משמרות כהונה חלק ג כד

עיין בפ' אמרו לו די"ד ע"א דר"מ לית ליה אחע"א וע"ש בחידושינו

ע"ב בד"ה כל וכו' אי מהתם הו"א וכו' עכ"ל ואי מהכא הו"א דוקא בבהמה הוא דגמירי ה' חטאות מיתות ולא בעוף כמו שכ"כ רש"י בנזיר דכ"א ע"א ע"ש קמ"ל התם דגם בעוף גמירי ועיין להשע"ה בפ"ד מה' פיסולי המוקדשין דתלי לה בפלוגתא דתנאי ע"ש ועי"ל דאי ממתני' דהכא הו"א טעמא דל"ב משום את שדרכו לימנות אבל עוף לא קמ"ל מתני' דקינין דאף עוף ל"ב משום ב"ח חשיב ול"ב ועיין בתוס' לקמן דע"ב ע"א בד"ה אלא ע"ש

דף ע"ב ע"א בד"ה וליבטלו וכו' ואע"ג ץ דרבנן גופייהו לא חיישי וכו' עכ"ל ר"ל דלרבנן כיון דס"ל דטעמא דבריה משום דהוי כפי' בין גדול בין קטן א"כ גבי גיד נמי הכי אית לן למי' בין גדול בין קטן וא"כ שמעי' דלא בעי' בריית נשמה אבל לר"ש דלא ס"ל כן דהא אפי' בטבל חשיב ליה בריה ע"כ טעמ' דבריה משום דיליף מנמלה וא"כ מקשי' שפיר הא איכא למי' שאני בריית נשמה דאפילו לרבנן מסתברא לחלק בהכי אי לאו דגלי גבי גיד וה"נ בההיא דר"א דמייתו מינה ראיה לר"א נמי אית ליה טעמא דבאלו הן עצים ואפילו ברובע ונרבע היה מכשיר אי לאו דגלי קרא במום וש"מ דוקא במום

בד"ה אלא וכו' כי היכי דלא חשיב ככרות וכו' ק"ק דהו"ל למי' כי היכי דלא חשיב ששה דברים כדאיתא בגמ' שם לעיל מינה ע"ש

בא"ד ועוד דאמר בפ"ג דבכורות גיזי בכור וכו' עכ"ל תמהני מאי מייתו מהתם הא התם לא הוזכר ר"מ ואיכא לאוקמה כר"י אליבא דרבי יהושע דליטרא קציעות דלקמן דס"ל כל שדרכו לימנות ל"ב אפי' בדרבנן וע"ש בגמ' דמוקי לההיא דגיזי בכור כר"י ע"ש

בד"ה נתערבו וכו' דלא מייתי לקמן כיון דברייתא וכו' עכ"ל ק"ק הא לר"א דמוקי לה בפ"ק דביצה ס' יום טוב וס' חול ומשום דהוי דשיל"מ ליכא למשמע כלל מהך ברייתא דאסור ס"ס בשאר אסורין וא"כ נימא דגמ' לקמן ס"ל כאוקמת' דר"א ואמאי הוצרכו לומר דאין לחוש כיון דברייתא היא

דף ע"ג ע"א בד"ה ר"מ וכו' וי"ל דר"י יסבור דלא מקדש אלא ו' דברים עכ"ל ומ"ש התם והלא עיגול בעיגולין עולה היינו ברייתא אחרת דר"מ הכי ס"ל א"נ משמע ליה דאפי' דפליגי בטעמא דמילתא מ"מ בדינא ודאי ס"ל לר"מ כר"י כיון דאמר הכי משמא דר' יאושע

בד"ה ר"י וכו' וא"ת לר"י מאי איריא דבר שבמנין וכו' עכ"ל לפי מה שמתבאר מהגמ' בחולין דצ"ז ע"ב עפי"ד התוס' שם דר"י לא אמר מב"מ ל"ב אלא בדאורייתא אבל בדרבנן בטיל ע"ש ל"ק קושיתם הלזו דהכא בתרומת פירות דרבנן ובמ"א כתבתי בזה

ע"ב בא"ד ולא מ"ל מטבל ויי"ן וכו' עכ"ל היינו טבל דליתנהו לבעלים בעיר דאין לו מתירין אבל סתם טבל יש לו מתירין וכמ"ש התוס' במס' ע"א אהא דכהיתרו כך איסורו שהביאו לעיל ע"ש:

בד"ה ונכבשינהו וכו' ולכך קאמר ונכבשינהו וכו' עכ"ל משמע להו דלישנא דונכבשינהו היינו נכבשינהו כולהו שיצאו הכל ממקום קביעותן והוק"ל אמאי צריך דיצאו הכל בהנך דמתירין אותם משום דמרוב' פריש סגי ולכך כ' משום דהא דאמרי' בעלמא כל דפריש מרובא פריש בפי' שלא בפנינו דוקא ולכך הכא דבפנינו הם צריך דנכבשינהו לכולהו שיצאו ממקום קביעותן ואז אמרי' כל דפריש מרוב' פריש אפי' פי' לפנינו ודלא כהח"ן

דף ע"ד ע"א בד"ה ונפלה וכו' אפי' שוגג קנסי' אטו מזיד וכו' עכ"ל ור"א דאמר אם קרב ראשו של אחד יקרבו כל הראשים בשוגג מיירי וס"ל דלא קנסו שוגג אטו מזיד והתוס' שכתבו דקנסו שוגג אטו מזיד לדינא קאמרי דס"ל דהלכה כמ"ד קנסו שוגג אטו מזיד דפלוגתא דתנאי היא בפ' הנזקין דנ"ד ע"ש

ע"ב גמ' ואבע"א ס"ל כר"א וכו' לחד פי' דפירש"י כר"א דאמר לא התיר ר"א אלא ב' ב' צ"ל דמיירי קודם שנתערב אחד מן הג' למ"א דאחר שנתערב לא נשארו בראשונים אלא ג' ונחית לאשמעי' דינא דה"נ קודם שנתערב אחד מהם במ"א וניחא השתא דאפי' לפירש"י לעיל דה"ג הראשונים מותרין בב"א ניחא שפיר דה"ד אחר שנתערב במ"א אבל קודם שנתערב מודה רש"י ודבריו כאן קודם שנתערב ועיין להח"ן

גמ' כגון דאיעדב נקובת הקוץ וכו' כתב הצ"ק הא דלא מוקי לה דאיערב בדרוסה ואינו ניכר מקום הדריסה מבחוץ ובעי בדיקה מבפנים וכמו נפולה משום דמשמע ליה לר"י דמדקתני מתני' הטריפ' משמע טריפ' ודאית דלית לה בדיקה כלל ע"ש וליתא דהא דרוסת הזאב נמי יש לה בדיקה לאחר שחיטה אם האדימה כנגד בני מעיים וכמ"ש התוס' בר"פ בד"ה ובטריפה

שם גמ' וליבדקה קסבר עמדה וכו' ק"ק מאי פריך נימא דבבדקה ולא הלכה מיירי ומ"מ אינה נכרת דמיירי שכל התערובת אינם הולכין ולא ראינו שנפלה אלא זה שנתערבה וצ"ל דכשאנו רואין בהמה הולכת מספקי' לה בנפולה אע"פי שלא ראינו משום דאיכא ריעותא וא"כ כולן בס' נפולה אי מיירי בשאין הולכין

תוס' בד"ה והא וכו' וא"ת לוקמה בערל וטמא וכו' עכ"ל ר"ל דהכא כיון דלא אפשר הוי כערל וטמא אבל אין ר"ל דלוקמה בערל וטמא דא"כ תי' שכ' דמשום תקנה דרעיה לא יתכן וכ"כ הצ"ק והא דלא מוקי לה הגמ' בערל וטמא משום דדחיקא מילתא לאוקומי. בערל וטמא וכמ"ש לקמן אהא דהשולח קרבנותיו כהן מניף וכו' מיהו לפמ"ש הצ"ק שם בשם מהרש"א דהטעם דדחיקא לאוקומי בערל וטמא דא"כ אמאי נקט ממדינת הים ע"ש ק' כאן בשמעתין לאוקמה בערל וטמא

דף ע"ה ע"א בא"ד מיהו תימה מ"ש מהא דתנן בכריתות וכו' עכ"ל לפמ"ש התוס' בפסחים שם בההיא דה' שנתערבו וכו' דמשים דרובן יעשו שלא כהוגן ניחא קושיא זו דבההיא דכריתות ונזיר ליבא רובא עושין שלא כהוגן

בא"ד משום דכתיב שלמים וכו' איכא לאוקמה בעוף וכו' עכ"ל דבריהם תמוהים דהא מקר' דשלמים נ"ל ועוף אינו בא שלמים כדאי' בת"כ ופ' הר"מ בריש ה' מעה"ק ע"ש

בא"ד מהא דדרשי' בת"כ מזובו וכו' עכ"ל היינו ץ דמביא קרבנות זיבה אפילו דעדיין מנוגע ותימה דהא קרבנות זיבה תורין ובני יונה ועופות ליתנהו בסמיכה וע"ש בחידושי' בת"כ

ע"ב פירש"י בד"ה אינו נפדה לצאת מתורת בכורה לחולין וכו' עכ"ל