משמרות כהונה חלק ג רכב

אינה טעונה הע"ש ולפי' רש"י בשבת ניחא והגמ' גופה י"ל דהמבעי ס"ל דטעמא שמא לא יקבנו יפה בשבת אבל להר"מ דפ' להך בעיא קשיא ועיין להר"ש שם בפרה שכ' דיש טומאות בדרבנן דבעיא הע"ש ועיין לרש"י ותוס' בביצה רי"ח ע"א

משנה ד' ומצופה טהורה ק"ל לפירש"י בסוף חגיגה דלמסקנא דהתם דאזלי' בתר הציפוי בשלחן דרחמנא קריא הוא דלא אזלי' בתר הציפוי וכן לפי' הרא"ש ז"ל כאן קשה ומהתימה על הרא"ש ז"ל שהוא בעצמו הק' על הר"מ מגמ' שם דמוכח דאזלינן בתר הציפוי ותק"ל לדידיה מתני' דלא כמאן וצ"ל דהציפוי דהכא לנוי בעלמא ול"ד לציפוי והר"מ ס"ל בפי' ובחיבור דהציפוי בטל ומבטל וסוגיא דחגיגה מפ' בע"א ועיין להכ"מ ולהחזו"ן ז"ל

משנה ו' ומצופה טהורה כ' הר"מ והרע"ב ז"ל גם היא של עץ ומצופה נחשת ע"ש הנה אע"פ שכ' שניהם בלשון א' מ"מ כל אחד מתפרש לפי' שי' דהר"מ מיירי אע"ג דיש לו בית קיבול לשיטתו לעיל גבי קליטרה דהציפוי בטל ומבטל אמנם הרע"ב איירי באין בה בית קיבול כמ"ש בס"ד ולא חשיב בית קיבול ולפ"ז ס"ל להרע"ב דהציפוי בטל ואינו מתבטל ואע"ג דלעיל נקט של ברזל טהור והכא נקט של עץ אין לחוש דרא ודא אחת היא וזה פשוט דלא כהתי"ט ע"ש

משנה ז' קרן עגולה וכו' ומצופית שלה של מתכת מ"ש הר"ש מצופ' היינו מצופית שלה ולישנא קטיעא הוא דכן הוא לשון המש' ומצופית שלה ואינו נופל לשון זה על הציפוי ועוד דבציפוי ס"ל לעיל בטל מיהו בזה י"ל דציפוי דלעיל הוא לנוי כמ"ש לעיל והרע"ב ז"ל מפ' לה במקום הנחת פיו והטעם משום בית קיבול ומ"ש בתחילה צריכה אומן היינו להודיע תמונתם ולא להטעם ומ"ש בד"ה טמאה דחשבינן לה ככלי מתכות היינו דחשבי' לה ככלי דהוה ס"ד דלא חשיבא כלי ודלא כמו שהבין הש"ל ז"ל בדברי הרע"ב והר"ש ע"ש ועיין להר"מ בחיבור שהוא קשה לזווגו עם פי' במתני' וכבר הרגיש בכל הש"ל עש"ב

משנה ח' וטבעת בין שיש עליה חותם וכו' הטעם דכלי מעשה כמ"ש בגמ' שבת והא דקרי ליה תכשיט לצדדין קתני כמ"ש התוספות שם והר"מ בחי' שינה לשון וכ' תכשיטי אדם נר' דלשון אדם כולל זכר ונקבה בלשון חכמים ומהר"י אלגאזי זלה"ה בס' לשון חכמים באות האלף אדם הביא מחלוקת בזה דיש מי שסובר דלשון אדם בלשון חכמים על האיש דוקא ע"ש ובודאי הר"מ ז"ל סובר דלשון חכמים נמי כולל איש ואשה דאל"ה איך תקן הלשון ונקט אדם והא עדיין צריך תיקון ועיין להתוספות בע"א דכ"ט ע"א בד"ה המסתפר דנראה דאדם הוא פשוטו על האיש ולא על האשה ע"ש

פרק י"ג משנה ו' פותחת של עץ וכו' כ' הר"ש ז"ל דמתניתין דלא כר' נחמיה דאזיל בתר המשמש אלא דמתני' ס"ל דאזלי' בתר המעמיד וחפין הם המעמיד ע"כ וראיתי להתוס' בשבת דפ"א ע"א בד"ה חפי שכ' דמתני' ר' נחמיה גבי חפין ע"ש והוא תימה רבה בהא סיפא דמתני' דלא כר' נחמיה דקתני בחותם של מתכת טהור ור' נחמיה מטמ' בהדיא בהיא של אלמוג וחותמה של מתכת כמבואר בגמ' דשבת דף וראיתי להחזו"ן שנרגש מזה בסגנון אחר דאיך קתני בהיא של מתכת וחותמה של אלמוג טמאה הא ר' נחמיה מטהר בתוספתא ע"ש ולא היה צריך לזה דבלא תוספתא קשיא מבבא דהיא של אלמוג וחותמה של מתכת וצע"ר

משנה ח' שנטלו שיניו אחת מבנתים בגמרא ביבמות דמ"ג מקשה רישא לסיפא דנטלו אחת מבנתים הוא דטהור אבל נשתיירו ב' טמא וסיפא קתני דבעי' ג' ומשני הא בברייתא הא בגוייתה ע"ש ברש"י ז"ל וראיתי להחזו"ן שהק' דאמאי לא ק"ל הגמ' אמגירה דלעיל מ"ד דקתני ניטלו אחת מבנתים טהור הא נשתיירו ב' טמא וסיפ' קתני דבעי' מלא הסיט ולא יועל תי' הגמ' ע"ש. ונר' דל"ק דמגירה דקתני ניטלו אחת מבנתים היינו אחת לבד הוא דניטלה ולאו מכל ג' אחת וכ"מ מדברי הר"מ בחיבורו שכ' גבי מגירה ניטלה שן אחת משיני המגירה וא"כ מתני' הק' דאם המגירה היא כולה המשל הסיט ומחצה ונטלה אחת מאמצ' טהור' דזיל להאי גיסא ליכא שיעו' הסיט וזיל להאי גיסא ליכא שיעור הסיט ובעי' שיעור הסיט במקום אחד אבל אם האחת שנטלה היא קרובה לצד אחד יותר מהב' א"כ בהצד הב' איכא מלא הסיט וטמאה דנשתייר שיעור הסיט במקום אחד והא דלא קתני מתני' בגוונא י ליכא בכולה מגירה אלא שיעור הסיט וליתני אפי' ניטל' החיצונה מצד אחר מב' הצדדים דטהורה משום דאין מגירה קטנה בשיעור זה ועוד דבא לאשמועי' דאע"ג דכי מצרפי' ב' הצדדים איכא שיעור הסיט טהור דבעי' שיעור הסיט במקום אחד אמנם גבי מסרן אי אפשר לפרש בענין זה למי' דה"ק ניטלה אחת מאמצע ולא נשתיירו מצד טהור דבמסרק איכא שינים הרבה באופן דאם לא ניטלה אלא אחת מאמצע איכא ג' וד' מכאן וג' וד' מכאן או יותר וא"כ אמאי טמא אלא ע"כ דמכל ג' ניטלה אחת ומש"ה מקשה הגמ' שפיר ודברי הר"מ בפי' במשנה דמגירה אינם בדקדוק כנ"ל פשוט

משנה ד' מגרפה שעולה כפה וחכמים מטהרים כ' הרא"ש ז"ל דבעי' עושין מעין מלאכתן ראשונה וכ"כ הר"מ בחיבורו ותמהני מהא דאמרי' בשבת דף נ"ט ע"א דפליגי בטעמא דעינבל שינטל מהזוג דטמא דח"א הואיל וראוי לקשקש בו ע"ג כלי חרס וח"א הואיל וראוי לגמע בו מים והשתא למ"ד לגמע אפי' אינו עושה מעין מלאכתן א' תק"ל מתני' אמאי מטהרי רבנן ולא מצאתי ישוב לזה אלא ע"פ מ"ש התוס' שם דהכא לא בעי' יחוד הואיל והדיוט יכול להחזירה ע"ש אלא שהתוס' לא כ"כ אלא מכח קושי' על רש"י ולא נרגשו מזה והשתא נמצינו למדין דלר"מ דמטמא במגריפה שניטלה כפה אפי' בלא יחוד כל כלים שנשברו וראויין למלאכה אחרת לא בעי יחוד ומ"ש רש"י בו עדיין כלי הוא להוציא רימונים דבעי' יחוד היינו לרבנן וצריך להתיישב בזה

פרק י"ד משנה ה' סנרלי בהמה של מתכת כ' הר"ב לפי שעשויין לשתות בהן אנשי המלחמה עיין בשבת דנ"ט ועיין במ"ש בעניותי בפרקין דלעיל מ"ד במגרפה שניטלה כפה

הסייף מאימתי מקבל וכו' והסכין משישחזינה כ' הר"ב בעלתה חלודה והר"מ בחי' בפי"א הביא דמשנתנו גבי גולמי ובפ"ח הביא דין התוספתא גבי חלודה דעל שניהם מהני שיפה והשחזה וס"ל דמתני' בגולמי ותוספתא בהעלתה חלודה ועיין בפלוגתא דר"י ור"ל בפ' הפועלים גבי סייף ובתוספות שם וצ"ע ועיין להחזו"ן ז"ל: