לא הוי אלא בימין אלא משום דמשמע ליה דמיירי בכל גוונא הוא דפריך מיהו ממ"ש בסמוך בד"ה אימא כיון דלמילתיה מנא משמע דגם ברגל שנפסקה הוי מנא כיון דיכול להפכה כמ"ש מהרש"א שם וצ"ע

ע"ב גמ' והאר"י הלכה כסתם משנה וכו' לא פריך א לפום ואי תימא רבב"ח אר"י דרבב"ח הוא דאמר משמיה דר"י הלכה כסהם משנה כדאי' בפ' א"ט דמ"ג ע"א אבל ללישנא דעולא הוא דאר"י לא פריך מידי די"ל אמוראי נינהו אליבא דר"י כדמשני בכוליה גמ' וכה"ג משני בסמוך

תוס' בד"ה אבל וכו' ברגלו יחף וכו' עכ"ל לדברי מהרש"ל בד"ז הו"מ למי' בב"א דבשעה שדרס הזב בא לו מדרס הוב ומגע מדרס שנגע בעצמו בב"א אלא משום דלמסקנ' דבריהם הוי טו' בית הסחרים נקטו הכי וכ"מ בתוס' כמנחות בסוגיא הלזו דשבע ליה טומאה כדברי מהרש"ל דכה"ג הוו בב"א ע"ש במ"ש אמתניתין דסדין ומה שהוכיח מהרש"א דלא כמהרש"ל מקושייתם לא מכרעא כלל דבקושייתם ס"ל דע"כ דבא לו מגע מדרס אחר שנפסק' ונתקנה דאל"ה פנים חדשות באו לכאן וכמו שביארו ץ דבריהם אח"כ

דף קי"ג ע"א בד"ה התם וכו' וכר"י וכו' עכ"ל לפ"ז הו"מ הגמ' לשנויי הא והא בחבל דגרדי וברייתא כרבנן ורב כר"י

ע"ב רש"י בד"ה אתמוחי וכו' ולא עפר עכ"ל משמע רשקצים אפילו נעשו עפר אסורין ומכאן יש להוכיח דין המומיא ועיין להמש"ל והשע"ה בדין המומיא

דף קי"ד ע"א גמ' ולא תהא מרדעת וכו' וכיון דלר"י ע"כ דמרדע' מב' צדדים אפי' ר"י לא אשכחן דפליגי אלא בבגדי ע"ה ורישא מתני' סתם ולא איפליגו בה משמע דלכ"ע מרדע' דגרועה היא בעי' מב' צדדים

ע"ב תוס' בד"ה ליתקע וכו' ולהכי אמר בסמוך יו"ט וכו' עכ"ל מ"ש מהרש"א ז"ל דהמק' לא שמיע ליה ברייתא דבסמוך ע"ש נעלם ממנו שהיא משנה בספ"ק דחולין וי"מ מה ראיה מייתו התוס' מברייתא דיו"ט שח"ל בע"ש נוקמא כמ"ד נ"ונ קריבין ביום טוב ולהכי א"צ לתקוע ואפשר דפסיקא להו שהיא ג"כ ברייתא והיא סיפא דהך ברייתא