משמרות כהונה חלק ג רמא

בזב גמור והרמב"ם בחיבורו כתב כדברי הרא"ש ז"ל אבל לא כתב בע"ה אלא בטמא סתם ע"ש

משנה ז' ונמצא שרץ נ"ל דטעמא דמשנה זו דתלי' אפי' בר"הי משום דאיירי בשרץ צף וספק טומאה צפה טהור אפילו בר"הי כדתנן לעיל בפ"ד עיין שם וקושי' התי"ט עיין להרא"ש ז"ל שתי' עיין שם

הר"ש ז"ל רמי ב' ברייתות אהדדי בספק טומאה צפה בתרומה וכתב דתנאי נינהו והרמב"ם ז"ל פסק שניהם ועמ"ש בפ"ד

תם ונשלם מסכת טהרות מסכת שבת דף צ"א ע"ב גמ' מדאפקי' חוץ לחומ' העזרה איפסיל וכו' הא דלא קאמר מדאפקיה לאויר ר"הר איפסיל דגבי יוצא לא בעי' הנחה אלא גבי פסח דכתיב ל' הוצאה כדאיתא בפסחים דפ"ו משום דבעי לדחויי אפי' איירי בנגררין ע"ש בפסחים

דף צ"ב ע"א גמ' וכיון דאיכא שנצין וכו' משמע ליה דמיירי בכל גוונא אפי' פומא לגוואי השתא דמוקי לה בנסכא

דף צ"ג ע"א ור"ש מטהר לפי' קמא דפירש"י דמשו' דלא הוי אלא מסייע מטה' ר"ש ק' דכי דחי ש"ה דעקרה אכתי תיפשוט מדמטהר ר"ש ש"מ דמסייע אין בו ממש וי"ל דבזה אינו יכול וזה אינו יכול פשיט"ל דכה"ג מסייע אין בו ממש דכל אחד מהם אינו אלא מסייע ולא מייתי לאוכוחי אלא בזה יכול וזה אינו יכול דכיון דאיכא חד דעביד כוליה מעשה כי מסייע לזה אחר י"ל דיש בו ממש ועיין להריטב"א בחי' ועי"ל דלס"ד י"ל דטעמא דר"ש משום דבעי שיעור זיבה לכל אחד ואינו אפי' מסייע ולא כתב רש"י דטעמא דר"ש משום מסייע אלא למסקנא דמסיק הגמר' לקמן דשיעור אחד לכולן ומסייע אב"מ ולפי' בתרא שפירש"י דס"ל דבעי' שיעור זיבה לכל אחד ולא הוי אפי' מסייע הק' הרשב"א בחי' דא"ב מאי פשיט הגמ' לקמן מרישא דשיעור אחד לכולן הרי פליג ר"ש והול"ל תנאי היא ע"ש וי"ל דלא כתב רש"י כן אלא למאי דמשני דעקרה ולא הוכיח מר"ש דמסייע אב"מ משום דס"ל דצריך שיעור לכל אחד אבל למסקנא דמסייע אב"מ י"ל דאפילו ד"ש ס"ל שיעור אחד לכולן ומטהר משום דמסייע אב"מ מיהו מתני' דזבים שהביאו התוספות תנן בהדיא דר"ש ס"ל דבעי' שיעור לכל אחד. וי"ל על הרשב"א אדקשיא ליה אפירש"י ליקשי ממתני' דזבים אלא ע"כ דהגמ' לא נחית אלא לדינא דאין הלכה כר"ש

דף צ"ד ע"א תוס' בד"ה בסוס וכו' ורבנן אוסרין וכו' משום סוס המיוחד וכו' עכ"ל הא דלא ניחא להו דטעמא דרבנן משום כלי זיין כדאיתא שם בע"א בבריית' משום דמדקאמר דיב"ב משום שעושה מלאכה וכו' מכלל דשמעינהו לרבנן דטעמייהו משום מלאכה וע"ש בתוס'. ולהשע"ה

גמ' שרא רנב"י לאפוקה לכרמלית מכאן מוכח דיש לנו ר"הר בז"הז ולא בעינן ס"ר כדגלי מדבר ועיין בש"ע סי' שמ"ה: דף צ"ד ע"ב גמ' והתניא חצי זית חייב עיין במהרש"א ז"ל דלפי דבריו בתי' הב' לא יתכן מ"ש ה"ה דהומ"ל וכו' אלא דפשיטא וכו' שהרי ע"ז הוא דמייתי הגמ' בריית' הלזו

פירש"י בד"ה חייב וכו' לר"א אף ביד וכו' עכ"ל משמע דגם לר"א אית ליה מלא פי הזוג: וזה סותר מ"ש בד"ה ר"א וכו' ולא בעי' מלא פי הזוג וכו' וצ"ל דגריס בברייתא דמלא פי הזוג רבי אלעזר ולא רבי אליעזר ביו"ד ובהכי ניחא מאי דתניא בתוספת' הנוטל שערו מלא פי הזוג חייב משמע דוקא שערו אבל לחבירו פטור ואי בכלי אפילו לחבירו חייב דלא אמרי' לעיל דוקא לעצמו אלא משום דמתני' מיירי ביד אלא ע"כ דברייתא זו לר"א נמי אתיא ולר"א מיירי ביד כדפירש"י ולכך קתני שערו משום ר"א

תוס' בד"ה אבל וכו' היינו כר"י וכו' עכ"ל לפ"ז ע"כ דר"א ס"ל מלאכה שאצ"ל חייב כר"י וק"ל דלקמן דק"ו ע"א בשמעתא דחובל ומבעיר מתבאר דלמ"ד מלאכה שאצ"ל חייב פוטר מקלקל בחובל ומבעיר ע"ש בפירש"י והתוס' ובתוס' בסנהדרין דע"ה ובכריתות די"ט אמרי' אר"א ור"י הנח לתינוקות הואיל ומקלקל בהבערה חייב מתעסק בהבערה חייב ע"ש

דף צ"ה ע"א בד"ה המכבד וכו' עיין מהרש"א ז"ל ובתוס' בפסחים דס"ה ע"א ע"ש

דף צ"ו ע"ב גמ' וממאי דבשבת קאי וכו' גמר העברה העברה וכו' ראיתי בס' יראים עמוד זמנים סי' ק"ב שכ' וז"ל האי היקישא דהעברה העברה צריך להעביר עליו קולמוס דלא אפשר למי' דביום אסור הואי דאמרי' במכילתא פ' ויקהל למה נאמר לא תבערו אש כשהזהיר על מלאכת המשכן שאין מלאכת המשכן דוחה שבת וכו' ואין הטעם משום היקישא דהעברה העברה אלא משום דכל מלאכו' של שבת ילפי' להו ממשכן וכ' ה' ווי העמודים דכונתו להקשות דאי ביום אסור הואי למ"ל קרא דלא תבערו ת"ל מויעבירו קול במחנה אלא ודאי לא מיירי בשבת ע"ש ולא נהירא דקרא ודאי בשלימא עבידתא מיירי כדכתיב והמלאכה היתה דים ויצו משה ויעבירו וכו' וא"כ אפי' היתה מלאכת המשכן דוחה שבת בכה"ג דא"צ עוד לאו מלאכת המשכן היא לכן נראה דכונתו דכיון דאין מלאכת המשכן דוחה שבת אי איתא דקר' דויעבירו בשבת מיירי מ"ש דלא צוה להעביר קול במחנה אלא