משמרות כהונה חלק ג רלג

על גב דאינהו ס"ל דבמ"מ דוק' דרך הנקב והכא מדבעי הסמרטוט ע"כ דמכשיר אפי' דרך פיו בזה נוכל לחל' כמו שכתב הוא ז"ל לתרץ הקושיא הא' באופן דתירוצו אין צריך אלא כדי לתרץ הקושיא האחרונה שהניח הוא בקושי' ודוק

פרק ו' משנה ג' היה ספוג עיין בפי' הר"מ ו והר"ש ז"ל דפליגי אי ספוג הוי כלי ועיין לה' אדמת קדש ח"ב חא"ח סי' ה'

פרק ז' משנה א' ונמלך לקדשן קידוש אחד הר"מ ז"ל בחיבורו בפרק ז' מה"פ ה"ד כ' ד"ז בלא נמלך וכ' הראב"ד המשנה אמרה נמלך וכ' הכ"מ שלא הבין דבריו שזה בנמלך לקדשן חמשה קדושין ע"כ והוא סתום ונ"ל כוונתו דר"ל דתיבת נמלך גבי נמלך לקדשן קידוש אחד היא ללא צורך דמ"ל נמלך מ"ל לא נמלך ולא נקט במתני' נמלך אלא אגב סיפא דנמלך לקדשן ה' קדושין אמנם הר"מ ז"ל באמת בהלכה שאח"ז כתב דין נמלך ועיין להתי"ט

משנה ב' וג' הממלא לו ולאחר המקדש לו ולאחר וכו' הרמב"ם ז"ל בחי' כ' דינים אלו והפיסול משום מלאכה והשיג עליו הראב"ד דהפיסול משום הס"הד כמ"ש בגיטין ולא מיפסל משום מלאכה אלא בגופן וכ' מרן הכ"מ דלדעת רבינו ז"ל מ"ש בגיטין משום הס"הד היינו משום שהמים של אחר ולכך אין נפסלין משום מלאכה ולפ"ז לדעת הרמב"ם היכא דהם שלו ושקל כנגדן משקלות מיפסלי מטעם מלאכה ועפ"ז י"ל על המג"א סי' ק"ס ס"ק שכ' איתא בגיטין בשקל בגופן מיפסלי משום מלאכה ע"ש משמע דשקל כנגדן לא מיפסלי בנט"י כיון דלא מיפסלי אלא משום הס"הד לא מצינו פיסול הס"הד גבי נט"י ולפמ"ש מרן בדעת הרמב"ם ז"ל היכא דהם שלו מיפסלי לנט"י אפילו שקל כנגדן והנה לדעת הר"מ ז"ל בגופן פוסל אפילו של אחרים וכמ"ש בגיטין והטעם דמקרי מעשה ואדם אוסר דבר שאינו שלו ע"י מעשה ובכנגדן לא הוי מעשה דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו ולא מיפסלי משום הס"הד ולפ"ד משנתנו בלא הסיח דעתו דפיסול הס"הר פוסל אפי' בשל אחרי' כמ"ש בגיטין ע"ש ולדעת הראב"ד ז"ל ק"ל כיון דמתני' בהסיח דעתו א"כ פוסל אפי' בשל אחרים דהא בגיטין איירי בשל אחרים ותפסיל משום הס"הד וע"כ צ"ל דבהס"הר גופיה ס"ל לחלק בין שקל דס"ס עביד מעשה במים לשאר מלאכות ומ"מ לדברי כולם במלאכה שנעשית בגוף המים פוסל אפילו של אחרים וסוגיא דגיטין מוכחת כן ועפי"ז י"ל עמ"ש הברכ"י בא"ח סימן ק"ס אות ד' משם מהר"א נחום בתשובה דאם ראובן שרה פתו במים של שמעון תלוי בפלוגתא דאדם אוסר דבר שאינו שלו ע"ש ומן האמור אתה תחזה דליתא אלא דגופן פוסל אפי' של אחרי' לכ"ע

פרק ח' משנה ח' רי"א כל הימים מטהרים בזוחלין כתב הרב ז"ל שהנחלים הולכין וזוחלין עליהם ופסולין. לתורת מים חיים שהכתוב קראן מקוה ע"כ משמע מדבריו דמן הדין היה לנו להכשירן אפילו למים חיים כיון שהזחילה באה מן הנחלים שהם מעין ונראה דהיינו דוקא ליטול מהזוחלין עצמן למי חטאת הוא דאצט' לטעמא דאלא שקראן מקוה אבל לאשבורן שלהם בלא"ה מיפסל למ"ח דהם גופייהו אינם נובעין אלא הזחילה שלהם דוקא ובזה מודה הרב להתוס' דהם עצמן אינם נובעין אמנם במ"ש הרב דהזחילה עצמה נובעת בזה מחולק עם התוספות טעם אחר משום דכך דרכם ובזה תבין כוונת הרב תוספת יום טוב ע"ע

הר"מ ז"ל בחי' נ"ט לים הגדול מפני שאינו מעין והק' הכ"מ דת"ל שהם מלוחים כדפסול במש' ט' ותי' מפני שתחילת בריאתן מלוחין עוד תי' מפני שיש להם תקנה למתק אותם ולפי אלו התי' מי ים כשרין לנט"י אבל לפי התי' שתירץ דעל המקומות המתוקין קאמר אם כן מי ים פסולין לנט"י ועיין להרדב"ז הביאו המג"א סי' ק"ס שכ' מי הים אם מרתיחין אותם כשרים לנט"י ודוק

פרק ט' משנה א' רא"א יזה פי' ב' הזאו' כ' התוספות בזבחים ד"פ בד"ה בשלמא וכו' הומ"ל אין בילה ואין הזאה צריכה שיעור וכגון שנפלו מים בצלוחית כשיעור מי חטאת ע"כ נראה בכונת דבריהם דנפלו כשיעור מ"ח דהיינו דנפלו מים הרבה דכשאנו אומרים אין בילה אפשר דהב' הזאות כולן מים ולפי"ז כי אמרי' וחכמים פוסלין הייני פוסלין הב' הזאות אבל אם מזה כל המים אה"נ דכשרים וכה"ג כתב הר"ש ז"ל לקמן במשנה ג' ע"ש

ע"ב התו' שם בד"ה ר"א וכו' דלדבריו נמי היאך יוכל להיות וכו' ע"כ נר' בכונת דבריה' דר"א דקא' כ"ש תנן ואין בילה רצה לומר דמדקתני כ"ש משמ' דאין לו חלוקה ולכך הכא אין בילה כיון דכ"ש וא"כ בזה יתורץ קושיתם דלא אפשר לומר יש בילה לזה כתב דאפי' כ"ש יכול לחלק ומזה יקשה על ר"א ועיין להצ"ק שם

הר"מ ז"ל בחיבורו פ' כרבנן והק' מרן בכ"מ דהא איהו פ' דאין הזאה צריכה שיעור ע"ש במ"ש בשם מהרי"ק ז"ל ונ"ל דהר"מ ז"ל סו' אין בילה ואם כן אפ' כול' מים מאי אמר' יזה ב' הזאו' מ"מ לא מהני דבעי' בשע' הזאה הזאה המבוררת וכיון דלא ידע בהי מנייהו נפיק י"ח לא מהני ועיין למהריט"א ז"ל בס' קהל' יעקב באות ספק ספיקא דאורייתא ע"ש והג"מ ה"ה דהומ"ל הכי וכמ"ש התוס' בלא"ה בד"ה בשלמא ואוקמתא דרב אשי מפרש לה הרמב"ם ז"ל יזה שתי הזאות לחוץ כמ"ש בפי' וכמ"ש התי"ט ודוק

משנה ה' פרה ששתת' מ"ח רי"א בטלו במעיה הר"מ ז"ל בחיבורו פסק כר"י עיין להכ"מ והתי"ט משם ר"צ גאון ז"ל משום דסתם משנה ר"מ ור"י ור"מ הל' כר"י ע"ש מ"שהק עליו התי"ט ומ"ש התוס' חדשים וכבר הרא"ש ז"ל בשבת בפרק כל הכלים דקכ"ד הביא דברי ר"צ אפיסקא דשם ותמה עליו כמ"ש התי"ט ע"ש ועוד י"ל דא"כ ברישא גבי לא יגבלם אמאי לא פ' הר"מ ז"ל כר"י

משנה ז' ר"א אומר מקדשין בכולן כתב הרב ז"ל דקסבר הזאה אין צריכה שיעור ע"ש ונראה דלר"ל דאמר בזבחים ד"פ דר"א ס"ל הזאה צריכה שיעור צ"ל דמפ' מ"ש ר"א כאן מקדשין בכולן היינו דמזה כל המים על הטמא בבת אחת והרב ז"ל קאי להנך אמוראי ועיין לה' חזו"ן

פרק י' משנה א' מדף לחטאת עיין להראב"ד ז"ל בפי"ג מהלכ' פרה שפי' כולה במגע ממש לא בהסט' ע"ש ולפ"ד צ"ל דסיפ' דר"א אינו מדף ולא מטמא אפילו בנגיעה וקאמר בין טמא דהיינו אפי' טמא טמא מת אם נגע בו אינו מדף בכלי חרס או בכלים שאינן של מתכות לדעת הסו' חרב הרי הוא כחלל דוקא בשל מתכות עיין בריש אהלות ובהר"ש והרב ז"ל ע"ש: